קבלו רעיון לשיחה בסוכה

בשיתוף ynet רכב חדש

חג סוכות שמח! כמדי שנה, ננצל את מזג האוויר הנעים ושפע היין והאוכל כדי לדסקס בסוכה ענייני דיומא: יש רימונים, יש שאריות של תפוח בדבש מראש השנה ויש עוד מטעמים מוכנים על השולחן. אחד המנהגים היפים והמרגשים של חג הסוכות, שהשתרש במיוחד בישראל הוא מנהג ההתארחות בסוכה: כפי שאנו אוהבים לארח, כך אנו אוהבים להתארח. מי מתארח? התשובה: כולם. חברים, שכנים, חברים של הילדים, בני דודים, כולם מוזמנים להתארח, כולם מוזמנים לאכול.

יש כאלה ששרים, זה לחלוטין בסדר להיות שמחים. מטבע הדברים, מתחת לסכך ולתאורה הדלה עולים נושאים רבים לשיחה: יוקר המחיה, המשכנתה, פוליטיקה, שמאל, ימין, מרכז. כולם לפתע צצים בסוכה והרוחות לפעמים מתלהטות, וכמו תמיד, יש יין, יש צחוק והשיחה מתקררת בדיוק כפי שהתלהטה.

כעת הנה נושא חשוב שעליו תוכלו לדון בימי חג סוכות: יוקר המחיה. לא סתם יוקר המחיה, יוקר המחיה על הכביש. כלומר: כמה חשוב לכם להיות הבעלים של הרכב שלכם?

תפיסת הבעלות על הרכב היא תפיסה ארכאית ששורשיה נטועים אי-שם במהלך שנות ה-50-60, כאשר בעלות על מכונית נחשבה בישראל למינימום בעלות על נכס מניב: מכוניות בקושי איבדו ערך כי לא היו להן אלטרנטיבות. מי שהייתה לו מכונית נחשב לאחד שמחזיק בסמל סטטוס ממש נחשק והמכונית הייתה מטרה שקידשה אמצעים, כלומר אם היא מתקלקלת חובה לתקן אותה בהקדם בלי להתייחס כלל להוצאות. אם היא דורשת טסט יש לעשות הכול כדי שתעבור וכמובן שיש לבטח אותה.

למי שזוכר, אפילו בשנות ה-80 יכלו לרכוש את מכוניות סובארו, מלכות המכירות של אז וליהנות משמירת ערך מושלמת. נו טוב, זה היה פעם. ומפתיע שעוד ישנם מי שמתעקשים להתייחס כך למכונית.

רוצים להרביץ בהם מעט חוכמה? מומלץ שתשאלו אותם כמה כסף הם השקיעו ברכישת מכוניתם? התשובה היא בדרך כלל 100 אלף שקלים וצפונה, או דרומה, אחרי הכול אנחנו בסוכות ועוסקים בבני ישראל. וכמו שכתוב - צאו והראו להם. הסבירו להם שאפשר לשים מקדמה נמוכה על מכונית חדשה, לא 100 אלף שקלים, ואז לשלם מדי חודש תשלומים נמוכים עד סוף התקופה.

בסוף התקופה אין עם מי להתווכח על המכירה וגם אין סיבה: אפשר לשלם את התשלום האחרון - שמלכתחילה מותאם בדיוק לתכנית תשלומים גמישה ופשוטה או להפוך את התשלום למקדמה על מכונית חדשה.

נכון שאנחנו בסוכות, אך הקשו להם קושיה: מה עם טיפולים? טוב, זה עולה כסף, צריך לשמור את המכונית במצב טוב, לא? ברור שכן. מה עם ביטוח? טוב, צריך לעשות ביטוח, אחרי הכול המכונית היא נכס שחבל שיפגע ויאבד מערכו. ומה עם ירידת הערך? אנחנו כבר לא בשנות ה-80 וגם שנות ה-90 עברו וחלפו. מכוניות מאבדות כיום ערך בצורה חדה.

ואסור לשכוח: הטסט, מישהו צריך לעשות אותו מדי שנה, לא? גם זה עולה כסף. ועוד משהו: צמיגים. אבל אלה כמובן כבר זוטות. הרבה כסף, נכון? ובכן, לא: הסבירו לחבריכם לסוכה שאתם לא ממש צריכים לשלם את הסכומים האלה: לכם יש מכונית בליסינג פרטי. אתם לא עושים טסט. אתם לא עושים טיפול. אתם לא מחליפים צמיגים. אתם לא מאבדים ערך. ועם זאת, המכונית נשארת חדישה, חדשה ומטופלת היטב.

כעת סיימו את השיחה, הניחו לארשת הפנים של חבריכם להשתנות, הם כבר יעשו בראש את החשבון של כמה כסף עליהם לשלם על מכוניתם. לכם זה לא ממש משנה. חג סוכות שמח.