מוסף הרכב: לרקוד עם מפלצת בשלג
נהיגה על מצע קפוא ועם 0 אחיזה זה לא משהו שאתם מאחלים לעצמכם ביומיום. אבל רק בגלל שאין לכם אאודי Q3 RS חדשה עם 400 כ"ס וצמיגים ממוסמרים, ואתם לא נוסעים לעבודה דרך אגם קפוא בגודל גוש דן
זו פעם שלישית או רביעית עבורי בטרמינל של העיירה השוודית הצפונית ארווידסיאור. המקום הקטנטן הזה הפך למכה של יצרניות הרכב, והצמיגים, ומערכות ההנעה ומה לא, בעיקר מתוצרת גרמנית. אאודי צעירה בהרבה מב־מ־וו ומרצדס, ולמרות זאת ייצרה לא מעט חידושים מוטוריים שיריבותיה העתיקו. החשוב שבהם, היא מערכת ההנעה הכפולה־קבועה (קוואטרו), הראשונה ששולבה במכונית ללא יומרות שטח, לטובת אחיזת הכביש ושמירה על יכולת הורדת כוח לקרקע בתנאי אחיזה גבוליים.
בחניה ממתין הדור השני של ה־Q3 RS עם אותה הנעה כפולה ו־400 כ"ס (33 יותר מביוצא). מה נשאר? תיבת שבעה הילוכים כפולת־מצמד. נתוני הביצועים דומים, מה שיאכזב רק מי ש־4.5 שניות מעמידה ל־100 קמ"ש מרגישים לו איטיים. אה, ו־280 קמ"ש גם.
בכל זאת, אם אתם מתעקשים, אז תוספת כונס אוויר מעל הסבכה הקדמית כהומאז' לקוואטרו המיתולוגית, פגושים אגרסיביים יותר עם פתחי אוורור גדולים מלפנים וצמד מפלטים אובליים מאחור. הוא נראה נהדר, כמו קודמו ויותר: אגרסיבי, בוטה ומוחצן.
תא הנוסעים וסביבת הנהג מצוינים כבעבר, עם מושבים סופר תומכים וגלגל הגה סופר ספורטיבי עם המון טווח כיוון. תנוחת הנהיגה מצוינת, ויש כעת מתג RS שמאפשר מעבר מהיר לשני מצבי נהיגה קבועים מראש.
נעים להיות בו. ונעים גם לבעוט בדוושה הימנית ולמעוך את רגל שמאל אל המדרס, ולתת גז. המנוע נשמע נהדר, עם אותו סאונד ייחודי שנעזר במערכת פליטה ספורטיבית אופציונלית. והוא חזק מאוד, כמעט בכל מצב אם כי צבירת הכוח הראשונית שלו מאכזבת מעט. ותיבת ההילוכים עושה רושם מצוין.
לבחון יכולת של מכונית – בעיקר עם המון כוח ופוטנציאל דינמי – כשאתה נועל מסמרים ונוהג על כביש קרח או אגם קפוא, לא שונה מביקורת מערכת שמע ב־200 אלף שקל על ידי האזנה לערוץ הספורט. במקום מבחן תקבלו עצות לנהיגה נכונה, מהירה ומתגמלת בשלג. זה תופס לכל מכונית. עם ה־Q3 RS זה יותר כיף.
חפשו אחיזה
מהצד זה נראה מאוד מרשים. מכונית מחליקה על צידה, מתיישרת ובמהירות הופכת כיוון, האחוריים מצטרפים ורדיוס סיבוב מושלם מתהווה. זה לא קשה כמו שזה נראה. החלקה לרוחב, התיישרות ונהיגה בהמשך הדרך היא פעולה שעל קרח או שלג תצליחו לבצע ללא בעיות מיוחדות אחרי אימון קצר.
הסוד הראשון בשליטה הוא במהירות. היא נמוכה יחסית. הסוד השני הוא באחיזה. ברגע שתגלו מתי תאבדו אחיזה, העסק הופך לפשוט. גיליתם את כמות האחיזה בפניות השונות? תרגלו את זה: בלימה חזקה שתעביר משקל לפנים, הפניית הגה שתסיט את הגלגלים לכיוון הפניה עם אחיזה סבירה בקרקע. האף במקום, המשקל לפנים, וזה אומר שהאחוריים יסתובבו לכיוון המתאים. תנו להם עוד חופש לפני התיקון והם ישאפו לסבסב את המרכב כשהחרטום הוא הציר. לא תתנו לו לעשות את זה – תנו גז והרבה. עם הנעה כפולה והמון אחיזה, המכונית תירה עצמה לפנים. וזה פשוט כמו שזה נשמע.
עדינות היא שם המשחק
ההגה הוא חבר טוב של הנהג. אבל הוא הופך לחבר טוב הרבה יותר שלו על הקרח. הוא בהחלט פחות מדויק על משטח דל אחיזה והפידבק חמקמק פי כמה. אבל הוא צריך לעבוד הרבה יותר. הגעתם לעיקול, סובבו את ההגה לכיוון המתאים בהתאם לקצב הנהיגה ולרדיוס הפנייה. אם אתם מכירים אותה, זה יהיה מאוד מדויק. על קרח ושלג, כל אחד זקוק ליותר תנועות תיקון. כדי לנהוג בהילוך שניים גבוהים יותר למניעת פרפור צמיגים.
בשורה 3 שואלים על בלימה. התחלתם להחליק שלא לצורך על הפרונט, ואתם עומדים להתלבש על ערימת שלג תמים? בעיטה חזקה ברגל שמאל על הברקס בלי לעזוב את המצערת תקל על תת ההיגוי הטרמינלי. פתאום עובר הרבה משקל קדימה, יש אחיזה והכל ורוד.
עכשיו תסתכלו על שיא הפניה, גם כשאתם רחוקים ממנה, גם כשאתם מתקרבים ואפילו כשאתם לצדה, זה יעזור לכם להתמצא וממילא, לאן שתביטו – לשם תתקדמו. כשתשתפרו, עברו לשיא הפנייה הבאה עוד לפני שהתחלתם את זו. נשמע כמו כישוף אבל הרבה יותר כיף, בטח בג'יפון עם 400 כ"ס.
הכותב היה אורח חברת אאודי בשוודיה
לפנייה לכתב/ת 
