יענקל היה 'מכובד מאוד' בעיני הציבור הודות לתעוזתו הרבה בפריצות השוד. ואכן, למרות שעיסוקו המפוקפק היה ידוע לכל, הוא מעולם לא נתפס 'על-חם' לאורך כל הקריירה הארוכה שלו. אז יענקל הופיע בביתו של הרב עם שני שקים גדולים מלאים עד אפס מקום עם סחורה גנובה. מנורות, תכשיטים, עתיקות - כל מה שתרצו היה שם.

"כבוד הרב", יענקל פלט בדמעות, "התרגשתי כל כך בתפילות יום כיפור בבית הכנסת, עד שהחלטתי להחזיר את כל הפריטים הללו לבעליהם. אני קצת מתבייש.. תוכל לעשות זאת במקומי?"

הרב ברך את יענקל על המעשה האמיץ והישר שלו וניגש למלאכת החזרת החפצים הגנובים לבעליהם.

לכשחזר הרב לביתו, גילה לתדהמתו שכל תכולת המשרד שלו נגנבה, כולל כספי הצדקה הרבים שנועדו לחלוקה לעניים לקראת חג הסוכות. הרב מיהר לביתו של יענקל.

"באמת יענקל, איך יכולת לעשות דבר כזה? לאן נעלמו פתאום החרטה וההתרגשות?!" הוא שאג.

"כבוד הרב", השיב יענקל: "עם כל הכבוד ליום כיפור - ויש כבוד, אבל ביזנס זה ביזנס"... 

פרשת 'אחרי' פותחת בתיאור עבודתו של הכוהן הגדול בבית המקדש, ביום הקדוש ביותר בשנה – יום הכיפורים. בהמשך הפרשה, מופיעים כל איסורי חתנות, גילוי-עריות. המעניין הוא, שאת הקטע הזה, של כל היחסים האסורים, אנו קוראים – לא פחות ולא יותר - בתפילת מנחה של יום הכיפורים...

הרבי מליובאוויטש התייחס לכך, ושאל: תארו לעצמכם, עומד יהודי בבית הכנסת ביום כיפור, במצב כל-כך קדוש, זה למעלה מחצי יממה שהוא בצום, לבוש בגדי-לבן ושקוע בתפילות. במצב כזה הוא שוכח מכל השטויות, הוא רק מתחבר לה'. כעת, היום הקדוש מתקרב לשיאו, תיכף הוא ייגש להתפלל את תפילת נעילה.

ובזמן נעלה שכזה, מה הוא שומע בקריאת התורה? "כמעשה ארץ מצרים (מעשי הזימה) לא תעשו"... על מה מדברים אתו בשעה נעלית כל כך? על מעשי תועבה?... להזהיר אותו מלהגיע לכאלו מעשים שפלים? איך זה שהקדוש-ברוך-הוא צריך להזכיר ליהודי על דברים כאלו בעיצומו של היום הקדוש? שעה קלה לפני תפילת נעילה?...

המענה לכך, אמר הרבי, טמון בשם הפרשה: שם הפרשה הוא 'אחרי'. ואמנם, המילה "אחרי" היא בעצם חלק ממשפט שלם - "ויהי אחרי מות שני בני אהרון", אך כאשר מילה מסוימת משמשת כשם לפרשה, פירוש הדבר הוא שיש לה גם משמעות בפני עצמה. ואם כן, עלינו להבין, מהי המשמעות של "אחרי"?

אלא שכאן מלמדת אותנו התורה מסר חשוב ביותר: כאשר אנו נמצאים במעמד ומצב עילאי, מצב בו אנו שקועים בקדושה ואפילו דומים למלאכים. אבל גם אז, ברגעים קדושים כאלו, עלינו לזכור שיש "אחרי"... יש את 'היום שאחרי', היום שאחרי הרגע הקדוש, היום שאחרי יום הכיפורים, שאז אנו נחזור לחיי השגרה הרגילים, בהם מלחמת היצר היא מלחמה תמידית ולא פשוטה. אלו חיים שבהם צריך להבהיר את האיסורים, אפילו של הדברים הנחותים והשפלים ביותר.

לפעמים רגעים קדושים יכולים להתפוגג ולהישכח כלא היו, וכששיגרת החיים תיכנס לתקפה אנו נמצא את עצמינו מתמודדים שוב, ומטעני הקדושה נשארו ערטילאיים משהו... דווקא אם נזכור את היום שאחרי, עוד בהיותנו במצב הקדושה, יהיה לנו את הכוח שההחלטה הטובה שנחליט כתוצאה מהמצב הנעלה בו אנו שרויים, תישאר בתקפה גם ביום שאחרי.

הדלקת נרות: כניסת השבת: 19:34 | יציאת השבת: 20:38

נשמח לשמוע מכם בתגובות, שאלות, הערות והארות:

rabbi@TheTorahCenter.com