בעקבות הרפורמה: מספר הטסטים הוכפל

(צילום: קובי קואנקס)

הרפורמה כללה הפרטה של מערך הטסטים, שמבוצעים כעת בידי זכיינים פרטיים, בפיקוח של משרד התחבורה. הטסטים מבוצעים לפי מסלולים שנקבעו מראש, כאשר מערכת הטסטים החדשה "ברוש" בוחרת לבוחן באיזה מסלול לבצע את הבחינה. הדבר אמור ליצור שוויון בין הנבחנים, אבל עשוי להקל עליהם להתכונן לבחינה מעשית, על-ידי ריכוז שיעורי הנהיגה באותם הכבישים. ההבטחה המקורית למבחן בתוך 72 שעות אמנם לא מומשה, אבל זמן ההמתנה עומד כיום על שבועיים בלבד, לעומת חודשיים ולעיתים אף שלושה חודשים בעבר.

מנתוני משרד התחבורה שהגיעו ל"ידיעות אחרונות", עולה כי ברישיונות לרכב דו גלגלי (A, A1, A2) נרשמה עלייה של 27% במספר מבחני הנהיגה המעשיים שבוצעו. מ-32 אלף מבחנים בשנה בכל הדרגות שלפני הרפורמה בטסטים ליותר מ-40,800 מבחני נהיגה מאוגוסט 2018 ועד היום. מספר מבחני הנהיגה לרכב פרטי (דרגה B) כמעט הוכפל, מ-257 אלף בשנת 2018 עד לרפורמה, ליותר מ-495 אלף מבחנים מתחילת הרפורמה עד היום, כלומר עלייה של 92%.

כמו כן, הוכפל מספר מבחני הנהיגה המעשיים שבוצעו בשנה האחרונה לרישיונות לרכב מסחרי (רישיון C עד 12 טון) מ-25 אלף מבחני נהיגה בשנת 2018, לכ-50 אלף מבחני נהיגה מאז תחילת הרפורמה ועד היום, גידול של 100%. מספר מבחני הנהיגה המעשיים לרישיון לרכב ציבורי להסעות, ובהם מונית ואוטובוס, גדל ביותר מ-70% מ-8,300 מבחנים בשנה שלפני הרפורמה, לכ-14,500 בשנה מאז החלה הרפורמה. בנוסף, נעלם הפער בשיעור ההצלחה בטסטים שהיה קיים בין מחוז הצפון לשאר המדינה, וכעת עומד שיעור ההצלחה הממוצע בטסט הראשון על כ-50%.

מורי הנהיגה נהנים מגידול במספר התלמידים, בזכות קיצור זמני ההמתנה והקטנת עלויות הלימוד הכוללות, שדרשו בעבר שיעורי שמירת כשירות במשך חודשים בין מבחן למבחן. אולם מנגד, מאז הרפורמה נדרשים 4,000 מורי הנהיגה לספוג מכיסם את עלויות תאונות דרכים שמתרחשות בזמן טסטים, לשלם מכיסם השתתפות עצמית בביטוח ולספוג עלייה במחירו, אף כי בעבר היו העלויות האלה על חשבון המדינה משום שנגרמו בעת שברכב היה בוחן מטעם המדינה ולא המורה עצמו. משרד הרישוי הודה בפני המורים שהוא ער לבעיה ומנסה לפתור אותה.

"המערכת שומרת על טוהר הבחינות ועל רמת שירות גבוהה לנבחנים. בנוסף, היא מאפשרת אחידות מלאה של הטסטים ברחבי הארץ, ומונעת אפשרות להטיות שונות", הסביר סמנכ"ל מנהל התנועה במשרד התחבורה, אבנר פלור. ראש אגף בכיר טכנולוגיות דיגיטליות ומידע, צור אהרון, ציין כי "בזכות שילוב יכולות טכנולוגיות מתקדמות, המשרד מאפשר פיקוח ובקרה מקצועיים על סמכות שלטונית שהופרטה, והנגיש לכל אחד מבחנים שהיו בעבר בזמינות נמוכה".