שתף קטע נבחר

מעשה קטן מציל עולם

לפעמים אנחנו חושבים שמעשים קטנים שלנו הם חסרי חשיבות ואינם משפיעים על העולם הגדול. פרשת וישב מלמדת אותנו אחרת

 

אין ספק. סיפור מכירת יוסף הוא מהסיפורים היותר מסעירים בתנ"ך: יוסף, בנו של יעקב אבינו, נמכר על ידי אחיו לשיירת סוחרים בדרכה למצרים. הילד מורחק ממשפחתו בנסיבות לא נעימות ונמכר לשרת בבית פוטיפר, שר בממלכה המצרית. ומכאן הדברים מתחילים להתגלגל:

 

אשתו של פוטיפר מבחינה ביופיו יוצא-הדופן של יוסף, וכשבעלה לא בבית היא מנסה לפתות אותו לדבר-עבירה. המקרה הזה חוזר על עצמו כמה פעמים, ותמיד יוסף מצליח להתחמק ממנה. פעם אחת, היא שוב מנסה את יוסף, הוא כמובן מתנגד ומנסה לברוח, אך היא תופסת במעילו. יוסף משתמט מתוך המעיל שנשאר בידיה. היא מנצלת את המצב שנוצר, ומחליטה להעליל עליו עלילה. היא רצה החוצה עם המעיל בידיה תוך כשהיא צועקת ומספרת לכולם שיוסף ניסה לפתות אותה לדבר-עבירה, ולנוכח התנגדותה וצעקותיה הוא החל לברוח, היא ניסתה לתפוס אותו – לטענתה – אך הוא ברח ורק המעיל נשאר אצלה.

 

פוטיפר שומע את דברי השקר של אשתו ומשליך את יוסף לבור, לכלא. יוסף מוצא חן בעיני שר בית הסוהר, וכך הוא מתמנה לפקד על האסירים. באותה תקופה מושלכים לבור שני אנשים נוספים, שהיו שרים נכבדים בממלכה המצרית: שר המשקים ושר האופים.

 

באחד הבקרים מבחין יוסף שפני עמיתיו לכלא, נפולות. מצב הרוח על-הפנים. יוסף היה קשוב לצרכיהם ולמצבם של האסירים, והוא ניגש אליהם להתעניין בשלומם. "מדוע פניכם רעות היום?" הוא שואל. הם מגלים לפניו את המעיק על ליבם. הם חלמו חלום, שאת פשרו אינם מבינים.

 

יוסף פותר את חלומם ומגלה לשר המשקים שבקרוב פרעה יחזיר אותו לתפקידו, ואילו לשר האופים הוא מגלה שבקרוב יוצא להורג בתלייה. ואכן, דברי יוסף מתממשים אחת לאחת. שר המשקים חוזר לתפקידו, ולימים, כאשר פרעה עצמו חולם חלום מוזר, מספר שר המשקים לפרעה על יוסף פותר החלומות היושב בכלא, וכך יוסף מוזמן אל המלך, לפתור את חלומו.

 

יוסף מגלה לפרעה שבעתיד הלא-רחוק תחווה מצרים תקופת שבע, ולאחריה תחל תקופת רעב קשה ביותר. פרעה נדהם מהפתרון, ומחליט למנות את יוסף למשנה למלך. יוסף מחליט על תכנית הערכות לקראת שנות הרעב. הוא מחליט לנצל את שנות השבע ולצבור מזון רב, וכך, ברוב חכמתו, הוא מציל את העולם כולו מרעב.

 

אז זה בהחלט סיפור מעניין, שכמו כל עניין אחר בתורה, הוא וודאי מכיל בתוכו מסר נצחי עבורנו, עם ישראל, בכל מקום, בכל זמן ובכל מצב.

 

אם נשים לב, אומר הרבי מליובאוויטש, נקודת המפנה במצבו של יוסף, היא בעצם אותה התעניינות במצבם ושלומם של שר המשקים ושר האופים. היא זו שגרמה למהפך הדרסטי, שממצב של נער שנמכר לעבד על ידי אחיו ומתגלגל לכלא, הוא הופך להיות שליט בכל ארץ מצרים, ובעצם בכל העולם כולו.

 

לפעמים אנחנו חושבים שצריך פעולות דרסטיות בשביל לשנות את המצב לטוב, בשביל להביא גאולה לעולם. וכשחושבים כך, מתייאשים.

 

אחד המסרים שאנו יכולים וצריכים להפיק מהסיפור של יוסף הוא, שאפילו פעולה קטנה ופשוטה כמו התעניינות במצב של אדם אחר, יכולה לשנות את המצב באופן דרסטי.

 

הדברים נכונים הן במישור האישי, כמו יוסף שחייו הפרטיים השתנו מן הקצה אל הקצה, והן במישור הכללי – יוסף הביא בכך הצלה לעולם כולו מרעב. כך גם אנו יכולים להביא גאולה פרטית לעצמנו, וגאולה שלימה לעולם כולו, על ידי מעשה טוב אחד קטן.

 

בעמדנו לקראת חג החנוכה, אי אפשר שלא להדגיש את הקשר בין הרעיון האמור לחג החנוכה.

 

עיקרו של חג החנוכה הוא הדלקת הנרות. אנו אמנם מדליקים נר קטן, אך זהו נר שטומן בחובו עוצמה רבה. וכידוע הפתגם שמעט אור – דוחה הרבה חושך.

 

אז אם אנחנו חושבים על להביא גאולה, וזה נראה לנו גרנדיוזי ולא-מציאותי, כי הרי "מה אני הקטן יכול כבר לעשות?"... אז אנחנו נדרשים לעיון קצרצר בפרשת השבוע ובתוכן החג הקרב ובא. פעולה קטנה שלנו, מאירה בעוצמה רבה, ודוחה חושך רב.

 

שבת שלום

 

לעילוי נשמת מרת ציפורה בת אפרים פישל ע"ה ליום השנה לפטירתה, כ"ז כסלו

 

הלכות ומנהגי הדלקת נרות חנוכה בקצרה

את נרות החנוכה מדליקים בכל ערב, על הנרות לדלוק לפחות חצי שעה אחרי צאת הכוכבים.

 

ביום שישי מדליקים את נרות החנוכה לפני כניסת השבת, כמובן. אך עליהם להיות גדולים מספיק כך שימשיכו לדלוק עד חצי שעה לאחר צאת הכוכבים.

 

בערב הראשון מדליקים נר אחד, ובכל יום מוסיפים נר חדש. כך שביום השמיני אנו משלימים את הדלקת החנוכייה כולה. סדר ההדלקה הוא משמאל לימין.

 

מצות נרות חנוכה מוטלת על כל אחד ואחת. נהוג שהבנים מדליקים בעצמם ואילו הבנות מקיימות את המצווה בשמיעת הברכות של אבי המשפחה.

 

קודם ההדלקה מברכים שתי ברכות:

 

בָּרוּךְ אַתָּה אֲדוׂׂנָ-י אֱלוׂ-הֵינוּ מֶלֶך הָעולָׁם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְווֹתָיו, וְצִיוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר חֲנוּכָּה.

 

בָּרוּךְ אַתָּה אֲדוׂׂנָ-י אֱלוׂ-הֵינוּ מֶלֶך הָעולָׁם, שֶׁעָשָֹה נִיסִּים לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָמִים הָהֵם בִּזְמַן הַזֶה.

 

בפעם הראשונה שמדליקים, מוסיפים ברכה שלישית:

 

בָּרוּךְ אַתָּה אֲדוׂׂנָ-י אֱלוׂ-הֵינוּ מֶלֶך הָעולָׁם, שֶׁהֶחֱיָינוּ וְקִיְּימָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לִזְּמַן הַזֶּה.

 

חג חנוכה שמח ומאיר לכל עם ישראל

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים