יהודי שגר ברחוב מאוד יוקרתי בניו-יורק, בנה סוכה על המרפסת שלו.

כמה משכניו החליטו להגיש נגדו תלונה. הם טענו שהסוכה אינה מתאימה לשכונה ומורידה מערכם של בתיהם בשכונה יוקרתית זו.

הגיע זמן השימוע בבית המשפט ואותו יהודי היה מודאג מאוד מפסק הדין, כיון שהחג בן שמונת הימים עמד להתחיל והוא עלול היה להיתקע בלי זמן לארגן סוכה במקום חלופי, במקרה והשופט יורה לו להסיר את הסוכה.

הוא התפלל לעזרה. וה' הקשיב.

השופט גינזבורג, שהיה יהודי בעצמו, היה בעל מוניטין של אדם חכם מאוד. לאחר ששמע את שני הצדדים, הוא הסתובב ליהודי שומר המצוות ונזף בו:

"אינך מבין שאתה חי ברחוב יוקרתי, ולא בשכונה פשוטה בברוקלין? זהו סגנון חיים אחר ועליך להתחשב בזה. אני פוסק שעליך לפרק את הצריף ויש לך שמונה ימים לעשות זאת! התיק הבא בבקשה"...

בכמה ימים מתוך לוח השנה יכול יהודי לשבת ברוגע על כיסא נוח ובכך לקיים מצווה? ומה לגבי קריאת עיתון ועישון סיגר נחמד?

ההיכרות הרגילה שלנו עם קיום המצוות היא בעשיית מעשה ספציפי שהמטרה היחידה בעשייתו היא קיום רצון ה'. אז אנחנו לוקחים בתי עור מרובעים שנעשו באופן בלעדי למטרה זו וקושרים אותם על הראש והיד, וזו היא מצוות תפילין. בפסח, אנחנו אוכלים קרקר שטוח ויבש שנקרא מצה, ובזה אנו מקיימים מצווה. בראש השנה אנחנו לוקחים קרן של איל ותוקעים בה באופן מסוים ובזמן מסוים, וזו היא מצוות שופר.

אבל בלוח השנה היהודי ישנה תקופת זמן, שמונה ימים ליתר דיוק, בהם אנחנו לא צריכים לעשות שום דבר מיוחד כדי לעשות את המצווה. אנו אוכלים, ישנים, קוראים – פשוט חיים – וזה למעשה, הופך להיות מצווה של ממש! מתי התקופה הזו? בחג הסוכות, כאשר אנו עושים את כל הפעולות האמורות בסוכה!

בחג הסוכות אנו מעבירים את החיים הרגילים שלנו מהבית אל תוך צריף הנקרא סוכה, העשוי ארבעה קירות ותקרה צמחית. בימים שקדמו לחג הסוכות ניתן לראות בקהילות יהודיות ברחבי העולם צריפונים מבד ומעץ ובעצם מכל הסוגים, וענפים ירוקים מסוככים עליהם מלמעלה. ברגע שחג הסוכות מתחיל, כל מה שאנחנו צריכים לעשות הוא פשוט להיכנס לסוכה, וכל מה שנעשה, בין אם זה קריאה, עישון או סתם בילוי זמן עם משפחה או ידידים – בכך אנחנו ממש מקיימים מצווה.

רעיון זה חשוב במיוחד דווקא כאשר אנו מגיעים מיום כיפור, שמבטא הימנעות ממזון, משקה, נעילת נעלי עור וכדומה, בהתחשב בעובדה שיום כיפור הוא היום הקדוש ביותר בשנה. אנו עשויים לחשוב כי המשמעות של קדושה היא דווקא באופן של סגפנות, ולזה אנחנו תמיד צריכים לשאוף. שהרי אם סגפנות טובה ביום כיפור, ודאי שהיא תהיה טובה בכל ימות השנה.

אבל סדר החגים מלמד אותנו כי תכליתה של הסגפנות של יום כיפור היא בכדי שנוכל לחזור ממרומי יום הכיפורים לעולם הזה, זכים ורעננים, לעבוד את ה' עם כל הגוף שלנו! ולכן בחג הבא מיד לאחרי יום כיפור, יש לנו לא רק המצוות הרגילות שאנו מבצעים בגופנו שלנו בזמנים שונים ביום, אלא גם את הסוכה המקיפה והעוטפת אותנו, להזכיר לנו שמצווה נעשית לא רק על ידי עשיית מעשה מסוים במשך היום, אלא שאפילו החיים הרגילים שלנו כמו מגורים, שינה, אכילה ושתיה – יכולים וצריכים להיות בעצמם קדושים.

חג שמח!

המדור מוקדש לעילוי נשמת מרת דאבא בת הרב אברהם ז״ל