מוסף הרכב: הג'יפונים מתחברים לחשמל

ב־2005 נחת בארץ יונדאי טוסון, שהציע לראשונה ג'יפון במחיר של מכונית מנהלים, והפך קטגוריה שהייתה זניחה לפני כן לאחת מהמרכזיות בשוק. 6 שנים אחר כך הגיעה אלינו קיה פיקנטו ועשתה את אותו דבר לשוק המיני. היו כאן מכוניות קטנות לפניה, אבל היא הייתה זו שהפכה את הקטנות הזולות ללגיטימיות, וללהיטי מכירות.

מימין MG ZS EV, משמאל GAC GE3,(צילום: ניר בן זקן)

MG ZS EV התייצב כדי לעשות אותו דבר למכוניות החשמליות. יש לו עיצוב אופנתי של קרוסאובר, טווח נסיעה סביר, ובעיקר מוצמד לו תג מחיר של כ־140 אלף שקל, כמו של טויוטה קורולה היברידית, המכונית והמשפחתית הנמכרת ביותר בארץ. הוא גם זול בכ־20־25 אלף שקל מיונדאי איוניק וניסאן ליף, שנמכרות כבר שנה במספרים קטנים. ה־ZS EV מסר בחודשיים הראשונים שלו מעל 200 יחידות, יותר ממה שמסרו האיוניק והליף ביחד עד כה, ויותר מכל רכב חשמלי אחר בארץ. למרות הזהות הבריטי של MG, הוא מיוצר באזור שנגחאי שבסין, בידי תאגיד SAIC, ומיובא בידי לובינסקי, יבואנית קבוצת פיג'ו. במקביל נמכרת גם גרסת בנזין זולה משמעותית, בכ־110 אלף שקל.

בחודש שעבר נחת המתחרה המשמעותי הראשון שלו, ה־GAC GE. גם כאן מדובר ברכב חשמלי סיני, בידי קבוצת GAC. כמו SAIC, גם GAC מייצרת דגמי מכוניות מערביים, לצד דגמים מקוריים.הייבוא נעשה בידי חברת אוריון מקבוצת יוניון, יבואנית טויוטה, לפי מגבלות משרד התחבורה לדגמים שאין להם תקינה אירופית או אמריקאית מלאה, שמאפשרות ייבוא 400 כלי רכב מכל דגם בשנה.

מימין GAC GE3, משמאל MG ZS EV(צילום: ניר בן זקן)

עיצוב ותא נוסעים

שניהם לא ממש מסובבי ראשים. ה־MG נאה יותר, ה־GAC מגושם יותר, כשחישוקים וחזית נאים לא מצליחים לטשטש מבנה גוף שמתאים יותר למיניואן מאשר ל"ג'יפ". ברכב המבחן הותקנו פסי גגון שמסייעים לזהות הג'יפונית, אך טרם הוחלט אם הם יסופקו כסטנדרט או רק בתוספת תשלום.

תא הנוסעים של ה־MG נראה מודרני יותר. הגרסה החשמלית איכותית יותר מהבנזין ואיכות ההרכבה טובה. מסך המגע המקורי של מערכת המולטימדיה מגיב באיטיות ומתגי בקרת האקלים ממוקמים נמוך מדי. המושבים מספקים נוחות ותמיכה טובים אבל ההגה לא מתכוונן לעומק, מה שפוגע בתנוחת הנהיגה.

GAC פנים(צילום: ניר בן זקן)

המרווח במושב האחורי טוב, עם בסיס גלגלים של 2.59 מטר, אבל חסרה משענת ראש לנוסע האמצעי, ושטחי החלונות קטנים. תא המטען גדול (448 ליטר). באחרונה החלה היבואנית לספק עם הרכב גם גלגל רזרבי מוקטן, שחסר ברוב החשמליות.

ה־GAC נהנה מסביבת נהג יעילה. איכות ההרכבה טובה והגרפיקה של מערכת המולטימדיה עדיפה. משטחי עור חום יוצרים אווירה כבדה, וניכר עודף כפתורים. פתחי המיזוג המרכזיים מקיפים את מערכת המולטימדיה, ב־MG הם ממוקמים מעליה באופן מוצלח יותר. גם כאן ההגה מתכוונן רק מעלה ומטה ולא לעומק.

MG מבפנים(צילום: ניר בן זקן)

המרווח במושב האחורי עדיף, למרות שבסיס הגלגלים קצר ב־2 ס"מ. מרווח הרגליים דומה, אבל המושב רחב יותר ויקלוט בקלות רבה יותר נוסע שלישי. גם מרווח טוב יותר והנוסעים נהנים מיציאת מזגן משלהם שחסרה ב־MG. נפח תא המטען קטן משמעותית, רק 370 ליטר, אבל מתחתיו יש גלגל חילופי (מוקטן).

אבזור ובטיחות

ה־MG משווק בשתי רמות גימור. הבסיסית (139 אלף שקל) הכוללת חישוקי 16 אינץ' קלים, מסך מגע 8 אינץ' וצימוד אפל קארפליי, מפתח חכם וחיישני חניה אחוריים. המאובזרת (141 אלף שקל) משדרגת לחישוקי 17 אינץ' ומוסיפה מצלמת נסיעה לאחור, ריפודים דמויי עור, חימום למושבים הקדמיים וכיוון חשמלי למושב נהג, מראות מתקפלות חשמלית, חישוקי וחלון גג גדול (שאינו אוטם חדירת קרני שמש). המחיר כולל עמדת הטענה ביתית של ג'ינרג'י וכבל הטענה מוד 3 מתאים, ובנוסף כבל מוד 2 לטעינה ביתית.

ה־GAC משווק ברמת אבזור בודדת ונדיבה. המפרט כולל חישוקי 18 אינץ' קלים, חלון שמש קטן משל ה־MG, כוונון חשמלי למושב הנהג, מערכת מולטימדיה עם מסך 8 אינץ', משטח טעינה אלחוטית לסלולריים תומכים, כניסה והנעה ללא מפתח, בקרת אקלים עם פתחים לאחור ומצלמת 360 מעלות.

מימין GAC GE3,(צילום: ניר בן זקן)

(צילום: ניר בן זקן)

במחיר ה־GAC כלולים גם 3 טיפולים חינם למשך 3 שנים או 45 אלף ק"מ, מה שבא קודם, הטבה ששווה כ־3,000 שקל. אפשר להחזיר את הרכב עד חצי שנה לאחר הרכישה ולקבל את הכסף ששולם, בניכוי 2,700 שקל לחודש שימוש, ומחיר עמדת הטעינה מתוצרת ABL הגרמנית שמספקת EV־EDGE, ספקית הטעינה של היבואן.

במפרט הבטיחותי יש ל־MG החשמלי יתרון משמעותי, הודות למערכות בטיחות אקטיביות שחסרות בדגמי הבנזין של ה־ZS, כולל בלימת חירום אוטונומית, בקרת שיוט אדפטיבית ותיקון סטייה מנתיב. בזכותן קיבל הדגם 5 מ־5 כוכבים במבחן הריסוק האירופי, לעומת 3 כוכבים בלבד לגרסת הבנזין.

ל־3GE אין עדיין מערכות כאלה, שהפכו כבר כמעט סטנדרטיות במכוניות חדשות, והוא מסופק עם מערכת מובילאיי בהתקנה מקומית, שרק מתריעה על סכנת התנגשות וסטייה מנתיב, אך לא מתערבת במקרה שהנהג לא מגיב. הדגם לא נבחן במבחן הריסוק האירופי.

ביצועים והתנהגות

ל־GAC יש 177 כ"ס, ל־MG יש 143 כ"ס והוא קל ממנו ב־40 ק"ג, ולשניהם הילוך בודד. למרות יתרון ההספק, דווקא ה־MG מהיר יותר, בין השאר בזכות בחירה בין 3 מצבי מנוע: רגיל, חסכוני וספורט. במצב החסכוני, המאט מעט את קצב התאוצה, הפגינו השניים תאוצות כמעט זהות, אך במצב ספורט יהיה ה־MG מהיר יותר. שניהם זריזים, עוקפים בקלות וזריזים ממתחרים עם מנועי בנזין. שניהם נעזרים במערכת טעינה חוזרת כדי לנצל האטות לטעינת הסוללות שלהם, זו של ה־GAC מגיבה לאט יותר ולכן מוסיפה בדרך פחות חשמל ומרחק לסוללה.

הסוללות הכבדות - 45.6 קילוואט שעה ב־MG ו־55 קוט"ש ב־GAC מביאים את משקלים של השניים ליותר מ־1,600 ק"ג, תוספת של כ־300 ק"ג לעומת ג'יפוני בנזין, המחייבת כיול מתלים קשיח למדי. ה־GAC הוא הנוח פחות, ועדיין מגושם יותר בעיקולים. הוא גם מעט פחות שקט, כאשר בשניהם השקט של המנוע החשמלי הופך את רעשי הרוח לדומיננטיים יותר.

טווח וצריכת חשמל

סוללה גדולה יותר מעניקה ל־GAC טווח נסיעה רשמי ארוך יותר, 309 ק"מ לעומת 263 ב־MG. בפועל הוכיחו שניהם כי בנהיגה סבירה ובמצב "חיסכון" הם יצליחו להשיג את הטווח הזה אפילו אם תשלבו נהיגה בין עירונית, כל עוד לא תרבו לעקוף ותשייטו במהירות של 100־110 קמ"ש. בהתחשב בכך שרוב הנהגים לא נוסעים יותר מ־40 ק"מ מדי יום, לשניהם יש טווח מספק.

ה־MG היה חסכוני יותר בחשמל, 17.7 קוט"ש ל־100 ק"מ לעומת 19.8 קוט"ש ל־GAC. יש לו גם יתרון משמעותי נוסף — האפשרות להשתמש בעמדות טעינה מהירות (DC), המאפשרות לטעון 80% מהסוללה בכ־45 דקות בפועל. ה־GAC מסוגל להיטען בארץ רק בטעינה רגילה (AC), שתארך כשמונה שעות, שעה אחת יותר מאשר ב־MG. המשמעות: בנסיעות ארוכות, כמו מאזור המרכז לאילת או לחרמון, יידרש ה־GAC לטעינה של שעות ארוכות בדרך, בעוד שה־MG יסתדר עם טעינות קצרות בהרבה.

שניהם יהיו זולים באופן משמעותי בעלויות האנרגיה שלהם מג'יפוני בנזין מקבילים, ויצרכו חשמל בעלות של 20־25 אחוזים מעלות הבנזין לאותו מרחק. ועוד לא דיברנו על הפחתת זיהום האוויר.

השורה התחתונה

ה־GAC הוא תוספת חשובה לשוק החשמליות המתעורר שלנו. אבל ה־MG עדיף עליו כמעט בכל היבט, כולל יתרונות משמעותיים בבטיחות ובטעינה. הוא רכב מהנה יותר לנהיגה, "אפוי" יותר, שמחייב פחות פשרות לעומת רכבי בנזין, יהיה זול יותר לשימוש, ומאפשר מעבר קל יותר לעידן החשמלי והירוק. ולכן הוא מנצח במבחן.