עושים סדר בהיברידיות

בשיתוף ynet רכב חדש

קשה לפספס את מה שקורה בשוק הרכב הישראלי: לפי הנתונים הרשמיים של איגוד יבואני הרכב הישראלי למחצית הראשונה של 2019, המכונית הכי נמכרת בישראל היא היברידית - טויוטה קורולה. במקום השני נמצאת עוד מכונית היברידית: יונדאי איוניק - שהייתה המכונית הנמכרת ביותר בישראל בשנת 2018.

(צילום: ניר בן זקן)

שלושת היבואנים המובילים במכירות של מכוניות חדשות, כלמוביל (יונדאי), יוניון (טויוטה) וטלקאר (קיה), מייבאים כולם מכוניות היברידיות. המכוניות ההיברידיות הן מלכות שוק הרכב הישראלי. מדוע? כי הן חסכוניות בדלק. אבל זה נכון רק חלקית. כי הן המלכות הבלתי מעורערות של שוק הרכב בעיקר כי מטילים עליהן מעט מיסי קניה ביחס למכוניות לא היברידיות.

אז רצים לקנות היברידית? אולי. אבל אז יש המון סוגים של היברידי: רגיל, "לייט" (באמת), נטען. ודרך אגב, יש גם היברידי כביש-שטח ויש היברידי שהוא היברידי אבל יש לו צריכת דלק לא ממש היברידית. אז למה, ואיך זה עובד?

נתחיל במה שהכי פשוט והכי מוכר: מכונית היברידית רגילה. ובכן, המכונית שלנו מצוידת במנוע בנזין או דיזל שצורך דלק ואוויר ופולט עשן. במקרה של מכונית היברידית, למנוע הזה משודך מנוע עזר חשמלי. למה זה חשוב? כי המנוע החשמלי שלנו יודע לחזק את מנוע הבנזין, כלומר לאפשר לו לעבוד פחות קשה. לפעמים המנוע החשמלי יודע, לפחות בחלק מהמכוניות, מתי לתת את כל כוחו למשימה, ואז אין לנו בכלל שריפה של דלק. ולפעמים המנוע החשמלי נותן תוספת של כוח.

שורה תחתונה? המנוע החשמלי מחזק את מנוע הבנזין ומוריד לו הרבה מאמצים וכאבי ראש מסדר היום שלו. לכן צריכת הדלק של מכוניות כאלה היא יחסית נמוכה. יחסית כמובן, כי אפשר במכונית משפחתית להגיע ל-20 ק"מ לליטר עם רגל עדינה על הדוושה.

המכוניות הכי נמכרות הישראל הן בדיוק כאלה, כלומר היברידיות רגילות: טויוטה קורולה ההיברידית, מלכת המכירות, היא כזאת. יונדאי איוניק היא גם כזאת וגם קיה נירו. ולמי שלא מבין: המכונית נוסעת, ובנסיעה שלה היא מייצרת חשמל. ומעבר לכך, המכונית בולמת, כלומר למשל נוסעת בירידה. גם במצב כזה היא מייצרת חשמל. החשמל נאגר בסוללה, בדרך כלל בחלק האחורי של הרכב, וכאשר ממש צריך אותו, למשל כדי לזחול בפקק במהירות נמוכה, בלי שטיפונת של דלק תישרף.

ויש גם היברידי פלאג-אין. זו מכונית היברידית, אבל עם סוללה הרבה יותר גדולה שיכולה להכיל הרבה יותר אנרגיה. ולפעמים גם המנוע החשמלי שלה חזק יותר. את הסוללה מטעינים באמצעות שקע חשמל, כלומר מחברים את המכונית לעמדת טעינה, ומקבלים טווח נסיעה של כמה עשרות קילומטרים. ולמי ששואל "רגע, זה הכול? מה זה כמה עשרות קילומטרים?" אז הנה התשובה.

עם מכונית פלאג אין הייבריד אפשר לצאת בבוקר, אחרי לילה של טעינה, מתל אביב ולנסוע למשל להרצליה, בלי לשרוף טיפה אחת של דלק. אבל רגע. מה אחרי שנגמר החשמל? אז זה הקטע: מנוע הבנזין מתחיל לעבוד והמכונית הופכת להיות שוב מכונית היברידית רגילה, כלומר כזו שנוסעת על חשמל וגם על בנזין או סולר. אין בעיות טווח, אין חרדה. מכוניות לדוגמה? קיה נירו פלאג אין הייבריד. מיצובישי אאוטלנדר PHEV.

עוד סוג אחרון: מיילד-הייבריד, או "היברידי לייט". מה זה אומר? כאן אין לנו מנוע חשמלי גדול ומורכב , אבל כן יש סוללה. כבר אמרנו שבשעת בלימה ונסיעה נאגרת אנרגיה, אז במכוניות כאלה האנרגיה באמת נאגרת ומועברת במערכת חשמל בעלת הספק גבוה של 48 וולט לסוללת אגירה. ומה עושים עם החשמל? התשובה: משתמשים במערכות הרכב השונות שצריכות חשמל ומאפשרות למנוע הבנזין זמנים ארוכים יותר של בטלה בפקקים ורמזורים. דוגמאות: פורד פומה החדשה. שתהיה לכם נסיעה ירוקה.

פעמים רבות - בעיקר בקרב מותגי הפרימיום - נהוג להחליף מנוע בנזין גדול נפח ביחידה היברידית חזקה. וכמעט תמיד צריכת הדלק של ההיברידיות האלה לא מאד מרשימה. אלא שהרציו כאן הוא לא לוותר על העוצמה של מנוע 8 צילינדרים חזק אבל ביחס אליו כן לצמצם מאד את הצריכה והזיהום.

הדרך הטובה ביותר להצטייד במכונית היברידית חדשה אשר גם חוסכת דלק וגם שומרת על הסביבה היא עם ליסינג פרטי תפעולי. כך לא צריך להירתע ממחיר של מכונית חדשה כלל. מתחילים עם מקדמה נמוכה וממשיכים עם תשלומים חודשיים קלים אשר כוללים גם את עלויות הביטוח והטיפולים. בסוף התקופה תוכלו להתגלגל לעסקה חדשה ולרכב חדש - ומתקדם עוד יותר.