סוזוקי איגניס דור שני (2017-2019)

דגמים: חמש דלתות, חמש מקומות ישיבה.

טווח מחירים: מ-48 אלף שקל לידנית מ-2017 ועד 90 אלף שקל לאוטומטית חדשה מ-2019 (לוי יצחק).

(צילום: ניר בן זקן)

תעודת זהות: מיני-פנאי מוגבהת על בסיס הסלריו, שבאירופה גם מוצעת בגרסת 4x4 ידנית עם יכולת שטח. בניגוד לדגמים רבים של יצרנים יפנים כיום, באמת מיוצרת ביפן. המנוע ותיבת ההילוכים משותפים לבאלנו.

נתונים טכניים: מנוע בנזין, 1.2 ליטר, 90 כ"ס. תיבה ידנית חמישה הילוכים, או אוטומטית רציפה. הנעה קדמית.

זיהום אוויר: 107-109 גרם CO2, קבוצת זיהום 4 מ-15.

בטיחות: ציון נמוך של 3 מ-5 כוכבים בלבד במבחן הריסוק האירופאי, בהיעדר מערכות בטיחות אקטיביות, המוצעות בינתיים רק ביפן. 6 כריות אוויר, ABS ובקרת יציבות כסטנדרט.

שמירת ערך: ירידה גבוהה של 20% לשנה לפי לוי יצחק. עדיין לא צברה את קהל המעריצים הגדול שיש לדגמים אחרים של סוזוקי. מצד שני, נדיר למצוא סוזוקי במכירות "0 ק"מ", כך שלא תצטרכו להתחרות במכירה במכוניות זולות יותר שעברו דרך חברות הליסינג, כמו דגמים קוריאניים פופלואריים.

מה לבדוק לפני שקונים: מגלה בינתיים אמינות טובה. מכוניות רבות נמכרו עם מערכת מולטימדיה בהתקנה מקומית שגוררת לעתים תקלות בהתקנה, עם מסך "8, מסורבלת לתפעול.

למי היא מתאימה: תושבים עירוניים, נהגים מבוגרים, וכל מי שמחפש מכונית מיני שונה מהקונצנזוס של פיקנטו, i10 וספארק.

למה כן: עיצוב ג'יפוני, ישיבה גבוהה וכניסה ויציאה קלות. כושר תמרון יעיל. מרווחת יותר משאר מכוניות המיני, כולל תא המטען (270 ליטר). זריזה מהן וחסכונית יותר מפיקנטו ו-i10 בכ-20%. מרווח גחון גבוה (18 ס"מ) ובקרת משיכה יעילה מעניקים בונוס בנהיגת שבילים, כל עוד לא תבוססו בבוץ, בחול ובשבילים משובשים באמת.

למה לא: רועשת, נוחות נסיעה בינונית והתנהגות כביש מגושמת. איכות חומרים בסיסית. שדה ראייה מוגבל לאחור.

למחפשי מציאות: בתוספת קטנה יחסית תשדרגו לסיאט ארונה, קיה סטוניק או פיז'ו 2008, שיהיו גבוהים גם כן, בטוחים ומרווחים יותר ועם איכויות נסיעה עדיפות. מצד שני, הם יאבדו את הממדים העירוניים היעילים של האיגניס.

השורה התחתונה: מכונית מיני בגישה עכשווית.

ציון: 4