הדוד מאמריקה - קאדילק 1957 מול 2018
"לבן־גוריון יש קאדילק ולנו יש קדחת", טען זמר עממי בשנות ה-50. האם לראש הממשלה הראשון באמת הייתה אחת, איזה אביזר בטיחות של הדה-וויל סדאן 57' עדיין אין באוטו שלכם והאם ה-CT6 של 2017 מחזירה את אמריקה לגדולתה?
כשאני מתקרב לאחת הכיכרות הסואנות, הגברת הזקנה והשחורה נבלמת בקלות, אפילו שבעול האטת ה-2.2 טון שלה נושאים ארבעה בלמי תוף עתיקים. עם 5.5 מטר אורך, זה לא הרכב להשתחל עימו בתנועה. נהגים מסיטים מבט מופתע, עד שאחד מהם מאט בהפגנתיות, מהבהב בפנסיו ומעניק לי זכות קדימה. למכונית הזו אפילו נהגי נתניה לא נשארים אדישים.
בשנת 1957 ייצרה קאדילק 146,841 מכוניות, יותר מכל המכוניות הפרטיות שייצרה תעשיית הרכב הישראלית בכל שנותיה. 23,808 מהן היו מדגם הסדאן דה-וויל שבו אני נוהג עכשיו. שמעון רוגו, בעליו, נסע לפני כמה שנים עד פנסילבניה שבארה"ב ומצא אותה כבר ביום הראשון של מפגש הקלאסיות שנערך בהרשי.
יד ראשונה, עם 49 אלף מייל בסך הכל על השעון. וגם אחרי כמה שנים בארץ, כולל שתי נסיעות לאילת, היא עדיין שמורה ככה. קשה לדמיין מכונית כזאת בישראל הצנועה של שנות ה-50. אפילו מכונית השרד הראשונה של ראש הממשלה דוד בן־גוריון, קאדילק 1949, הוחלפה אחרי שנתיים בקייזר מנהטן שהורכבה בחיפה, ואחר-כך שימשו אותו מכוניות אמריקאיות אחרות.
לחיצה החלטית עם רגל ימין ומנוע ה-V8 מטפס מעלה בטורים בקול באס נפלא. את ההילוכים האוטומטיים מעבירים באמצעות ידית מימין לגלגל ההגה הענקי. יש מקום לשישה נוסעים, שלושה מלפנים כולל נהג ושלושה מאחור. זו לא חוכמה עם אורך כזה. זאת קאדילק מימי השיא של היצרן. גדולה, עתירת ניקל וכרום, עם אבזור שרוב בעלי המכוניות רק היו יכולים לחלום עליו אז. הגה כוח, ארבעה חלונות מופעלי חשמל, מזגן מקורי מפס הייצור ורדיו AM , אחד שעוד עובד על מנורות - ועדיין עובד.
יש אפילו מערכת ייחודית למניעת סנוור, חיישן אליפטי גדול שממוקם על הדשבורד, מזהה פנסי רכב שנמצא מלפנים או מגיע ממול ומעביר לאורות דרך רגילים. מערכת כזאת לא מותקנת עדיין בכל המכוניות מדגמי 2018, בקאדילק היא הייתה אופציה כבר משנת 1952.
כשהייתה חדשה היא עלתה 5,188 דולר בדיוק. מכוניות שמורות כאלה נמכרות היום בארה"ב בקרוב ל-30 אלף דולר, מה שאומר כ-300 אלף שקל בארץ אחרי מסים ועלויות ייבוא. כמעט מחצית ממחירה של קאדילק CT6 שהצטרפה אלינו, מכונית הדגל הנוכחית של החברה.
לה יש מנוע V6 ורק 3.6 ליטר. אבל היא קלה ב-400 ק"ג, חזקה ב-35 כ"ס, לגיר שלה יש שמונה הילוכים וההנעה היא לכל הגלגלים, לא רק לאחוריים. 60 שנה צעירה יותר, הקאדילק החדשה מרווחת יותר למרות שהיא קצרה ב-30 ס"מ, שקטה ומהירה הרבה יותר. והצעירה אפילו הסתפקה ב-9 ק"מ לליטר בנסיעת המבחן, לעומת 5 ק"מ לליטר שצורכת הקשישה באותם תנאים.
אבל ה-CT6 גם מראה שקאדילק עדיין לא סיימה את הדרך הארוכה לשיקום המותג. קצת אחרי שהסדאן דה-וויל נולדה, קאדילק מצאה את עצמה ללא מתחרות, עם פאקרד שנמוגה, ולינקולן שמעולם לא הייתה תחרות אמיתית. יצרנית היוקרה האמריקאית שקעה לתוך עצלות טכנולוגית ועיצובית, מרוכזת בשוק האמריקאי לבדו ומשאירה את שאר העולם למרצדס, ובהמשך לב.מ.וו ואודי. לא פלא שמאז שהשיקה טויוטה את לקסוס ב-1989, היא כבשה את השוק האמריקאי בסערה, מדיחה את קאדילק מהפסגה, ושולחת את ג'נרל מוטורס לנסות ולהמציא את עצמה מחדש.
בעידן שלמכוניות יוקרה יש נוכחות בולטת מאוד על הכביש, התקשתה ה-CT6 להתבלט בצילומים לצידה של הדה-וויל. הנדסת האנוש שלה עדיין לא ברמה הגרמנית השלטת ויש גם חורים מפתיעים במפרט, כמו היעדר בקרת שיוט אדפטיבית. זאת כבר מכונית תחרותית בהרבה ממה שהיה לקאדילק להציע בשנות ה-80 וה-90 והמחיר שלה אטרקטיבי. אבל דרוש עוד מאמץ, ובעיקר כריזמה, כדי שאמריקה באמת היה שוב גדולה.
קאדילק דה וויל מודל 1957
מנוע: שמונה צילינדרים, 6.0 ליטר, 279 כ"ס, 51.5 קג"מ
תיבת הילוכים: ארבעה הילוכים אוטומטית.
הנעה: אחורית
משקל: 2.2 טון
אורך: 5.72 מטר
ביצועים: 11.8 שניות מ-0 ל-100 קמ"ש, 5.1 ק"מ לליטר
בטיחות: ארבעה בלמי תוף מתוגברים, מעבר אוטומטי מאור גבוה לנמוך
בעד: מרהיבה, מרווחת, מפנקת, נוחה ומהירה
נגד: לאט בסיבובים, מהר לתחנות דלק
קאדילק CT6 מודל 2018
מנוע: שישה צילינדרים, 3.6 ליטר, 335 כ"ס, 39.1 קג"מ
תיבת הילוכים: שמונה הילוכים אוטומטית
הנעה: כפולה
משקל: 1.8 טון
אורך: 5.18 מטר
ביצועים: 5.9 שניות מ-0 ל-100 קמ"ש, 9 ק"מ לליטר
בטיחות: ארבעה בלמי דיסק, שמונה כריות אוויר, בלימה אוטונומית
בעד: מהירה, מאובזרת וזולה יחסית למתחרות
נגד: לא משאירה הרבה רושם בכביש
לפנייה לכתב/ת 
