בארה"ב מציגים מדי שנה למעלה ממאה פסטיבלים יהודיים מכל הסוגים. הפסטיבל בניו יורק נחשב לאחד הגדולים והמוכרים מביניהם. בפסטיבל יקדישו הפעם גם מחוות שונות ומגוונות לכמה אמנים יהודיים מוכרים כמו אמנית הקברט ולסקה גרט, מל ברוקס, עם הקרנת "המפיקים" ותערוכה מיוחדת על חייהם של ג'ין ווילדר וזירו מוסטל.

“מדובר באחד מהפסטיבלים העתיקים ביותר של הסרטים היהודיים", מספר לנו אייזק זבלוקי, מנהל מרכז הקולנוע הישראלי ב JCC. "הסרטים שמציג הפסטיבל בדרך כלל מאוד בינלאומיים, אני חושב שברוב המקרים, הסרטים הם אמנותיים יותר מכל מאות הפסטיבלים היהודיים בעולם".

זבלוקי מתייחס לסרטים שלא תמיד נזכה לראות בבית קולנוע סטנדרטי. "עמוס גיתאי", הוא מספר, "הוא דוגמא לאמן ואמנות שמציגים בפסטיבל. לאורך השנים פרסם הפסטיבל היהודי רבים מהסרטים שלו, סרטים עם נגיעה אירופאית יותר".

בפסטיבל באופן מסורתי, ממש כמו השנה, מציגים סרטים עם הסרטים החדשים גם קלאסיקות ותיקות יותר וסרטים פחות מעוררי מחלוקת.

השנה, נראה שיותר מתמיד, אפשר יהיה לצפות ברשימה ארוכה של סרטים שהגיעו גם מישראל. "העשור האחרון יש שיפור ניכר באיכות של הסרטים שמגיעים מישראל ונראה שגם בפסטיבל שמחים לקלוט יותר ויותר יצירות שמגיעות מישראל, קרוב לעשרה סרטים ישראלים".

אל הפסטיבל יגיעו גם במאים ואמנים שעומדים מאחורי הסרטים הישראלים, חלקם יעבירו כיתות אמן, יקחו חלק בפרנלים ויגיעו להקרנות.

הסרט שיפתח את הפסטיבל הוא הסרט הישראלי החדש "ירח בבית 12" של דורית חכים. סיפורן של שתי אחיות לני, בת ה-21, שחיה בבית ילדותה במושב ומטפלת במסירות באביה החולה, שמאושפז בבית החולים. אחותה הגדולה מירה ניתקה קשר עם המשפחה לפני שנים רבות ומאז חיה בתל אביב, שם היא מנהלת יחד עם בן זוגה את המועדון הכי נחשב בעיר. לילה אחד מירה חוזרת והמפגש המחודש בין האחיות פוער אצל שתיהן את פצעי העבר. הן נאלצות להתמודד עם הנסיבות שהביאו לקרע ביניהן. לתוך היחסים השברירים ביניהן נכנס השכן החדש במושב - נער מתבודד בן 16. "אין ממש קשר יהודי ישר", מתפלא זבלוקי על הבחירה, "אבל זה בהחלט סרט מישראל שמתאים לכולם, גם לקהל יהודי וגם ישראלי".

לא כל הסרטים לדעתו, מתאימים לקהל הישראלי. ברט החומוס למשל של אורן רוזנפלד, סרט שמוגדר ישראלי, אמריקאי קנדי וגרמני, נוגע בהיסטוריה של החומוס ודרך הניסיון להחליט למי המאכל שייך, הוא נוגע בסכסוך הישראלי פלסטיני. "זה סרט ואווירה שלא כל כך מתאימה לישראלים שמכירים את הפרטים ואת המורכבות".

המלצה נוספת לקהל הישראלי, היא הסרט "דימונה טוויסט". שבע נשים הגיעו מהאנייה בשנות החמישים והשישים היישר אל דימונה, עיירה שאך הוקמה.

כעת הן פותחות לנו חלון נדיר לחיים שמעולם לא סופרו מנקודת מבטן. הוא עוקב אחרי אותן ילדות שגדלו להיות נשים שמתמודדות עם דברים שונים, שהגיעו עם משפחותיהן מצפון אפריקה ומפולין ומצאו את עצמן מקימות עיר במדבר. הן מספרות על כאבי עקירה מהמולדת שהשאירו מאחור, על דלות המולדת החדשה, על קשיי ההסתגלות ועל ניסיונותיהן העיקשים והיצירתיים ליצור חיים עשירים ומלאי משמעות. מעניין לראות את השיחות שנפתחות בסרט עם הגיבורות במקביל לקטעי ארכיונים פרטיים וציבוריים. "אני ממליץ על הסרט הזה", מוסיף אייזק. "סרט דוקו של מיכל אביעד על הסיפור האמיתי של דימונה מזווית שטרם הוצגה".

סרטים נוספים שמגיעים מישראל הם סרטים כמו "מיסטר גאגא" של במאי הדוקו המובילים בישראל האחים הימן, על אוהד נהרין, או הסרט who’s gonna love me now, שעוקב אחרי זמר מקהלה ישראלי שחי בלונדון. הסרט החדש של אבי נשר "חיים אחרים" שמשלב את ההווה והעבר של משפחות יהודיות, הסרט של עמוס גיתאי על מורשת רבין ועוד.

אייזק לסיום, ממליץ בחום על סרט ישראלי מצליח. "ישמח חתני" של הבימאי והתסריטאי אמיל בן שמעון ושל התסריטאית שלומית נחמה שגדלה בשכונת הבוכרים בירושלים, בהשראת סיפור משפחתה, שהייתה חלק מקהילה שאינה עוד, לאחר שרוב אנשיה התחרדו. הסרט מספר על קבוצת נשים היוצאות למאבק לאחד מחדש את הקהילה ולשמר את המסורת שלהן אל מול רב כריזמטי שנכנס לחייהם וסוחף אחריו את הגברים. "סרט מרתק וחשוב", הוא מסכם.

כדאי להתעדכן ברשימת הסרטים המלאה ב- http://nyjff.org/films/