אפקט הדומינו של המיסוי

בשיתוף ynet רכב חדש

בתחילת חודש אפריל הקרוב, המכוניות החדשות שישווקו בישראל עומדות להתייקר. שיעור ההתייקרות של המכוניות יגיע לאלפי שקלים למכונית. הסיבה מוכרת: בתחילת שנת 2019 נכנס לתוקף אופן חדש לחישוב של מס הקניה אשר מוטל על מכוניות חדשות. כאשר המס מחושב לפי כמות המזהמים שהמכונית פולטת. הקריטריונים הוחמרו בתחילת ינואר ויכנסו לתוקף בתחילת חודש אפריל. אבל השאלה הגדולה שעולה היא לא בכמה המכונית תתייקר, אלא בכמה הכול יתייקר.

(אילוסטרציה: Shutterstock)

כיצד ולמה? ראשית, המכונית עצמה היא הצד היותר פשוט: במכוניות הקטנות עומדת להיות כנראה התייקרות של כמה אלפי שקלים - למשל ביונדאי i10 - וביתר הדגמים הדומים להן, בהתאם לרמת הזיהום. גם במשפחתיות עומדות להתרחש התייקרויות בשיעור דומה לזה של הקטנות, אבל זו רק המכה הראשונה לארנק שלנו. את יתר ההתייקרויות אנחנו עומדים להרגיש דווקא בטווח היותר רחוק. חלק נשלם למדינה, חלק ליבואן הרכב.

כאמור, יש לנו התייקרות של המכונית עצמה. אבל את ההתייקרות הזו יבואן הרכב בולם. מה זה אומר? גם יבואני הרכב יודעים טוב מאוד שאם מכונית קטנה עולה בערך שמונים אלף שקלים, והמחיר שלה יזנק בערך ל-85 אלף שקלים, אז הציבור בישראל יכול בהחלט לומר שנמאס לו. ושכנראה שאנחנו לא חייבים מכונית חדשה בבית, והמכירות יפגעו. זה לא שיבואן הרכב אשם כאן, אבל מה לעשות שיבואן הרכב הוא זה שמוכר את המכונית ועומד בחזית מול הלקוח עם תג מחיר גבוה יותר לאותו מוצר בדיוק. היבואן הוא גם זה שגובה את המיסים בשביל המדינה ומקבל את הכסף שלכם.

אז יבואן הרכב יספוג חלק מן ההתייקרות (היכן שיש לו מרווח-רצון לכך). כלומר במקום לייקר את המכונית ב-5,000 שקלים, יהיה ייקור של בערך 2,000 שקלים ו-3,000 שקלים היבואן יספוג. אבל זה תרחיש בעייתי כמובן, כי יבואני הרכב לא קיימים למטרות צדקה, הרווח שלהם נשחק כבר זמן מה והם יהיו חייבים להשלים את ההכנסה או-ו לצמצם הוצאות. כמו למשל לפטר עובדים, לייבא כמויות רכב קטנות יותר. ומהיכן תגיע הכנסה חלופית? מהחלפים! וכאן טמונה הבעיה. בסופו של דבר חלק מהעלויות האלה יגולגלו בחזרה לכיס של הצרכנים.

למשל בעלויות של הטיפולים למכוניות, שלא מן הנמנע שבמהלך השנה שנתיים הקרובות יתייקרו, כדי לכסות על העלויות שיבואן הרכב נאלץ לספוג. זה אומר שהחלפים יהיו יותר יקרים כנראה ולא מן הנמנע שגם הטיפולים בכללותם יהיו יותר יקרים. זה כמובן הצד של יבואני הרכב, אבל יש גם ספקים היקפיים אחרים, למשל חברות הביטוח. עדיין מוקדם לדעת בכמה ביטוח הרכב עומד להתייקר, אך לא יהיה זה הימור שגוי לצאת מנקודת הנחה שאם מחירה של מכונית חדשה עולה אז גם מחיר הביטוח שלה יעלה בהתאם.

אז כן, אנחנו כנראה עומדים לשלם עוד כסף לביטוחים. ומן הסתם יש מצב שגם הטסט יהיה יקר יותר, כי עדיין לא ברור אילו מכוניות יתייקרו ובכמה והאם יהיה שינוי בקבוצות הרישוי, הקבוצות שמשמשות לצורך חישוב של עלויות הטסטים. שווי השימוש (שזה גם מס) - למי שיש רכב צמוד מהעבודה - יעלה כי הוא נגזר מהעלות של הרכב החדש (גם בשנה השנייה והשלישית של ההצמדה לעובד כשערך המכוניות כבר ירד בעשרות אחוזים).

יש לנו כאן התייקרויות שלא ילכו רק לכיס של יבואני הרכב אלא גם יפרנסו גורמים רבים. כי זה המצב במדינת ישראל וכך יהיה לכולנו מאפריל הקרוב. יחד עם זאת, ניתן לצמצם באופן משמעותי את היקף הנזק לכיס באמצעות התנהלות נכונה. למשל בליסינג תפעולי פרטי החוכר משלם עבור הרכב תשלומים חודשיים, וזה אומר שהמכה של ההתייקרות הרבה פחות מורגשת. חברת הליסינג קונה את הרכב עבור החוכר, בכל מקרה במחיר טוב יותר מצרכן פרטי ולכן גם ההתייקרות שחלה על חברת הליסינג פחות קיצונית.

בחלוקה חודשית, מדובר בעלויות הרבה יותר נמוכות לשלם ממה שצרכן פרטי ישלם. ומעבר לכך יש עוד יתרון: צרכן פרטי משלם על טיפולים וצריך לחשוב היטב ולהשוות מה התייקר, חלפים, עבודה וכיוצא בזאת, מי שחוכר מכונית בליסינג תפעולי פרטי בכלל לא מודאג מדברים כאלה וגם לא מהנושא של עלויות הביטוח. אלה חלים כמובן על חברת הליסינג.