אנחנו מכירים את הדמוויות האלו, את אותם אנשים שעוד בחייהם זכו במעשה או מהלכים שעשו, לזכות במעמד אחר, נשגב יותר. הם הרוויחו את יראת הכבוד שעוטפת אותם. ג'ון לואיס הוא אחד כזה. פעמים רבות מכנים אותו "אחד האנשים האמיצים ביותר במלחמה על זכויות האדם בארה"ב". לואיס הקדיש את חייו להגנה על זכויות אדם, מלחמה על כרויות האזרח השחור בארה"ב, ובנייה של מה שהוא מכנה "קהילה שמבוססת על אהבה" באמריקה.

בעשרות השנים בהן מכהן בקונגרס, אף אחד לא ממש מעז לצאת כנגדו. שנים שמכנים אותו "המצפון של הקונגרס". משני צידי הפוליטיקה, לא תמצאו, גם בימים מתוחים אלו, חבר בקונגרס או בממשל שיעיז לדבר סרה בלואיס.

ביום שישי האחרון הוא התראיין לפגוש את העיתונות בMSNBC וטען שלא יגיע, לראשונה מזה 30 שנים, להשבעה של הנשיא הנבחר.

"אני מאמין בסליחה, מחילה, אני מאמין בניסיון לעבוד ביחד, אבל זה יהיה קשה", אמר, "אני לא רואה בנשיא הזה כלגיטימי". לואיס התייחס בדבריו לחשדות על התערבות רוסיה בבחירות בארה"ב והאופן שבו הצליחה להטות את תוצאות הבחירה.

"אני מאמין שרוסיה לקחה חלק בסיוע בבחירותו של 'האיש הזה'", אמר, "הם עזרו להרוס את המועמדות של הילארי קלינטון". לואיס התכוון להאקרים שפרצו לאימיילים של המפלגה הדמוקרטית והפרסומים של החודשים לפני הבחירות. "זה לא פייר", הכריז, ""זהו איננו ההליך הדמוקרטי התקין".

לואיס טען שלא יגיע להשבעה כי היא נוגדת את מה שחש ומאמין. "אתה לא יכול להיות בבית אחד עם משהו שאתה מרגיש שהוא לא טוב. זה לא הדבר הנכון לעשות".

ממבטו של צ'אק טוד שראיין את לואיס ניתן היה לחזות שדבריו של לואיס יעוררו הדים. כמי שעומד כסמל של צדק וניקיון כפיים, האמירה שלו, דווקא עם פתיחת השבוע לזכרו של מרטין לותר קינג, הייתה חזקה במיוחד.

לא יגיע להשבעה. לואיס(צילום: AFP)

הוא נולד באלבמה למשפחה קשת יום בשנת 1940, שנים בהן לא פשוט היה להיות שחור באמריקה. הוא למד בבית ספר ציבורי שנועד לשחורים בלב והיה חדור תקווה, לדבריו, מסיפורים כמו פרשת האוטובוס במונטגמורי והנאומים של מרטין לותר קינג ג'וניור ששמע אז ברדיו.

אלו היו הימים בהם נשבע להילחם, כפי שהוא נוהג לספר, עבור הצדק, עבור זכויות האדם והשיוון בארה"ב. כסטודנט באוניברסיטת פיסק, לואיס ארגן הוא מחה על ההפרדה בארוחות הצהריים בין הלבנים והשחורים וארגן הפגנה ומחאה שקטה, אך אפקטיבית, בשנת 61' התנדבלקחת חלק פעיל במחאות החופש שהתנגדו להפרדת הישיבה באוטובוסים במדינות הדרום.

במסגרת אותן מחאות היה לואיס עולה לאוטובוסים ומתיישב באיזורים אשר היו שמורים ללבנים בלבד, מעשה שנחשב למסוכן מאוד באותם ימים.

המעשים שלקח במסגרת המחאות והלחימה עבור זכויות השחורים הובילו ללא מעט אלימות ולואיס תועד בכמה מקרים אחרי שהוכה קשות על ידי ההמונים.

בשנים המשמעותיות ביותר של תנועת המחאה, בין השנים 1963-1966 היה לואיס, כבר בגיל 23 אחד מששת המנהיגים הגדולים ביותר למען זכויות האזרח בארה"ב. בצעדה המפורסמת ביותר, בוושינגטון, באוגוסט 1963, הוא היה אחד הנואמים המרכזיים והפך לחלק חשוב בהיסטוריה האמריקאית. באותן שנים נאבק עבור זכויות ההצבעה של שחורים במיסיסיפי, סיע בגיוס 600 צועדים לצעידה בסלמה אלבמה והיה אחד ממארגניה. עד היום הוא משחזר את אותה צעידה לצד נשיאים מכהנים.

באותה צעדה מפורסמת, הותקפו הצוכדים על ידי כוחות המשטרה והמחאה הפכה לאלימה כל כך, עד ששמה נחרט בספרי ההיסטוריה כ"יום ראשון העקוב מדם". התמונות והסרטונים שתועדו באותו יום חשפו זוועות קשות וגם לואיס נראה שם כחבול ומוכה.

למרות כל אלו, לואיס המשיך במאבק למען הזכויות, לקח על עצמו כמה וכמה תפקידים מנהיגותיים והיה שותף להחלטה שבעקבותיה 4 מיליון בני מיעוטים הפכו לזכאים להצביע.

הכנות אחרונות להשבעה. השבוע בוושינגטון(צילום: רויטרס)

בשנת 1977 מונה על ידי הנשיא קרטר לעמוד בראש תנועת המתנדבים הפדרלית בארה"ב,  כחבר מועצת העיר אטלנטה, הפך בשנת 1986 הצטרף לקונגרס האמריקאי כנציג המחוז שלו בג'ורג'יה  ועד היום נחשב לאחד מבחירי המפלגה בדמוקרטית בקונגרס.

לאורך שנותיו בקונגרס כתב ספרים שאת חלקם מלמדים גם בבית הספר, היה חלק ממאבקים עבור חוקים ונהלים שונים, וזכה בלא פחות מ-50 תארי כבוד

בין השאר זכה בפרסים כמו העיטור האזרחי, מדליית החירות הנשיאותית, פרס גבורה, ופרס מפעל חיים.

עם היסטוריה עשירה ועטורה כל כך מאחוריו, שם את עצמו לואיס בסופשהשבוע האחרון ראש בראש מול הנשיא הנבחר. עם פרסום דבריו, רעשו כולם מסביב. כולם המתינו למה שברור היה שצפוי להגיע, הציוץ של טראמפ. חברי קונגרס ומומחים התראיינו והביעו תקווה שטראמפ לא יצא נגד לואיס, רק לא איתו.

אבל בבוקר שאחרי, הוא עשה את זה, וטען שלואיס הוא איש של דיברורים ולעט מעשים ושכדאי שידאג למחוז שלו בג'ורג'יה ששרוי במצב רע מאוד.

באמירתו אילץ לא מעט חברי קונגרס לבחור צד. עשרות מהם כבר הודיעו שלא יגיעו גם הם להשבעה וכל השאר ניסו להגן על טראמפ מבלי לפגוע בלואיס.

לא ברור כמה דברים עוד ישתנו, אבל כפי שזה נראה גם עשרות שנים אחרי, לואיס עדיין לא מפחד לפעול בדרך שלו.