טסלה מעורבת בתאונה קטלנית נוספת
תאונה קטלנית בה נהרג נהג טסלה מודל X בעת שמכוניתו הייתה במצב אוטונומי העלתה שוב את השאלה: עד כמה בטוחות המערכות החדשות?
לפני כשנתיים נהרג ג'ושואה בראון מאוהיו, ארה"ב, כאשר נהג במכונית טסלה מודל S במצב אוטונומי והתנגש במשאית שחצתה את דרכו על כביש מהיר בוויליסטון, פלורידה. בראון בן ה-40 לא הביט לפנים והותיר את מלאכת הנהיגה לחיישני המכונית שכנראה סונוורו על-ידי אור שמש ישיר.
מלחמת העולם הטכנולוגית והתקשורתית בין טסלה לבין מובילאיי ששיתפה עמה פעולה בנושא המערכות המתקדמות, גרמו לקרע בלתי ניתן לאיחוי בין השתיים, אך לא שכנעו את טסלה לקחת אחריות כלשהי על האירוע. "על הנהג לקחת בחשבון כי מדובר (רק) במערכת-תומכת, הדורשת להשאיר ידיים על ההגה בכל זמן ולהשאר בשליטה כדי שניתן יהיה להתערב בכל רגע", הזכירה החברה האמריקאית. אמירה מקוממת משהו בהתחשב בעובדה שטסלה ביססה (ומבססת) את מערך השיווק שלה גם על נהיגה "בלי ידיים".
וזה קרה שוב. לפני כשבוע נהרג נהג טסלה מודל X (רכב הפנאי היקר והיוקרתי של החברה) לאחר שהתנגש בגדר הפרדה - בין נתיבים - מבטון שכנראה הוסטה ממקומה המקורי על הכביש המהיר 101 במאונטיין וויו, קליפורניה. בטסלה, המודעים היטב לחשיבות התדמית, מיהרו לשחרר הודעה בה נאמר כי עדיין לא ברור מה גרם לתאונה, אך הזדרזו לא פחות לציין כי מכוניות טסלה ננהגו באופן אוטונומי 85 אלף פעמים על אותה רצועת כביש מאז תחילת פעילות "אוטופיילוט" (שם מערכת הנהיגה האוטונומית של החברה) ב-2015, 20 אלף פעמים מתחילת השנה הנוכחית ובקצב ממוצע של 200 פעמים ביום ללא אף תאונה מדווחת.
מיד לאחר שבדקה את נתוני הרכב, אמרה החברה כי "בדקות שקדמו לתאונה שאירעה ב-09:27 ביום שישי ה-23.3, מערכת הנהיגה האוטונומית הופעלה כולל בקרת שיוט אדפטיבית עם שמירת מרחק מינימלית מהרכב שלפנים. נהג הטסלה קיבל מספר אזהרות ויזואליות ואזהרה קולית אחת להניח את ידיו על ההגה במהלך הנסיעה. לפני התאונה הוא לא אחז בהגה במשך שש שניות. לנהג היה זמן נסיעה של כחמש שניות וכ-150 מטרים של שדה ראיה נקי לכיוון גדר ההפרדה מבטון בה פגע. למרות זאת, תיעוד פעולות מחשב הרכב מלמד כי לא התבצעה כל פעולה (למניעת התאונה)".
מה שטסלה לא עשתה (עדיין לפחות), הוא להסביר מדוע לא זיהו חיישני הרכב השונים והסופר-מתוחכמים שעליהם גאוות החברה את גדר הבטון, והסיטו בהתאם את הגה הרכב. גם אם הגדר הוסטה ממקומה. שהרי יתכן ומדובר היה ברכב עומד, וגם ממנו אמורה הייתה המכונית להתחמק. במובנים מסוימים תאונה זו מזכירה את כשלונה את מכונית הוולוו XC90 של אובר להבחין בהולכת רגל שחצתה כביש בחשיכה. תאונה קטלנית שהעלתה אף היא שאלות בנוגע לבשלות הטכנולוגיה.
אין ספק עם זאת כי יצרניות הרכב, כמו-גם ספקיות ומפתחות מערכות ואבזרי הבטיחות, בוחנות את שתי התאונות באופן יסודי. אם תרצו, זו הנקודה החיובית היחידה בשתי הטרגדיות הקשות - עולם הרכב זכה לבוחן מציאות חשוב ונדרש. עם כל הכבוד לטכנולוגיית העתיד של מערכות הרכב האוטונומי, ההווה עדיין לא מספיק בטוח עימן.
לפנייה לכתב/ת 
