מכירת רכב בעולם המס החדש

בשיתוף ynet רכב חדש

ברמה העקרונית, למי שעומד למכור מכונית משומשת מדגמים חדישים יש סיבה טובה מאוד לשמוח. אבל הסיבה הזו קיימת רק על הנייר. כך הדברים היו עד היום והנה הדברים שעומדים לקרות בקרוב (תקציר העלילה): בינואר האחרון רשות המיסים הודיעה שהיא עומדת לשנות את האופן שבו מחושב מס הקניה על מכוניות חדשות שמוכרים בישראל.

(צילום: גבי מנשה)

במילים פשוטות, חלק גדול מהמכוניות החדשות שמוכרים בישראל, במיוחד מדגמים עממיים וקטנים, עומד להתייקר. אז רוב המכוניות המשפחתיות והקטנות שאנחנו מכירים בדרך לעליית מחירים של כמה אלפי שקלים למכונית. מבחינת מי שמחזיק מכונית משומשת זה טוב. אם למשל יש לנו מכונית של מאזדה שהמחיר שלה עולה לצורך הדוגמה ב-4,000 שקלים, אז קובעי המחירונים חייבים לדחוף את המחיר של המכונית הזו למעלה גם בשוק המשומשות.

ההיגיון אומר שאם מאזדה חדשה או מיצובישי חדשה מתייקרת ב-5,000 שקלים אז מכונית כזו בדיוק שגילה הוא שנה, תתייקר בשיעור של נאמר 2,000 שקלים. אז יופי, זה רווח נקי. אבל זה לא יקרה. למה זה לא? בגלל שזה יקרה רק על הנייר. בפועל יש כמה וכמה הסברים למה מי שימכור מכונית משומשת לא יצליח לקבל עליה את מה שהוא רוצה. הנה כמה מהם.

ראשית, כמו שאומר השיר הידוע, "אנחנו בטח בטח בטח לא פראיירים". מי שירצה לקנות מכונית משומשת בחודש הנוכחי, כלומר במרס, לא ישב בחיבוק ידיים כשהמחיר של המכונית שהוא רוצה לקנות יקפוץ לו באפריל. אנחנו הרי חכמים מבחינה צרכנית וזה אומר שאם מחיר המכונית שרצינו עלה ב-2,000 שקלים, אז אנחנו לא נקנה אותה כי אנחנו לא רוצים להידפק. חוצמזה שיש עוד גורמים חשובים.

למשל הצפה של דגמי מכוניות משומשות, במיוחד מדגמים שנפוצים בליסינג. אז אם אדם פרטי רוצה למכור את המכונית שלו, יד ראשונה עם קילומטראז' נמוך, הוא צריך להתמודד מול חברות ליסינג שמוכרות את אותן מכוניות בדיוק אבל במחיר נמוך יותר. נכון, בליסינג יש יותר קילומטרים על המכונית והיא לא יד ראשונה פרטית, אבל בעידן שבו מכוניות משמשות רק לתחבורה ורמת האמינות שלהן כל כך גבוהה, זה לא משנה אם קנית יד ראשונה מרופא עם 20 אלף קילומטרים או יד ראשונה מליסינג עם 50 אלף קילומטרים. כי מכונית מערבית מודרנית בכל מקרה תיסע עד 200 אלף קילומטרים בלי קטסטרופות אם לפחות טופלה כיאות ולא עברה וונדליזם מכוון. אז מה עושים במצב כזה?

התשובה ברורה: מורידים. מורידים במחיר ומקצצים כדי שהקונה יבוא וייקח מאיתנו את המכונית, וישחרר אותנו מנוכחותה. אחרת היא תעמוד במשך חודשים רבים ללא קונה. כלומר כל ההתייקרות הזו של שוק המשומשות לא באמת נוגעת לצרכן הפשוט. זה ממש לא נעים אבל אין מתנות חינם בשוק הרכב הישראלי. ועוד לא דיברנו על זה שערוצי המכירה של הגופים הגדולים שעוסקים בסחר ברכב הם הרבה יותר אגרסיביים מהיכולות שיש לאדם פרטי ומוגבל במשאבים.

ענקיות הרכב שסוחרות ברכב יודעות הרבה יותר טוב איך לקנות את המכוניות מהיבואן, כיצד לפרסם את המכונית ולשווק אותה בתום קדנציית הליסינג. הן קונות זמן אוויר והמודעות שלהן מקודמות בצורה הרבה יותר אגרסיבית באינטרנט. אז המכונית שלכם כנראה לא תימכר בקלות. זה כאב ראש רציני. מה עושים?

ליסינג תפעולי פרטי. קודם כל בגלל שליסינג תפעולי פרטי חוסך לצרכן הפרטי את הצורך המעיק לעסוק במכירה של הרכב המשומש. על זה אחראית חברת הליסינג. החוכר צריך רק להגיע עם הרכב בסוף התקופה, ואפשר גם לפני הסוף, ולהחזיר אותו ולבחור ברכב אחר. לסירוגין, מכיוון שליסינג תפעולי פרטי מבוסס על מקדמה, תשלומים נוחים ותשלום סיום, אפשר גם להמיר את תשלום הסיום למקדמה על עסקה חדשה.