ב"ה

 קורה רבות שבמקום לשנות דברים, אנחנו נעדיף לשכוח מהם ולהמשיך הלאה כאילו הכול בסדר, למרות ההרגשה הפנימית החזקה שבאמת אי-אפשר להמשיך כך. לרוב, אנחנו יודעים טוב מאוד מה בסדר ומה לא, איזו מידה ותכונה צריך לטפח ואיזו למגר. אבל, כבני-אדם נורמלים נולדנו גם עם אותו יצר-רע שעסוק כל-כולו בתחבולות כיצד למנוע אותנו מהתקדמות ועלייה בכיוון הטוב.

מי ששם לב, אחד הדברים שלפעמים גורמים לנו להזניח את העבודה בזיכוך-המידות ובהתקדמות כלפי הטוב האמיתי היא המחשבה "זה אני וזהו. אין מה לעשות, לא מסוגל להשתנות... יש דברים שאני לא יכול להתגבר עליהם". כל המחשבות והמשפטים הללו הם מהתחבולות היותר-מוצלחות של אדון יצר-הרע.

התורה הקדושה, שהיא תורת-חיים, נותנת לנו את ההסתכלות הנכונה על הכל. על עצמינו, על החיים ובכלל - על העולם כולו. בפרשת השבוע, פרשת בא, אנו יכולים לראות כיצד התורה מתייחסת בחשיבות לכוח הבחירה שיש לכל אחד מאיתנו ללא יוצא מן הכלל, כוח שאם רק נכיר בו וננצל אותו בחיינו הפרטיים הרבה פרטים בחיינו ישתנו לטובה. כוח שאומר לנו במילים הכי פשוטות: "כן, אתה יכול!"

בפרשת השבוע אנו קוראים על שלוש המכות האחרונות בהן הכה ה' את מצרים ועל יציאתם של בני-ישראל מארץ מצרים. בראשית הפרשה מצווה ה' את משה ללכת אל פרעה ולהתרות בו לקראת מכת הארבה. באותה הזדמנות ה' מבהיר למשה מיד, שפרעה לא יענה לאזהרה: "כי אני הכבדתי את ליבו", ובעצם ה' הוא זה ששלל מפרעה את כוח הבחירה להיענות לדרישה ולשלוח את עם ישראל.

המפרשים מסבירים, שבמכות הראשונות עדיין היה בידי פרעה כוח הבחירה החופשית, ואם באמת היה רוצה, היה יכול לשחרר את ישראל. אך כיון שהוא התנהג ברשעות והתריס כנגד ה' ("מי ה' אשר אשמע בקולו") הענישו הקב"ה בנטילת הבחירה החופשית ממנו.

וכאן יש לשאול: נכון שרשעתו של פרעה היא שגרמה לנטילת יכולת הבחירה ממנו, אך בפועל, עכשיו הוא נטול יכולת בחירה, וכיצד ניתן להענישו על שהוא ממאן לשלח את ישראל, כשאין הדבר בכוחו וביכולתו?

ההסבר לכך טמון ביסוד נפלא המבואר בספר ה'תניא' (ספר היסוד של חסידות חב"ד). מוסבר שם, שאפילו מי שנמצא במצב גרוע כל-כך, עד כדי שהתורה אומרת עליו: "אין מספיקים בידו לעשות תשובה", הרי אפילו הוא, "אם דחק ונתחזק ונתגבר על יצרו ועשה תשובה, מקבלים תשובתו". והמילים פשוטות: אין "לא יכול". תמיד אפשר לתקן. אין מקרה אבוד. גם אם הוא הגיע למצב נורא כל כך, שמלמעלה מערימים קשיים על חזרתו בתשובה, עדיין הוא השולט. בכוחו לבחור, בכוחו להחליט ולהשתנות. זה יהיה יותר קשה, אך תמיד אפשרי. אין דבר העומד בפני הרצון.

כך גם פרעה: אף שניטלה ממנו הבחירה וה' חיזק את לבו, אילו הוא היה מתחזק ועומד כנגד "הכבדת הלב", היה יכול לעשות תשובה ולמנוע מעצמו את המכות הנוספות. אך כיון שפרעה לא ניסה להתחזק ולהתגבר על "הכבדת הלב", הוא נשא באשמה על סירובו לשלח את ישראל ולכן נענש.

וכאן נמצא הלקח הנצחי: אם פרעה, הגוי הרשע, היה יכול לשוב בתשובה גם לאחר שה' הכביד את לבו. קל-וחומר יהודי, שנשמתו היא "חלק א-לוה ממעל", שגם בשעת החטא הנשמה הטהורה נשארת נאמנה לה', שתמיד יש בו את הכוח לשנות ולהשתנות, לשוב בתשובה, למקום שאליו הנשמה האלקית תמיד נמשכת.

ה' מצפה לתשובתו של כל יהודי. אפילו של מי שנתרחקו כל-כך עד שעליהם נאמר: "ואתה הסיבות לבם אחורנית", "מנעת מהם תשובה", אין זה אלא מצב חיצוני בלבד כמו צבע השיזוף שיורד כעבור זמן, וברגע שירצו באמת לשוב בתשובה יוכלו לשוב מיד, כהרף-עין. הכוח ישנו, ועלינו להיות מודעים לקיומו, להזכיר זאת לעצמינו ללא הרף ובכך להתקדם ולעלות בדרך ה' בשמחה ובטוב לבב. כך נזכה לשמחה הגדולה של הגאולה השלמה בקרוב ממש.

שבת שלום.

הרב חיים ששון הוא מרצה בכיר ומחבר ספרים ביהדות, יו"ר אירגון "לב ישראל חי"