ראש השנה – מתוך שמחה!
דבר תורה לקראת ראש השנה
מהי המצווה העיקרית של ראש השנה? אנחנו עושים ביום הזה הרבה דברים: שעות רבות מתפללים בבית הכנסת, אוכלים סעודות חג, מטבילים תפוח בדבש ומקיימים את מנהג ה'תשליך'. כל חשוב ונכון, אבל "מצוות היום" של ראש השנה היא דווקא המצווה לשמוע קול תקיעת שופר.
אחד מחכמי ישראל של האלף הקודם, רבי סעדיה גאון, מביא בספרו כמה טעמים וסיבות למצוות תקיעת שופר. הסיבה הראשונה היא שבראש השנה אנחנו מקבלים את ה' להיות עלינו למלך, כפי שאנו אומרים בתפילת ראש השנה: "מלוך על העולם כולו בכבודך", וכשם שכאשר מכתירים מלך תוקעים בשופרות, כך גם אנו בראש השנה תוקעים בשופר.
סיבה נוספת שהוא מביא למצוות השופר היא, שמצווה זו נועדה בכדי להזכיר לכולנו את תקיעת השופר שהייתה במעמד הר סיני, כאשר קיבלנו עלינו את התורה והמצוות.
את העובדה שרבי סעדיה גאון מביא את הטעמים בסדר הזה, ראשית שזה קבלת מלכות ה' ורק אז שזה זכירת מעמד הר סיני, ניתן להסביר באמצעות משל מעניין ויסודי מאוד שמובא בדברי חז"ל:
משל למלך שהיה ידוע כמלך רחמן וצדיק, שבאחת ממסעותיו הגיע לבקר באיזו עיר. התאספו אנשי העיר לקבלו בכבוד גדול, וביקשו מהמלך שיגזור עליהם את גזירותיו. אמר להם המלך: "קבלו עליכם את מלכותי, ואחר-כך אגזור עליכם גזירות".
זאת אומרת, שהמלך אינו יכול לגזור גזירות על אנשים שהם בעצם אינם נתינים שלו. ראשית צריכים אנשי העיר לקבל עליהם את המלך כמלך שלהם, ורק אז יוכל המלך להחיל עליהם את גזירותיו ותקנותיו.
לפי המשל הזה אנו יכולים להבין את סדר הסיבות למצוות שופר שהובאו לעיל: בעוד שהסיבה השנייה היא שהשופר הוא להזכיר לנו את קבלת התורה והמצוות, סוג של 'גזירות המלך', הרי שהסיבה הראשונה עוסקת בשלב הבסיסי יותר, קבלת מלכותו של המלך. 'קבלו מלכותי ואחר כך אגזור עליכם גזירות'.
ואכן, בעבודת ה' בכלל ובפרט בראש השנה, אנו צריכים ראשית לעסוק בעניין המהותי והעיקרי: לקבל עלינו את ה' למלך, וזה יהווה הקדמה לקיום מצוותיו.
אם אנחנו ניגשים לראש השנה מתוך ההנחה הזו, הרי שהתנועה הנפשית ביום הקדוש הזה היא דווקא של שמחה. שהרי כאשר העם מקבלים את מלכותו של המלך, הם עושים זאת מתוך שמחה גדולה, כך גם אנו צריכים לחוות את ראש-השנה מתוך שמחה גדולה.
כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה!
לעילוי נשמת לאה דבורה בת מרדכי רפאל ע”ה
כניסת שבת: 18:54
יציאת שבת: 19:51
רבי שפירא
מומלצים
