האם היית מצליח לפתור את חלום פרעה?

יוסף הצדיק נמכר על ידי אחיו לסוחרים ישמעאלים, הורד למצרים ונמכר שם לעבד. בעקבות עלילה לא-נעימה הוא מושלך ונכלא בבור האסירים המצרי. הוא מקבל הבטחות מאנשים שיעזרו לו, אך הם שוכחים אותו, והוא נשאר בפנים. לכאורה, זהו המצב הגרוע ביותר שניתן לדמיין.

בתחילת פרשת השבוע, המהפך בחייו מתחולל. פרעה מלך מצרים חולם שני חלומות שמסעירים אותו, והוא מבקש פיתרון. חכמיו מנסים, אך לשווא. כאן נזכר שר המשקים ביוסף היושב בבור האסירים, שפתר לו את חלומו נכונה. הוא מציע לפרעה לקרוא ליוסף, ואכן, יוסף מובא אל פרעה ופותר לו את חלומותיו. כך הופך יוסף מאסיר בבור האסירים - למשנה למלך פרעה, השולט בכל מצרים.

מהפך כזה יכול לקרות רק הודות לפתרון חכם מאוד של יוסף, פתרון כזה שאף חכם אחר לא יכול היה להציג. עיון קל בפתרון של יוסף, מעלה תמיהה על כל העניין: זה הפתרון החכם שכל החכמים לא עלו עליו? מה כל כך עמוק וחכם בו?!

בואו נחזור לרגע לחלום ולפתרונו. פרעה חלם שתי חלומות. בחלום הראשון הוא רואה שבע פרות יפות ובריאות בשר שעולות מהיאור (=היאור היה נהר שעלה על גדותיו מדי יום, ממלא את התעלות שחפרו המצרים וכך משקה את כל שדות מצרים), ולאחריהן עולות מהיאור שבע פרות רעות-מראה וכחושות. הפרות הכחושות אוכלות את הפרות הבריאות "ולא נודע כי באו אל קרבנה".

החלום השני דומה מאוד: שבע שיבולים בריאות וטובות, ולאחריהן שבע שיבולים דקות וצנומות. וגם כאן, השיבולים הדקות בולעות את השיבולים הבריאות.

יוסף פתר כך: שבע פרות/שיבולים טובות העולות מהיאור מסמלות מצב טוב מבחינה כלכלית, 7 שנות שבע. ואילו שבע פרות/שיבולים כחושות העולות מהיאור מסמלות מצב כלכלי גרוע, שנות רעב. וכאשר הכחושות בולעות את הבריאות, זה מסמל ששנות הרעב יהיו קשות כל כך, עד שיישכחו לחלוטין שנות השבע.

הוא מסיים את פיתרון החלום בעצה: יש למנות איש נבון וחכם שידאג לצבור אוכל בשנות השבע, כך שנוכל לעבור את שנות הרעב בשלום.

פיתרון כזה, הוא לכאורה די פשוט. היאור הרי מסמל את מקור הפרנסה של מצרים, אם-כן, די פשוט להסביר שפיתרון החלום הוא בכיוון של מצב כלכלי טוב ומצב כלכלי רע שבא לאחריו! מה היה כל כך מסובך בזה, עד שכל חכמי מצרים לא הצליחו לעלות על זה, ויוסף הוא היחיד שמצליח ועקב כך עולה לשלטון?!

ובכלל, מי ביקש מיוסף עצה כיצד לפתור את בעיית הכלכלה של מצרים? הוא התבקש לתת פיתרון לחלום ותו-לא?!

חוכמתו של יוסף התבטאה בכך שהוא הצליח להסביר פרט אחד בחלום שבו התקשו כל החכמים האחרים: בחלום, הופיעו הפרות הכחושות ונעמדו יחד עם הפרות הבריאות, ליד היאור. כשחושבים על פיתרון לחלום, לא ממש מובן מה בא הפרט הזה לבטא. למה הפרות הכחושות נעמדות ליד הפרות הבריאות?

יוסף בפתרונו ענה גם על הפרט הזה שבחלום. יוסף הסביר שהחלום עצמו טומן בחובו גם את העצה והפיתרון לבעיה - כיצד לעבור את שנות הרעב בצורה הנכונה. הפרות הכחושות, שמסמלות את שנות הרעב, עומדות ליד הפרות הבריאות שמסמלות את שנות השבע. זאת אומרת שהכחושות תלויות בבריאות. אם נשכיל לצבור אוכל בשנות השבע, נעבור את שנות הרעב בשלום.

התורה היא הרי תורת חיים, הוראה נצחית בחיי היום-יום של כל יהודי, בכל זמן ומקום. כשאנחנו מתבוננים בסגנון פתרונו של יוסף, אנחנו מגלים רעיון מדהים:

עוד בחלום עצמו, שלכאורה נועד לגלות לפרעה על הקושי המתקרב, כבר נמצאים העצה והפיתרון. כך גם בחיי האדם: העצה והפיתרון לבעיה, נמצאים כבר בבעיה עצמה.

בתהילים כתוב "בשוב ה' את שיבת ציון, היינו כחולמים". הגלות היא בעצם חלום. אמנם הגלות קשה, אבל באמת היא בסך-הכול חלום, מצב חולף, לא אמיתי, לא אידיאלי. ובחלום הבלהות של הגלות אנו לפעמים חושבים בייאוש: איך נצא מזה? מה יהיה הסוף?

וזוהי חוכמתו של יוסף. הוא גילה שבחלום עצמו, כבר נמצא הפיתרון. בזה הוא לימד אותנו, שכבר בחלום הגלות, כבר נמצא הפיתרון של הגאולה. אם נשכיל לנצל את הימים האלו, ולמלא אותם באור התורה והמצוות, נצמיח את הפיתרון מתוך הבעיה, את הגאולה מתוך הגולה.

שבת שלום

לעילוי נשמת החיילת בצבאות ה' חיה מושקא ז"ל בת הרב יצחק שי', ליום השנה לפטירתה כ"ח כסלו