"כץ לא יחזור למשרד התחבורה כי הוא הבין שנכשל"

לפני כמה שבועות פנתה לראש עיריית תל-אביב רון חולדאי אחת מפקידות הלשכה, ושאלה איך תוכל לקבל העלאת שכר. חולדאי הציע לה לקנות אוטו. "הסברתי לה שככה היא תתחיל לקבל הוצאות רכב, וזה ישתלם לה. כל המערכת אצלנו במדינה בנויה על העדפה לרכב הפרטי, והעידוד של קבלת רכב מהעבודה או הוצאות רכב הוא רק ביטוי אחד לזה".

רון חולדאי נואם נגד חוק הלאום(צילום: מוטי קמחי)

• חולדאי מכחיש: "ההודעה על תחבורה ציבורית בשבת לא קשורה לבחירות"
• שר התחבורה כץ נגד חולדאי: "מעכב סלילת נת"צים בת"א"
• חולדאי תקף את שר התחבורה על היעדר תחבורה ציבורית בשבת
  

אחרי שנבחר באוקטובר לקדנציה חמישית, מסתכל חולדאי (74) מהקומה ה-12 בבית העירייה על התנועה הכבדה ברחוב אבן גבירול בתסכול. "הרכב הפרטי עבר זמנו. בעולם מנהיגים ושרי תחבורה מנסים לייצר מציאות שאנשים ישתמשו בו כמה שפחות, וכמה שיותר בתחבורה ציבורית. מה שהבינו שם לפני שני דורות לא הבינו כאן".

כמעט עשור הוא נלחם לקבל סמכויות לניהול התחבורה בעיר, שנמצאות בידי משרד התחבורה. היעדר תחבורה ציבורית ראויה, טוען חולדאי, הוא המעכב הגדול ביותר לרווחה כלכלית וחברתית, וגם מייקר את מחירי הנדל"ן כי "אם הייתה לנו כזו - אפשר היה לגור יותר רחוק ולהגיע יותר מהר. ב-2011 ביקשנו להקים רשות תחבורה ציבורית מטרופולינית בגוש דן, כמו שיש איגוד דן לביוב. מקום שלא רק מנהל את התחבורה הציבורית, אלא שמצטבר בו ידע מקצועי.

"ראשי הערים והאוצר הסכימו. קיבלנו את ברכת משרד התחבורה וזה הגיע לכנסת, ושר התחבורה ישראל כץ עצר את זה. מי ינהל את זה, שבעה פקידים במשרד התחבורה? בכל העולם אין מצב שמשרד התחבורה מנהל את התחבורה הציבורית בכל המדינה, עושים את זה גופים עירוניים או מטרופוליניים".

הפתרון של חולדאי הוא ניתוק התחבורה הציבורית מהממשלה שלפיו "סובלת מפוליטיזציה ומפחדת מקהל הבוחרים, כלומר ממחזיקי הרכב הפרטי". החשש, לדבריו, מתבטא בכך שמשרד התחבורה חושש לקחת נתיב מכביש 4 או 5. "מנהלים את התחבורה מי שנבחרים בפריימריז בליכוד במקום ראשי עיר שנבחרים בידי התושבים, וכך זה נראה".

נשמע שיהיה לך קשה לעבוד עם כץ, אם ימונה שוב לשר התחבורה אחרי הבחירות.

"כץ לא יחזור למשרד התחבורה כי הוא הבין שנכשל. היום אין בינינו תקשורת, הייתה עד שהבנתי שלא יוצא מזה כלום", הוא מסביר, ושולף צרור מכתבים ששלח לכץ ב-2011. "חודשים ארוכים איני מצליח לשוחח איתך, אפילו בטלפון. ולא לגבי בעיה אישית, אלא לגבי בעיות התחבורה של גוש דן".

ישראל כץ, רון חולדאי וגשר המריבה(צילום: רויטרס, עמית הובר הדמיה: משרד חן אדריכלים, ענת מוסברג)

"אנחנו כל-כך מפגרים", ממשיך חולדאי, "שבכל יום נכנסים לתל אביב מיליון איש - וכולם נכנסים לרכב הפרטי ונתקעים בפקק. אין להם אלטרנטיבה של אוטובוס שיביא אותם לתל אביב בתוך 25 דקות. באו וצעקו עליי למה אני לא עושה איזה נתיב תחבורה ציבורית בעיר. שאלתי מה זה שווה בלי נת"צים רצופים שמתחברים אליו?".

נת"צים? לא בא לנו להכעיס

שר התחבורה דווקא משקיע 3.5 מיליארד שקל בפרויקט "מהיר לעיר", שבמסגרתו יוקצו 330 ק"מ נתיבי תחבורה ציבורית בגוש דן. השלמת התוכנית מוערכת לשנת 2021, כשאחת הסיבות העיקריות לעיכוב היא סירוב ראשי ערים להתחיל בעבודות לפני הבחירות האחרונות לרשויות המקומיות, ולהוסיף נת"צים על חשבון נתיבים לרכב פרטי.

חולדאי אומר שכדי להגיע למערכת תחבורה ציבורית יעילה "צריך להיות לפעמים לא פופולרי. לקחתי נתיב באבן גבירול בשביל נת"צ, לקחתי 70 מקומות חניה בבלוך בשביל נתיב אופניים, בקינג ג'ורג' רותחים עליי כי עשינו נת"צ והתושבים מתלוננים. אבל רק בזכות זה מערכת התחבורה הציבורית בתוך תל-אביב סבירה".

הבעיה בעיניו היא התחבורה הציבורית אל ומהעיר. "מה זה עוזר שיש רכבת מהירה מירושלים לתל-אביב? האם משרד התחבורה גם דאג איך נוסעים יגיעו לרכבת בצד אחד, ומהרכבת ליעד בצד השני? האם דאג לחניה בטוחה לאופניים? לנוסעים רבים הנסיעה אל הרכבת וממנה ארוכה יותר מהנסיעה מתל־אביב לירושלים".

השר כץ גם מקדם רשת של שלושה קווי רכבת תת-קרקעיים ברחבי גוש דן, המטרו העתידי.

"לפני 20 שנה דרשתי שהקו האדום יהיה כולו תת-קרקעי. משרדי האוצר והתחבורה נלחמו בי אז, היום לפחות באוצר מודים שזו הייתה טעות. אנחנו עומדים להתגאות במשהו שבעולם הוא כבר בושה וחרפה. אז עכשיו מקדמים את המטרו, 40 ק"מ שיעלו 150 מיליארד שקל, ויהיו מוכנים בעוד 20 שנה".

המשרד טוען שהמטרו יהיה מוכן ב-2028.

"על תוכניות הקו האדום חתמנו ב-2000 והוא יהיה מוכן לכל המוקדם ב-2021. למה להשקיע כל כך הרבה כסף בפתרון שאולי בעוד 20 שנה יתברר כמיותר, כי ייכנסו לשוק טכנולוגיות חדשות כמו רכב אוטונומי ותחבורה לפי דרישה? אנחנו סטארט-אפ ניישן ואנחנו לא משתמשים ביכולות שלנו בתחום התחבורה".

אז מה אתה מציע?

"למה לבנות עוד מחלף ועוד כביש? המדינה מעודדת רכב פרטי במקום לעודד תחבורה ציבורית. במקום מחלפים צריך לקבוע יעדים, למשל שבמרחב שבין באר-שבע לחיפה, אדם יוכל להגיע ליעדו מדלת לדלת בלא יותר מ-45 דקות. ואז לבדוק איך כל פרויקט משרת את היעד הזה. אבל אף אחד לא קובע כאן יעדים לטווח ארוך".

בעיריית ת"א יש מדיניות בת שנים של עידוד רכיבת אופניים, וברחבי העיר יש שבילי אופניים שנפרסים על פני כ-150 ק"מ. "זה נכון שהפכנו את תל-אביב לעיר של אופניים", מאשר חולדאי, ובה בעת מותח ביקורת על האכיפה הכמעט לא קיימת של רכיבה על המדרכות. "בכל העולם אסור לרכוב על מדרכה כי הולך הרגל הוא המלך, ואבן השפה היא קו הגבול. גם החוק בישראל אוסר זאת, אבל המשטרה החליטה עם הפרקליטות שלא לאכוף רכיבה על המדרכה".

היום הסמכות בידיך. משרד התחבורה הוביל מהלך של הענקת סמכויות לפקחים העירוניים נגד הרוכבים.

"פקחי העירייה נתנו 21 אלף דו"חות לרוכבים ב-2018, ונמשיך למרר את החיים של מי שרוכב על המדרכה. אבל אנחנו מוגבלים באכיפה על אופניים חשמליים. אני לא יכול לאכוף על אופניים בצומת, למשל, והמשטרה שכן יכולה - יוצאת מהעיר. המדינה יצרה רגולציה רק אחרי שכבר היו פה 100 אלף כלים. רק לפני כמה חודשים הוכר קורקינט ככלי שאפשר לאכוף עליו את החוק".

שביל האופניים באבן גבירול נבנה לפני 15 שנה - על המדרכה, והיום הרוכבים מסכנים את הולכי הרגל. "הייתה לנו שגיאה ולא חזינו את כמויות האופניים והקורקינטים שיש היום", הוא מסביר. עכשיו, עם בניית הקו הירוק שיעבור באבן גבירול, התכנון הוא להעביר את השביל מהמדרכה לכביש.

גם תל אופן, שירות השכרת האופניים העירוני, התחיל כהצלחה, ומאז מציג ירידה קבועה במספר המשתמשים. חולדאי מגדיר את השירות כמהפכה שתרמה לתחבורה ולאקולוגיה, אבל "בינתיים הגיעו חידושים כמו אופניים חשמליים וקורקינטים חשמליים להשכרה. יכול להיות שבנקודת זמן מסוימת נבין שהתייתר הצורך בתל-אופן. האם הפרויקט היה תקלה? לא".

למה לא לחשמל את תל אופן?

"אנו עוד מחפשים מודל נכון. אני מאמין שבסוף העולם יגיע למודל של אופניים חשמליים להשכרה ונאמץ אותו".

אין חניה בגלל אוטותל? "אשליה"

פרויקט אוטותל להשכרות רכב קצרות-טווח לתושבי העיר גרר עם השקתו זעם, בעקבות הפקעת מאות מקומות חניה ציבוריים לטובת רכבי הפרויקט. לפי חולדאי, אין מה לכעוס - החניה הריקה שאתם לא יכולים לחנות בה היא אשליה: "תושב יכול לעבור סיוט של חיפוש חניה ואז לראות שני מקומות חניה מיועדים לאוטותל שכרגע ריקים, אז הוא אומר 'בגלל הפרויקט אין לי חניה'. אבל זאת אשליה. אם לא אוטותל מישהו אחר היה חונה שם".

רון חולדאי משיק את מיזם אוטותל

אולי אותו תושב.

"הסיכוי שלו היה 500 מ-80 אלף, מספר מקומות החניה שהוקצו לאוטותל לעומת מספר מקומות החניה בעיר. התושב לא תמיד מבין למה השירות חשוב, אבל השילוב בין אוטותל לבעלות על אופניים מביא תושבים לוותר על רכב פרטי בגלל בעיות החניה, וככה מפנים מקומות חניה".

חולדאי טוען שאין בידיו נתונים לגבי מספר התושבים שוויתרו על רכבם הפרטי בזכות אוטותל, "אבל תאמין לי, זאת תופעה מתרחבת". לפי נתוני העירייה, נכון לדצמבר 2018 יש לשירות 5,160 מנויים פעילים, שכל אחד מהם משתמש בממוצע באחד מ-260 רכבי היונדאי i10 הממותגים של הפרויקט 109 דקות ב-5.28 נסיעות חודשיות. כל רכב מבצע ביום ממוצע 5.41 נסיעות, נוסע 111.3 דקות, למרחק מצטבר של 29.68 ק"מ.

המכוניות לא חשמליות כמו בחיפה ובנתניה כי "בניגוד אליהן, לא קיבלנו סיוע מהמשרד להגנת הסביבה", אומר חולדאי. "הלכנו על הפתרון הזול והזמין ביותר מבחינת עלות-תועלת כדי להתנסות ולאפשר מחיר בין מונית לאוטובוס. רכב חשמלי יקר יותר, מחייב תשתית טעינה ומעלה את עלויות התפעול. היינו צריכים להשקיע 500 מיליון שקל במקום 100 מיליון. בפריז העירייה הלכה על פרויקט עם רכבים חשמליים, השקיעה בסבסוד, ובסוף נאלצה לסגור. צריך גם לדעת ללכת בקטן, כדי לבדוק ללמוד ולהשתפר".

אם כבר "ללכת בקטן", כשניסינו לבדוק מתי יוקם סוף סוף גשר יהודית מעל נתיבי איילון, חולדאי אמר כי "משרד התחבורה כבר הבין שהוא עלה על עץ גבוה וצריך לרדת ממנו". המשרד הודיע שהעבודות, שמחייבות לחסום את נתיבי איילון, יתואמו כך שיתבצעו באותם סופי שבוע שבהם יבוצעו עבודות חשמול הפסים באיילון בידי הרכבת. "חברת נתיבי איילון שבונה את הגשר ביקשה משר הרווחה חיים כץ אישור לעבודה בשבת ל-20 עובדים. אז הוא אמר 'איך קודם ביקשתם ארבעה? תגישו אלטרנטיבות אחרות'", אומר חולדאי.

הקמת גשר יהודית - אי הסכמה בין חולדאי וכץ(צילום: איתי שיקמן)

"חיים כץ, שנותן עשרות ומאות היתרים לעבודות החשמול של הרכבת בשבת, פתאום העבודה של נתיבי איילון על גשר יהודית חשובה לו. אני תוהה אם אין כאן שיתוף פעולה בין שני שרים על רקע הפריימריז בליכוד. יש שופטים בירושלים, בית המשפט יכריע - והגשר קום יקום".

לתל אביב אפשר להגיע גם בטיסה לשדה דב, זאת עד חודש יולי השנה, מועד סגירתו שחולדאי מגדיר כ"טעות טרגית". ועם זאת, הוא מבין שהסיכוי להשאיר את השדה פתוח הולך ויורד, אך מקווה לטוב מהממשלה הבאה. "לחסל את רצועת ההמראה הזאת במצוקה קשה של עומסים בנתב"ג תהיה טעות אסטרטגית. כראש העיר נוח לי שהשדה ייסגר, נוכל לתכנן שם בלי המגבלות שיוצר שדה פעיל, אבל האינטרס הלאומי הוא אחר".

איך אתה מגיע לעבודה?

"במכונית. אני מניח שבאוטובוס הייתי מגיע מהר יותר, כי יש לי תחנה במרחק 3 דקות הליכה מהבית ויש משם קו ישיר לעירייה, בתדירות גבוהה יחסית. אבל במשך היום אני יוצא לפגישות ולסיורים ולכן צריך את האוטו כאן. אני כן עולה מדי פעם על אוטובוסים כדי להתנסות ולהבין מה עובר על צרכני התחבורה הציבורית. לכן יש לי באוטו אופניים מתקפלים, ומדי פעם אני יוצא לרכוב בעיר. אני בספק כמה מהאנשים שאחראים על התחבורה נוסעים באוטובוס או רוכבים באופניים".

מה תעשה אם יציעו לך להיות שר התחבורה?

"מכנס את אנשי המשרד ואומר להם שעידן הרכב הפרטי נגמר ומעכשיו משקיעים רק בתחבורה ציבורית, בנת"צים, בהגדלת תדירות, בשירות לנוסעים. זה יהיה מאבק פוליטי קשה, אבל אפשר לנצח בו".

תגובת השר חיים כץ: "אין לי עניין לריב עם ראש העיר, אדע לשכנע אותו לעבוד בצורה עניינית ומקצועית. ביחד נפתור את המשבר, כשברור שיש צורך גם בבניית תשתיות וגם בשמירה על השבת ככל הניתן. נפעל בעניין בדיוק כמו שאנחנו פועלים מול הרכבת - פיתוח תשתיות תוך הפחתת עובדים שיום מנוחתם שבת".

תגובת משרד התחבורה: "רון חולדאי הוא ראש העיר הכושל ביותר במערב בכל הקשור למיזמי תחבורה ואחראי ישירות לכל הפקקים בתל אביב. ב-10 השנים שכיהן לפני כניסת השר כץ למשרד לא עשה כלום, וב-10 השנים האחרונות אין לו חלק במהפכת התחבורה שמוביל השר בתל אביב וגוש דן. חולדאי ימשיך לרטון והשר כץ ימשיך לעשות".