הגודל לא קובע: מבחן הג'יפונים הקטנים
יונדאי וניו הוא המצטרף האחרון לקטגוריית רכבי הפנאי הקטנים, עם מפרט בעל השפעה אמריקנית ומראה מרשים. העמדנו אותו למבחן מול קיה סטוניק וסיאט ארונה המצליחים, ויש לנו כמובן מנצח
ספק אם יש בקהל מישהו שיופתע לשמוע - רכבי פנאי הם הדבר הלוהט, המסקרן והתחרותי ביותר בשוק הרכב כיום. אתם מוזמנים לכנות אותם ג'יפונים, SUV, קרוסאוברים, איך שתרצו. מה שבטוח, מדובר כבר שנים בצונאמי שיווקי שבו הגל רק הולך ומיתמר ובהתאם, העניין הציבורי. ובשנתיים האחרונות, יותר מכל, בקרב צנועי המידות והזולים יחסית, הלהיט הוא רכבי פנאי מבוססי מכוניות סופר-מיני. עד כדי כך, שאפשר לחלקם לשניים: הגדולים (והיקרים) יותר כמו סיטרואן C3 איירקרוס, סקודה קאמיק, פיז'ו 2008 ורנו קפצ'ור, והקטנים-זולים יחסית כמו סיאט ארונה וקיה סטוניק עם פז"מ בשוק המקומי, וכעת יונדאי וניו החדש.
עוד מבחני רכב:
סקודה קאמיק נגד פיז'ו 2008 - מי המנצח?
טויוטה C-HR מול יונדאי קונה: איזה ג'יפון מומלץ יותר?
עובדות בשטח: טויוטה לנד קרוזר מול ג'יפ רנגלר
כולם מציעים מידות קומפקטיות, לכולם תג-מחיר שמתחיל ב-120-110 אלף שקלים. כלי רכב המיועדים בעיקר לשימוש עירוני עבור זוגות צעירים, או לחילופין כרכב שני בבית. מה טבעי יותר מלהעמיד אותם האחד מול השני (והשלישי) למבחן השוואתי מקומי ראשון. למנצח הרי צפויה קריירה מוצלחת כאן, ורווחית במיוחד ליבואן.
מנוע: בנזין, ארבעה צילינדרים, 1.6 ליטר, 123 כ"ס
תמסורת: רציפה, הנעה קדמית
זינוק ל-100 קמ"ש, מהירות מרבית (יצרן): 11.2 שניות, 186 קמ"ש
צריכת דלק (יצרן): 17.5 ק"מ לליטר
בטיחות: שש כריות אוויר, בלימה אוטונומית, תיקון סטייה מנתיב, תאורה דינמית והתראת ערנות נהג
מחיר רכב מבחן (בסיס): 123 אלף שקל (110 אלף שקל)
מנוע: טורבו-בנזין, שלושה צילינדרים, 1.0 ליטר, 115 כ"ס
תמסורת: שבעה הילוכים כפולת-מצמד, הנעה קדמית
זינוק ל-100 קמ"ש, מהירות מרבית (יצרן): 10 שניות, 182 קמ"ש
צריכת דלק (יצרן): 20 ק"מ לליטר
בטיחות: שש כריות אוויר, בלימה אוטונומית, בקרת שיוט אדפטיבית והתראת שטח מת וערנות נהג
מחיר רכב מבחן (בסיס): 122 אלף שקל (112 אלף שקל)
מנוע: טורבו-בנזין, שלושה צילינדרים, 1.0 ליטר, 120 כ"ס
תמסורת: שבעה הילוכים כפולת-מצמד, הנעה קדמית
זינוק ל-100 קמ"ש, מהירות מרבית (יצרן): 10.6 שניות, 185 קמ"ש
צריכת דלק (יצרן): 19.2 ק"מ לליטר
בטיחות: שש כריות אוויר, בלימה אוטונומית, תיקון סטייה מנתיב, תאורה דינמית
מחיר רכב מבחן (בסיס): 123 אלף שקל (118 אלף שקל)
שלושתם נראים מצוין, בעיקר בגרסאות המבחן הבכירות (והיקרות יחסית) בצביעה מיוחדת ומראה רענן. לטעמנו, הווניו הוא המרשים מהשלושה, שכן הוא נראה גדול ממידותיו הפיזיות. מצד שני, עבור אחרים זו עשויה להיות מכשלה דווקא, שכן הם יעדיפו דווקא את המראה הסופר-קומפקטי של הסטוניק והארונה, הנהנים מחזות דינמית יחסית למבנה המסיבי יותר של היונדאי.
אם בחוץ מדובר היה בטעם אישי, בפנים אין שאלות כלל. יונדאי עשו עבודה טובה יותר. החל משילוב גוונים משובח, דרך תפעול קל ואינטואיטיבי יותר ועד המושבים הטובים ביותר ותחושת הישיבה הגבוהה. אהבנו גם את המגרעת מול הנוסע מלפנים שמאפשרת אחסון חפצים שונים דוגמת טלפון או ארנק. חיסרון קל - הוא היחיד ללא "מפתח חכם" ודורש החדרת מפתח מיושנת לחריץ המיועד.
תא הנוסעים של הסטוניק נראה קודר, בעיקר בגלל שילוב גוונים כהה יחסית. אך בקטגוריה שמתעדכנת ללא הרף, הוא מוצא עצמו כבר מיושן מעט עם מסך מגע קטן מהאחרים ("7 לעומת "8), רזולוציה נמוכה יותר ושקע USB בודד (שניים ביונדאי ובסיאט). אישית לא אהבנו את התאורה הכתומה לצד בקרת האקלים, והמושבים התגלו כפחות נוחים ותומכים. כן אהבנו את תא האחסון למשקפיים בתקרה.
איכות החומרים בארונה לא אחידה אמנם, עם פלסטיק מחוספס וקשיח מדי בדיפוני הדלתות, אך המושבים מציעים תמיכה טובה והוא היחיד עם אפשרות כיוון גובה למושב הנוסע. ברמת הגימור FR הגבוהה והנבחנת יש גם תוספת מרעננת של דיפון עור לרוחב הקונסולה עם תפרים אדומים. גם רשימת האבזור בו עשירה יותר, וכוללת משטח טעינה אלחוטי ובקרת אקלים מפוצלת כבר בגרסת הבסיס, בעוד שברכב המבחן הוסיפו מנופי שליטה ידנית בתיבת ההילוכים מאחורי ההגה. לשלילה: מצלמת נסיעה לאחור (ציוד תקני בשני הקוריאנים) נעדרת.
הארונה גם מציע את מרחב המחיה הטוב ביותר ליושבים מאחור, אבל בולטים בהיעדרם תאי אכסון בגב המושבים הקדמיים, ידיות אחיזה בתקרה ותאורת פנים ליושבים מאחור. הסטוניק שני מבחינה זו עם פחות מרווח ראש מבסיאט. לווניו מרווח רגליים צנוע יותר, אבל הישיבה מאחור נוחה יחסית לשניים האחרים הודות למיקום גבוה של הספסל, המקל בכך על הושבת תינוקות או ילדים במושב בטיחות ייעודי.
הארונה מציע את תא המטען הגדול ביותר כאן (400 ליטר), עם מפתח רחב ונמוך יותר, והוא היחיד שמכיל גלגל חלופי בגודל מלא. תא המטען של הווניו שני בגודלו (355 ליטר) אך כולל תא נוסף מתחת לרצפה, בעוד הסטוניק נאלץ להסתדר עם נפח ההטענה הקטן מהשלושה (332 ליטר) והפחות שימושי בגלל מבנהו.
לשלושתם מערכת בלימה אוטונומית אבל לקוריאניות מערכת שמירה על נתיב, לעומת התראה בהתקנה מקומית בסיאט. לעומת זאת, הספרדייה מצוידת בבקרת שיוט אדפטיבית כציוד תקני והתראת שטח מת ברכב המבחן.
לסיאט וקיה מנועי בנזין מוגדשים עם שלושה צילינדרים בנפח 1.0 ליטר (115 ו-120 כ"ס בהתאמה), שניהם צמודים לתיבות כפולות-מצמד עם שבעה יחסים. יונדאי לעומת זאת מיועד לשוק האמריקני, ולכן מוצבת בחרטומו יחידה ללא מגדש עם (הרבה) יותר נפח ו(מעט) יותר כוח - 1.6 ליטר, 123 כ"ס - בשידוך לתיבה רציפה דווקא.
לארונה החלש (במעט) מהשלושה הביצועים הטובים ביותר, הן בזינוק מהמקום והן בתאוצות הביניים, אבל המנוע רועש יחסית וסובל מתיבת הילוכים קופצנית מעט בתחילת נסיעה. במפתיע, הווניו הוא האיטי ביותר בזינוק מהמקום אך תגובות מהירות של התיבה הרציפה מסייעות לתאוצות ביניים טובות מאוד. התיבה, בשונה מרבות מסוגה, מדמה היטב אופי פעולה של תיבת הילוכים אוטומטית רגילה.
הסטוניק הוא המאכזב מבחינת ביצועים, אבל יחידת ההנעה שלו חלקה ונעימה יותר, בעיקר בנסיעה עירונית. מצד שני, צריכת הדלק בו הייתה הגבוהה במבחן - 11.6 ק"מ לליטר. היונדאי שני עם 12.5 ק"מ לליטר והסיאט חסכוני מכולם עם 13 ק"מ לליטר.
הקיה שדשדש מאחור עד עתה, מתנער ומציג יתרון על פני השניים האחרים בסעיף נוחות הנסיעה. מערך המתלים בו מכויל טוב יותר ומקנה בכך נוחות גבוהה בכל טווח מהירות, החל בתנועה עירונית ושיבושי כביש קשים ועד כביש מהיר וגלי. גם היכולת הדינמית שלו היא המרשימה במבחן, עם אחיזת כביש ויציבות כיוונית טובים לצד הגה מדויק.
הארונה סובל ממערך מתלים נוקשה מדי, וחוסר שיכוך ראוי. בהתאם, נוחות הנסיעה בו אינה מבריקה. אפשר גם לציין התנהגות בטוחה וצפויה הסובלת מעט בתחום האחיזה עקב צמיגי חיסכון בדלק.
גם לווניו מתלים נוקשים, והוא הקופצני ביותר בנסיעה במהירות נמוכה. הוא מרגיש מגושם מהשניים האחרים, וסובל מזוויות גלגול מודגשות שהופכות אותו לפחות נעים מבחינה דינמית - שסובלת גם מהגה מעורפל יותר.
לפני טקס חלוקת התעודות נזכיר כי מחירי גרסאות המבחן מציבים את השלושה במרחק נגיעה מגרסאות בסיס של פיז'ו 2008 וסקודה קאמיק העדיפים בכל תחום למעט נסיעה (וחניה) עירונית. ולכן, גרסאות הבסיס שלהם יהיו מן הסתם רכישה חכמה יותר.
קיה סטוניק אינו רכב רע ומציע איכויות דינמיות גבוהות יחסית, אך הוא מסיים שלישי ואחרון שכן בשאר התחומים הוא מזדנב מאחור. החל בעיצוב פנים שהפך במהירות למיושן, דרך ביצועים פושרים וכלה בצריכת דלק נחותה. נכון שיש לקיה גרסה עם תג המחיר הנמוך בקטגוריה, אבל מדובר בה ביחידת הנעה מיושנת שפוגעת בדיוק בנקודות החוזקה שלו.
יונדאי וניו יכול היה לנצח, אך מסיים (רק) שני. תא הנוסעים בו מוצלח יותר, ויש מי שיאהב את אשליית הגודל והגובה, אבל יחידת ההנעה שלו פחות מרשימה, וכך גם נוחות הנסיעה והמרווח לנוסעים - כל זאת לצד גרסת בסיס צנועת-אבזור.
וכך מוכתר סיאט ארונה למנצח במבחן החשוב. נכון, יחידת ההנעה בו אינה מושלמת ויש נוחים ממנו, אבל הוא מציע את החבילה הטובה ביותר כאן, עם יתרונות במרחב המחיה, באבזור, בביצועים ובצריכת הדלק. מלך ה(תת)קטגוריה.