יום אחד, אמרה שירה לבעלה משה: "אם היינו עשירים, היינו מבלה שישה חודשים בשנה בפלורידה, שישה חודשים בשנה באילת, ושישה חודשים בשנה בספרד".

"אבל יקירתי, התוכנית שלך דורשת שמונה-עשרה חודשים בשנה לחופשה!" אמר משה.

"בהחלט, יקירי. האין זה נפלא מה שאפשר היום לעשות עם כסף?"

סטודנטית ללימודי תואר ראשון במדעי כלכלה ומחשב סיפרה לי על שניים מהפרופסורים שלה ועל השבתונים שהם לוקחים. לשאלתי מהי מטרת השבתונים, היא ענתה: "זה תלוי. פרופסור אחד אמר לי שהוא כבר משתוקק לרגע בו יוכל פשוט להירגע ולנוח. הוא יצא לחופשה בדרום ויעלה על קרוז לשייט על האוקיינוס. הוא מסתכל על זה כחופשה בת שנה מהעבודה. הפרופסור האחר, לעומתו, שוהה במשרדו בכל יום מתשע עד שש. יש לו שישה ניסויים שמתבצעים במעבדה שלו, והוא עובד בקדחתנות כדי לסיים מחקר חשוב. בשבילו, זוהי שנה לפעול לקידום המלגה שלו וכישוריו המקצועיים".

ומה לגבי שנת השבתון שלנו? השנה הנוכחית (תשע"ה) היא השביעית במחזור היהודי, ונקראת שנת השמיטה, בה אנו 'שומטים' את הקרקע שבארץ ישראל מידינו, והיא למעשה מהווה הזמן של החקלאי לשבת במנוחה. וכפי שכתוב בפרשתנו, פרשת משפטים: שש שנים תזרע את-ארצך; ואספת את תבואתה. והשביעית תשמטנה ונטשתה, ואכלו אביוני עמך, וייתרם תאכל חית השדה; כן-תעשה לכרמך, לזיתך.

אבל מה זה אומר עבור אלה מאתנו שאינם חקלאים ואינם חיים בארץ ישראל? האם עלינו לעזוב את המשרדים שלנו ולתת למחשבים ולמדפסות שלנו שנת מנוחה? ברור שהתשובה היא שלילית. המצווה היא דווקא עבור החקלאים, ובפרט ביחס לקרקע של ישראל.

האמת היא, שעבור כולנו, יהודים בכל רחבי העולם ובכל המקצועות, יש צורך במסר הרוחני שהשמיטה מספקת לנו. השמיטה איננה מיועדת להירגעות, יציאה לחופשה או לקיחת קורסים בכדי שנהיה טובים יותר בעבודה שלנו, אלא זו המשימה הרוחנית של הכרה במקור המחיה שלנו, ולהקדיש את הזמן שלנו להערכה ואמירת תודה.

כאשר אלפי חקלאים ישראלים מניחים את הכלים שלהם בשנת השמיטה הנוכחית, הם מכירים בכך שזה לא המאמץ שלהם שגורם לגידול התוצרת ולא גאונותם היא זו שמשיאה פירות. אלא הקב"ה הוא זה שמספק, והשנה, כאשר הם אינם עובדים את אדמתם, הם בטוחים שהוא ימשיך לספק.

המשימה הרוחנית הזו רלבנטית גם עבורנו. גם אנחנו חייבים לעצמנו את זמן האיכות הזה בכדי להכיר בכך שה' הוא הבורא והוא המספק לכל. וכשם שהחקלאים עוזבים את משקיהם באמונה ומשתמשים בתוספת הזמן הזה לא ללימוד טכניקות חדשות, אלא להתקדמות רוחנית, כך עלינו להתמקד בשעות הפנאי שלנו יותר על הכרת הטוב לבורא שנותן הכול.

ובניגוד לחקלאים הישראלים שמקבלים מתנה של שנה שלמה בה יבלו את כל זמנם בבית המדרש, ייתכן שאנחנו עדיין נצטרך להתייצב בעבודה כרגיל, מ-9 עד 5. אבל גם אם הבוס לא נותן או נותנת לכם שנה של שבתון, אתם עדיין יכולים לקחת שבתון רוחני. זכרו שממנו מגיע הכול, ומצאו את הזמן, אפילו בלוח הזמנים האינטנסיבי שלכם, לעמל רוחני.

שבת שלום

מוקדש לעילוי נשמת הנרי זילברמן – חיים בן אברהם ז"ל ליום השנה לפטירתו