משה קנה חליפה עבור דוד, בנו היקר. אבל, זמן לא רב לאחר מכן, החליפה נפגמה והוצאה מכלל שימוש, כתוצאה מהזנחה מצד דוד. משה קנה לבנו חליפה אחרת, אבל גם היא לא שרדה את מעשי השובבות של דוד, ונקרעה תוך זמן קצר. חשב משה על רעיון טוב שיגרום לבנו להעריך ולשמור על המתנה. קנה חליפה שלישית, אך הפעם, הוא לא נתן אותה לבנו.

פעם בכמה זמן, ברגעים מיוחדים ומתאימים, הציג משה את החליפה לפני ילדו, והסביר לו שכאשר הוא ילמד להעריך ולהתנהג בעדינות עם החליפה, היא תינתן לו. צעד זה גרם לדוד לשפר את התנהגותו, בכדי להיות ראוי לקבל את המתנה מאביו.

שבת זו נקראת "שבת חזון", על שם שבה אנו קוראים מהנביאים את הקטע שמספר לנו על חזונו של ישעיהו הנביא, שבו דברי תוכחה לעם ישראל על התנהגותם בזמן בית המקדש ועל החורבן שיהיה כתוצאה מכך.

אבל, הצדיק רבי לוי יצחק מברדיטשוב השתמש במשל בו פתחנו, בכדי לתת הבנה עמוקה יותר במשמעותה של "שבת חזון". אנחנו, העם היהודי, משולים לאותו ילד קטן שובב, והחליפה היפה שנפגמה פעמיים היא משל לבית מקדשנו המפואר שנהרס, פעם אחת ולאחר מכן בפעם שנייה, בתשעה באב (בהפרש של 490 שנה). בכל שנה אנו מתאבלים על החורבן במהלך שלושה שבועות של אבל המגיעות לשיאן בתשעה באב. אבל בשבת זו, כהקדמה לתשעה באב, אנו זוכים לחזיון של בית המקדש השלישי, המפואר והשלם. לא ממש משנה מה מעשינו, הנשמות שלנו זוכות לחזיון הזה, עלינו מוטל רק להתחבר לחוויה הרוחנית המדהימה.

התגובה של משה, האב מהמשל שהובא בפתיחה, היא בלתי צפויה. לאחר שהחליפה השנייה נקרעה, אביו אינו אומר: 'עכשיו נחכה עד שאתה תהיה מוכן וראוי, ואז נקנה חליפה חדשה עבורך'. במקום זאת, הוא הולך קדימה. הוא כבר קונה חליפה חדשה, וכשהיא בידיו הוא משתמש בה לעודד את בנו לשפר את התנהגותו. זאת מכיוון שהאבא בטוח שבנו יהיה ראוי לחליפה החדשה.

כך גם בנמשל, כאשר בית המקדש נחרב בשל חטאיהם של היהודים, ה' המשיך קדימה ולמעשה בנה את בית המקדש השלישי בכל שלמותו ותפארתו, בידיעה ברורה שאנו נהיה ראויים לזה. השאלה היא לא אם, אלא מתי.

כאשר אנו רואים את בית המקדש השלישי, אנו נזכרים בפאר שהיה בבית המקדש הראשון והשני, בעבודת הלויים והכוהנים, וכך אנו מתמלאים בגעגועים כיום. זה מעורר אותנו לשאוף גבוה יותר ויותר בכדי להגיע לרמה שבה נזכה שוב לעבוד את ה' בבית המקדש, וזה מזכיר לנו את האמון המלא שיש לאלוקים בנו. בית המקדש השלישי כבר מוכן. עכשיו עלינו לוודא שאנחנו מוכנים.

זאת בעיקר על ידי פעולות ברוח הדברים הנאמרים בסיום ההפטרה: "ציון במשפט תיפדה ושביה בצדקה": לימוד תורה והוספה בצדקה.

בברכה שייהפכו ימים אלו לששון ולשמחה ולמועדים טובים.

שבת שלום