סכנת קרינה במכוניות היברידיות: איך בודקים את זה

האם מכוניות היברידיות פולטות קרינה מסוכנת, ומה על מכוניות רגילות? כיצד בכלל בודקים קרינה, מי מוסמך לעשות זאת וכיצד מתייחסת לכך המדינה? בקשת התובענה הייצוגית שהוגשה לבית המשפט (ובוטלה תוך ימים ספורים), במסגרתה נטען כי יבואניות ויצרניות רכב היברידי הסתירו מהציבור כי כלי הרכב שלהן פולטים קרינה מסוכנת, עוררה שוב שאלות בנוגע לפגיעה אפשרית בנוסעים ברכב בו מותקנת סוללה האחראית להפעלת מנוע חשמלי.

השאלות הנוגעות לסכנות השימוש ברכב היברידי או חשמלי מלוות את עולם הרכב מאז הפכו מכוניות היברידיות לפופולריות. כבר לפני עשור שנים עסק ה"ניו יורק טיימס" בשאלת הסכנות האפשריות, שהתרבו במקביל לנתוני המכירות המאמירים של רכב היברידי בארה"ב, בעיקר טויוטה פריוס. נדמה כי מאז, רק מאמרים ומחקרים מעטים עסקו בשאלה המטרידה הזאת, והתשובות היו אחידות ברובן - לא הוכח כי מכוניות היברידיות מסוכנות לבריאות נוסעיהן.

אלא שלדברי בודק הקרינה המוסמך (על-ידי המשרד להגנת הסביבה) מני סגל, אשר בדיקותיו היו חלק מבקשת התובענה הייצוגית, נתוני הקרינה הנמדדים מכלי רכב היברידיים שונים עשויים להתגלות כמסוכנים - אם שיטת הבדיקה של המשרד להגנת הסביבה תהיה ריאלית יותר ביחס לשימוש רגיל ברכב. סגל הבהיר באולפן ynet כי הדרך שבה נמדדת הקרינה כיום, לפי הנחיות הנוהל החדש מטעם המשרד להגנת הסביבה, אינה נותנת מענה לסוגי משתמשים שונים.

כך למשל, קובעות ההנחיות כי יש לבחון את הקרינה לפי 18 שעות שבועיות של שימוש ברכב ולא יותר מכך. אך מה על משתמשים "כבדים" כמו נהגי מוניות למשל, המוצאים עצמם במכונית היברידית במשך 60 שעות ויותר במהלך השבוע? במקרה כזה, כך סגל, הקרינה תהיה גבוהה משמעותית מזו הנחשבת כ"לא מסוכנת". וזו רק תחילתו של הסיפור.