מוישה התכונן לקראת פגישה במשרד הרישום ברוסיה הקומוניסטית. הוא ניגש לרב שלו בשאלה: "מה כדאי לי לכתוב בשאלת הגיל שלי? מבוגר יותר ממה שאני, או צעיר יותר?"

ענה לו הרב: "ולכתוב את האמת, לא חשבת?"

כל אחד מאתנו נתקל במצבים לא נעימים, בהם הוא צריך לפגוש פנים מול פנים סיטואציות בעיתיות, או גרוע מכך: לפגוש אנשים הנחשבים לעוינים כלפיו. לפני מפגש כזה, עולות בנו שאלות ותהיות: האם כדאי לנו בכלל להגיע למצב הזה? אולי בכלל עדיף להתחמק ממפגש לא נעים שכזה? או אולי דווקא כדאי, ואז השאלות רק מתעצמות: מה כדאי לנו לומר בכדי לסדר עניינים? באיזו גישה כדאי להגיע למפגש בכדי לפייס אותם?

בפרשת השבוע אנו קוראים על מפגש שכזה. יעקב מתכונן למפגש עם אחיו עשיו לאחר שנים רבות של פרידה. עשיו, שבהתנהגותו מגלם את שיא הרוע, שונא את אחיו יעקב שנאת מוות. הוא הצהיר כבר לפני שנים על כוונותיו הזדוניות לפגוע בחיי אחיו יעקב. זו הייתה גם הסיבה לכך שיעקב ברח מבית הוריו ומעיר מגוריו למשך עשרות שנים. וכעת, הם עומדים להיפגש. ליעקב נודע כי אחיו עשיו הולך לקראתו בצורה מאיימת כשהוא מלווה ב-400 גברים חמושים.

כאשר הם נפגשים, קורה הלא-ייאמן. עשיו מחבק ומנשק את יעקב. מעניין מאוד, מה עשה יעקב שהביא להפיכת לב אחיו משנאה לאהבה?

לפני המפגש יעקב שלח שליחים לעשיו, ומסר לו דרכם את המילים הבאות: "עם לבן גרתי" וכעת הנני מבקש להתפייס אתך. לכאורה, מה היה חשוב ליעקב למסור במילים "עם לבן גרתי"? אלא, מסבירים חכמינו שהגימטריה של המילה "גרתי", זה 613, בדיוק מספר המצוות שבתורה. ובעצם יעקב מודיע לאחיו עשיו, אמנם אצל לבן דודנו הרשע גרתי, אבל את תרי"ג (613) מצוות התורה שמרתי.

מעניין. פעמים רבות אנחנו עדים לאנשים שמתפייסים עם אויביהם לשעבר, ומשום-מה הפיוס תמיד מלווה במסרים של התרפסות, ניסיון לומר "אני כמוך" ועזיבת עקרונות. ואילו כאן, יעקב עושה את ההיפך הגמור.

הרי עשיו לא היה אדם שקיים מצוות או למד תורה. להיפך, הוא בז את כל זה. עם זאת, ההודעה שיעקב מסר לעשיו היא: "אני עדיין שומר על חוקי התורה". האם אמירה כזו לא אמורה להיות סיבה לשנאה גדולה יותר ליעקב? מדוע יעקב מזכיר את זה? האם לא היה טוב יותר לספר לעשיו שהוא התנהג כמוהו?

ידוע שיעקב התאפיין במידת האמת. בקבלה מוסבר שנשמתו השתייכה למידה זו, ולכן בחייו ובהנהגתו הודגשה מאוד מידה זו. אמת היא תכונה שקיימת בכל הרמות. אפילו בשקרן יש פירור של אמת בתוך-תוכו. יעקב הבין שדווקא כאשר הוא יאמר לעשיו את האמת, זה מה שיביא את האמת החבויה בעשיו עצמו, ויגרום לאמת והטוב שבו לבוא לידי ביטוי.

כאשר אנו מקרינים ומבטאים את האמת והטוב, אנחנו יכולים אפילו להתקרב לאדם שעוטה על עצמו את המעטה של עשיו, ולהפוך גם אותו לחבר. על ידי הכרה והחשיפה של הטוב הטבוע בכל אדם, אנו יכולים להגיע גם לאלה שבמבט ראשון נראים רחוקים מהיהדות, ולחבר גם אותם, דרך מהותם האמיתית.

שבת שלום

לזכות פריעל בת תיפאה לבריאות והצלחה