עידו אהרוני: פרידה משחקן מרכזי
שש שנותיו של עידו אהרוני כקונסול ישראל בניו יורק היו הצלחה עצומה. לא פלא שכל המי ומי בעיר באו להיפרד ממנו
אחרי ערב ההוקרה שנערך השבוע לכבוד אהרוני עם סיום כהונתו הארוכה בתפקיד, לא נראה שהיה מקום לספק. המשימה הושלמה בהצלחה שאיש כנראה לא חזה, ויכול מאוד להיות שניתן לכנותה חסרת תקדים בעולם הדיפלומטיה הישראלית.
עם כניסתו לתפקיד, הוגדרה המשרה כזמנית. אהרוני כיהן באותם ימים כממונה על פרוייקט מיתוג ישראל במשרד החוץ, והכיר את החברה האמריקאית על שלל טלאיה. לאורך השנים כיהן פעמיים בתפקיד של קונסול לתקשורת והסברה בארה"ב. בפעם הראשונה בין השנים 1994-1998 בקונסוליה בלוס אנג'לס, ובאותו התפקיד גם בניו יורק בין השנים 2001-2005.
ערב ההוקרה החגיגי שנערך לכבודו השבוע בצ'לסי חתם בעצם סבב של טקסים ומפגשי פרידה שערכו עבורו קהילות שונות, קבוצות מגוונות, מקבוצות בקהילה היהודית ועד מגזרים ודתות שונים. כולם נהנו משיתופי פעולה ייחודיים וחדשניים שהוביל איתם. "עד היום, איש בחדר הזה וודאי לא ידע להגיד מהן דעותיו הפוליטיות של אהרוני", אמר אחד מבכירי הנאומים בערב עתיר הכוכבים. זו כנראה תוצאה של מדיניות מאוד מוצלחת שהוביל, כאשר הצליח להסיט את הדיון על ועם ישראל מפוליטי ומדיני, לכל דבר אחר. מנקודות של מחלוקת אל עבר ערוצי חיבור. ומסתבר שבלי ששמנו לב, יש לא מעט כאלו.
"כדיפלומט בכיר וותיק, הוא מצליח לתת תחושה כי במדינת ישראל הייתה וקיימת מדיניות ואסטרטגיה סדורה וברורה לגבי מיתוג ישראל", אמר אחד האורחים, כתב בכיר בעיתון בינלאומי מוכר.
כשהוא עצמו הסביר את המדיניות שלו חזר ואמר ש"המותג ישראל היה באופן מסורתי מקושר עם הסכסוך הישראלי-פלסטיני. כשהחל תהליך מיתוג ישראל הוגדרה אסטרטגיה שעל פיה, במקום ההתמקדות ההסברתית בוויכוח הנצחי בין ישראל לפלסטינים, ישראל צריכה להתמקד בבניית יחסים בעלי משמעות על ידי הרחבת השיח על ישראל אל מעבר לסכסוך, ולמצוא דרכים חדשות בהן ניתן לחשוף את ישראל ואת נקודות החוזקה שלה".
אל הערב החגיגי הגיעו בכירים מעולם החדשות כמו כתב ’60 דקות’, מנהל CBS, או עורך המגזין פורבס. מפכ"ל המשטרה של ניו יורק היה שם, מנהלי אוניברסטאות וראשי הארגונים היהודים הגדולים. בסרטון ארוך שהוכן עבור אהרוני נראים המושל קאומו, ראש העיר לשעבר בלומברג ואפילו קומישינר ה-NBA כשהם מהללים את האיש, את מזגו, את פועלו ואת האפקט שהותיר אחריו.
שמעון מרסר ווד, קונסול התקשורת ודובר הקונסוליה, מסכם את התקופה החשובה של כהונת אהרוני:“הוא מסיים כמעט 6 שנים בתפקיד. זו הכהונה הכי ארוכה של קונסול כאן. האירוע שנערך משקף כמה קשרים השכיל לייצר פה בתקופת כהונתו".
מרסר ווד שמח לספר שבקונסוליה נהנו מהדרך שהנחיל אהרוני, ולמעשה היא מיושמת כעת במקומות נוספים. "אני חושב שלעידו יש תפקיד בקונסוליה בכלל. יש לו פילוספיה שלמה למיתוג ישראלי וזווית חדשה לחשוב על הדיפלומטיה של ישראל. זו תורה סדורה שהשפיעה על דיפלומטים רבים שמייצגים את ישראל בעולם והשיטות שהנחיל ימשיכו לעבוד".
בין השאר מזכיר מרסר ווד אירועים כמו כנס ‘ביונד’ שיזם אהרוני במטרה לפנות לקהלים חדשים וצעירים, עם כלי הסברה חדשניים שמאפשרים להכיר את ישראל דרך עולמות שרלוונטים ומדברים אליהם "וזה יותר חיבור עמוק מכל חיבור פוליטי". הוא מספר על שיתופי הפעולה עם הקהילה הלטינית וקהילות שונות שעד כה לא נותר איתן קשר ועשייה משותפת. "פרויקט חשוב נוסף הוא כמובן הקמפוס המשותף של הטכניון ושל קורנל, שהפך לאחד ממרכזי המחקר התקדמים בעולם. זהו שיתוף פעולה משגשג של מדענים לשנים רבות". בנוסף,הוא מזכיר גם את ההחלטה המנהלית האחרונה של מושל ניו יורק שבשבועות האחרונים, בעידוד אהרוני מנע את החרם המקומי על מוצרים מישראל.
"לי באופן אישי", הוא מתאר, "הייתה הזכות לשרת תחת פיקודו. הוא לא רק מנהל מצוין אלא גם מנטור שלמדתי ממנו הרבה. הוא משקיע המון תשומת לב בלהעצים אנשים שעובדים תחתיו וכולנו מוקירי תודה על ההזדמנות הזו".
אחד הנואמים המרכזיים בערב היה פרופסור תיין רוזנבאום, סופר יהודי אמריקאי מוערך ופרופסור למשפטים המכהן בין היתר כעמית בכיר בפורום למשפט, תרבות וחברה בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת ניו יורק. בראיון ל’ידיעות אמריקה’ הוא מספר על החיבור והרושם שלו מהקונסול. "אין שאלה שהוא היה הרבה יותר מקונסול, אלא שגריר של רצון טוב”, הוא מסביר בהערכה. "אהרוני היה הפנים והרוח של ישראל כאן. הוא מאוד התחבר לקהילה האמריקאית עד שהרגיש כאילו היה מקומי. הדרך היחודית שלו להתחבר ולדבר בשפתם של רבים עזרה לו לייצג את ישראל בדרך בלתי אמצעית שטרם ראינו. עד כה ראינו דיפלומטים מאוד מקובעים ועידו שמר על כנות ואינטימיות. כל מי שבא עימו במגע הרגיש שהוא אדם מאוד שליו וטבעי, להבדיל ממה שנהוג בדרכים הדיפלומטיות המקובעות".
רוזנבאום מכיר את אהרוני עוד מימי כהונתו הראשונים. "עידו הגיע לכאן ומהתחלה נראה היה שהוא מבין את אמריקה באופן ניכר. בשביל איש גדול היה מאוד קל להגיע אליו", הוא מציין עובדה שמשום מה רבים טרחו להזכיר. "משהו בו חמים, חברי, הוא היה הנציג הטוב ביותר של ישראל. הוא לא נראה היה כמו מי שבוחר את הפעילויות שלו, הוא נענה בשמחה לכל הזמנה, אירוע קטן או גדול, משמעותי יותר או מיוחצן פחות. הוא רצה להיות בכל מקום, לפעמים נראה שהיה בשניים בו זמנית. הוא לא היה יהיר ומחובר לדימוי אלא עשה מאמף עם רצון אמיתי להגיע לאנשים".
פרופסור רוזנבאום לא מתעלם מהישגי ההסברה של אהרוני ומתאר את פועלו דרך עולם הכדורסל, תחום אהוב מאוד על אהרוני. "הוא הציג את ישראל כמקום פלורליסטי. בעוד כולם שיחקו בהגנה, הוא היה קלעי".
אחד האלמנטים שלדעת רוזנבאום הובילו לפתיחות שיצר אהרוני בשיח על ישראל היה הדרך שלו להציג את המציאות. "הוא ענה כמובן על שאלות קשות אבל תמיד ידע לנתב את השיח למקום המכון. הוא התחיל כל הסבר במשפט: ישראל היא לא מושלמת אבל... וזה הסטייל שלו. הוא תמיד היה בדרך הזו מצליח להגיע לאנשים".
לאורך הערב בשיחות צפופות או בנאומים, כולם עסקו בחתן השמחה. המחמאות והשבחים לוו בחשש שנאמר בגלוי. "עידו הציג הסברה מדהימה. לכתו היא טרגדיה של ממש", הוסיף רוזנבאום. "אני בטוח שיהיו לו דברים אחרים, אבל זה שישראל לא משתמשת בו מראה לי שאולי היא לא מבינה מה הצרכים שלה. רבים בניו יורק שבורים שהוא עוזב". בכך התייחס גם למשבר הגובר מול יהודי ניו יורק.
"אני כתבתי לאחרונה על זה שכולם אומרים מה אסור לישראל לעשות אבל לא מה כן. אני חושב שעידו הועיל לא רק מול הקהילה היהודית אלא לקהילות האחרות. הוא בנה את החיבור בתחומים רבים כל כך שישראל מצטיינת בהם. מסיוע הומניטרי ועד משבר המים. הוא התמקד בכל מה שישראל עושה מדהים, והיא עושה כל כך הרבה דברים מדהימים. הבעיה עם ישראל זה שבתקשורת רואים רק משהו צר ממנה. עידו הרחיב את התמונה להבנה מה זה להיות ישראלי ולהיות במדינה שמסביבה אויבים ועדיין לצעוד קדימה. זה מה שלא ראינו עד כה מעולם".
בימים אלו נערכים בקונסוליה לקראת 100 ימי העבודה הראשונים של הקונסול החדש, דני דיין, שיכנס לתפקידו באופן רשמי ב-1 באוגוסט. אחרי כל המחמאות והעבודה היסודית של אהרוני, נראה שלקהל, לצד החששות, יש ציפיות גבוהות במיוחד.
