המחאה הגדולה
בבוקר יום שבת האמריקאים ציינו את היום הראשון לממשל החדש במחאות חברות תקדים בגודלן. המוחים ביקשו להעביר שלל מסרים ויצאו עם הבטחה אחת: "זוהי רק ההתחלה".
מאות אלפים של נשים, גברים קשישים וצעירים צבעו את רחובות וושינגטון בוורוד. איתם צעדו עוד מיליונים ברחבי העולם.
מהמדשאות של וושינגטון לרחובות פריז, מפורטלנד ואטלנטה ועד סידני אוסטרליה, למעלה מ-2.5 מיליון צעדו למען מטרות שונות, ונגד נשיא אחד.
"אני כאן כי אני מאמינה שטראמפ נבחר למרות ובגלל כל הדברים האוויליים שאמר", סיפרה אחת הצועדות בוושינגטון. "אני בשוק שזה באמת קורה", הוסיפה.
"אנחנו חייבים לעמוד מול האיום הזה", אמרה תושבת ברוקלין בראיון, "אנחנו רוצים שטראמפ יידע שהוא לא יכול לחרב את זכויות הנשים".
מארגני המחאה ציפו אחרי תחזיות אופטימיות ל-200,000 צועדים, אבל גם הם הופתעו לגלות שהגיעו לבירה מרחבי ארה"ב למעלה מחצי מיליון.
"אני כאן כי אני פגועה והמומה מהמילים והאמירות הקשות של הנשיא הנבחר", אמרה צועדת. "עברנו מנשיא שדיבר בשפה אלגנטית ומכובדת ל'מטורף טוויטר".
מארגני המחאה סיפרו לקראת סיומה לתחנות הטלוויזיה שהתמונה הייתה ברורה עוד קודם. "מהשבוע הראשון היה לנו ברור שזו תהיה תנועה גלובלית", אמרה אייבי הרמון במהדורות החדשות. "זה כאילו שנשות העולם ישבו על חבית חומר נפץ ודונאלד טראמפ הדליק את הגפרור".
רכבות המטרו היו עמוסות עד אפס מקום. חברת הרכבות בוושינגטון דיווחה כי עד השעה 11 בבוקר עברו למעלה מ-275 אלפים בתחנות. באותה שעה ביום ההשבעה נרשמו 193 אלף נוסעים. שטיח של כובעי 'פוסי-האט' ורודים צבע את הטורים ונראה שעל אף הדוחק, כולם שמרו על סבלנות.
"היה מדהים לראות כמה אנשים הגיעו וכמה כולם יצאו מגדרם לשמור על סדר וסובלנות", סיפרה לנו מיכל מוושינגטון הייטס שנסעה ביחד עם בני משפחתה במיוחד לבירה. "במטרו ראית אנשים בכל הגילאים, הצבעים, עם שלטים שהכינו בבית, עם הכובע הוורוד או איזשהו פריט וורוד, חלק צבעו את השיער בוורוד, ריגש אותי שמכל מקום אנשים הגיעו כדי ללכת, הרגשתי כמה זה חשוב לאנשים. את הולכת ורואה מכל מקום ואנשים באים, פגשנו אנשים מניו יורק, מלוס אנג'לס, זה היה מאוד יפה".
מספר הצועדים בוושינגטון היה הגדול ביותר בהיסטוריה, ביחד עם המחאה הגדולה משנת 1969 נגד מלחמת ויאטנאם, הפגנת מיליון הגברים משנת 1995 והפגנת האמהות נגד רובים בשנת 2000. כל אלו הובילו חצי מיליון אנשים לוושינגטון. לשם השוואה, הנאום המפורסם של מרטין לותר קינג נאמר מול 250,000 משתתפים. "קיבלתי המון הערות על ההשתתפות שלי במחאה", סיפר דניאל, סטודנט ישראלי שחי בניו יורק. "הרבה ישראלים שתומכים בטראמפ חשבו שזה לא לעניין וגם אלו שלא תמכו בו לא ממש הבינו מה המחאה הזו אמורה לעשות. הם חשבו שזה אקט חסר תועלת".
המסרים היו מגוונים למדי, רבים טענו שמגוונים מדי. מזכויות נשים לזכויות שחורים, מביטוח בריאות ועד שיוויון למוסלמים, כל אחד רצה לצעוק את מה שחשוב לו ולהגיב להבטחות והאמירות ששחרר הנשיא לאורך ימי הקמפיין. אחת המחלוקות הבולטות בהפגנה נרשמה כשקבוצת נשים קתוליות ביקשה לקחת חלק בהפגנה אבל להתנגד להפלות. מארגני המחאה סירבו, לפי הדיווחים, לתת להן לקחת חלק.
"היה מרגש לראות איך אנשים טרחו בבית על שלטים", מוסיפה מיכל, "שתיקה של לבנים שווה לאלימות, ניצחנו את הנאמים פעם אחת ונעשה את זה שוב", בין השאר ניתן היה לראות שלטים רבים עם המילים הגסות שנשמע טראמפ אומר בשנה האחרונה. "אפילו שהקולות שלנו לא היו חזקים דיו כדי לנצח את הבחירות", אמרה איילין, צועדת בוושינגטון, "אני גאה שאנחנו עכשיו עומדים כאן ביחד, מאוחדים".
מאות אלפים הצטרפו למחאות בניו יורק, שיקאגו, לוס אנג'לס, סן פרנסיסקו, אטלנטה ועוד. נראה שאף אחת ואחד מהם לא ממש חיכו לתגובה של טראמפ אבל כשהם שמעו את התגובות, הם לא ממש נראו מופתעים. "טראמפ עושה מעשה ביבי. הוא יודע שאנחנו לא הקהל שלו ואנחנו לא מי שהוא מדבר אליו. הבחירה בטראמפ מוכיחה לאמריקאים שהם לא טובים יותר מעמים אחרים. אני לא יודעת לאן זה יוביל אבל ברור שארה"ב עכשיו במלחמה פנימית והעולם יעשה מה שבא לו. אני מועדת בין ההמונים במחאה, רבים מהם פעילים בארגונים בינלאומיים לזכויות וצדק בעולם אעכשיו את הכוחות שלהם הם מתעלים פנימה. ארה"ב חצויה לגמרי בנושאים מאוד כואבים ואנשים ילחמו על הזכויות כאן אז למי יהיה זמן לתיקון עולם באפריקה".
מפורסמות ומפורסמים נאמו, מדונה הוסיפה כמה קללות, סנטורים וחברי קונגרס המטרפו וקראו להמשיך את ההפגנה והמחאה גם ביום שאחרי. המפגינים נתבקשו לשלוח הודעת טקסט למספר שפורסם מסביבי ולמלא פרטי התקשרות. בדטא הגדול שנאסף מתכוונים המארגנים להשתמש להמשך הפעילות. הצעד הבא הוא סימן שאלה שריחף מעל ההמון. הם הציעו לדבר עם הסנאטורים, עם חברי הקונגרס ולדאוג שכל אחד במדינה שבה הוא חי ינסה להשפיע על הנציגים שלו בממשל. "כל עוד המחאה נשארת במסגרת הזו אין לנו דרך להשפיע עליו" אמרה מיכל. "אני מקווה שאנשים מבינים שזה מפגן כוח של סולידריות אבל זה לא מספיק, עכשיו צריך להיאבק. אצלנו בניו יורק חברי קונגרס הם דמוקרטים עם מיעוט בקונגרס ובסנאט אין לי למי להרים טלפון". דניאל דווקא חושב שזה לא משנה. "כל אחד יכול להשפיע והלחץ במערכת הדמוקרטית כאן יכול להשפיע מכמה וכמה כיוונים. אנחנו צריכים לשמור על הקבוצה הזו מאוחדת ולפעול ביחד. הרעיונות והדרכים יגיעו".
