שתף קטע נבחר

מי הם ה'אנטיפא'?

לצד מחאות שקטות בכובעים ורודים, אנחנו עדים בשבועות האחרונים גם למחאות אלימות של רעולי פנים שמכנים עצמם 'אנטיפא' ופועלים בדרכים מאוד לא קונבנציונליות נגד אנשי ימין

בשבועות האחרונים אנחנו עדים למחאות, הפגנות וכמה וכמה מחאות ברחבי ארה"ב. רובן מתנהלות בסובלנות, בשקט יחסי וללא עימותים חריפים. אבל לצידן אנחנו עדים גם לתופעה אחרת, להפגנות אלימות וסוערות בהרבה. מאחורי אלו עומדת קבוצה שמכנה עצמה ה'אנטי-פא', קיצור לאנטי פאשיסטיות.

 

באתר הניו יורקי של אנטיפא מציינים שהקבוצה, שהיא למעשה תת קבוצה בתוך שלל קבוצות וארגונים שחברים ברשת האנטיפא, הוקמה בשנת 2010 כדי לחקור ולפעול נגד פאשיזם תרבותי ופוליטי באיזור. אבל האמת שבשבועות האחרונים, התמונה שונה בהרבה. ראינו אותם לבושי שחורים עם כיסוי על הפנים בהפגנה רועשת באוניברסיטת קליפורניה כשאיש ימין קיצוני נאם, ראינו אותם מתפרעים ונוהגים באלימות, שורפים לימוזינה ומנפצים זכוכיות ביום ההשבעה של הנשיא טראמפ, אחד מחברי האנטיפט גם הפך פופולארי במיוחד כשהיכה את אחד ממנהיגי הניאו נאצים בארה"ב ריצ'רד ספנסר. בשבוע שעבר הם הגיעו לאוניברסיטת ברקלי כשאיש ימין קיצוני הגיע לנאום. הם ניפצו חלונות, הדליקו מדורה, השליכו נפצים, התיזו ספרי פלפל והפכו את הזירה האקדמית לאלימה ומסוכנת.

 

אחרי אותה סערה הם הגיעו גם לחוף המזרחי, כשבאוניברסיטת ניו יורק הגיעו לתקוף נואם נוסף. 11 מהם נעצרו באותו הערב. בסוף הערב קרא הנואם גווין מקלנס שסביבו התחוללה המהומה על חברי אנטיפא שה"fucked up שלהם הוא ה-make America great again שלנו". האמת שאנטיפא היא קבוצה שקיימת כבר הרבה שנים. רק שעד לאחרונה, הקבוצה פעלה לסירוגין מול אירועים וקבוצות מאוד נקודתיות שצצו בחברה המתקדמת של ארה"ב. נראה שמאז עלייתו של הנשיא החדש הפעילות שלהם גבוהה מאי פעם ומספר החברים בה, גדל.

 

 

אנטיפא בדרך להשבעת הנשיא.  (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
אנטיפא בדרך להשבעת הנשיא. (צילום: רויטרס)

 

אנטיפא החלה לפעול בגרמניה בשנת 1932. פעילותה גם אז הייתה מגוונת. מחלוקת פלאיירים, ארגון הפגנות, ועד וונדליזם ואלימות פיזית כלפי פעילי ימין קיצוני ושוטרים. לטענתם, אלימות פיזית היא חלק בלתי נפרד וחשוב מהמאבק בפאשיזם. בשנות השלטון הנאצי בגרמניה, מ-1933, התנועה ירדה למחתרת ועסקה בעיקר בהברחת יהודים למדינות שכנות. התנועה חזרה לפעול באופן גלוי במהלך שנות ה-80.

 

בארה"ב האנטיפא היא רשת של ארגונים אנטי-גזעניים ואנטי-פשיסטיים בצפון אמריקה, ארגונים שונים ואנשים שרואים בהתנגדות לפאשיזם כחלק מהמטרות שלהם. לכן, לאורך השנים, חברי הקבוצה ארגנו פעולות והפגנות שיחבלו ויתנגדו לקבוצות נאו-נאציות וימין קיצוני, לאידאולוגיות פשיסטיות, גזעניות, סקסיסטיות, הומופוביות ואנטישמיות ובהפגנות למען הפלות וחופש בחירה אצל נשים.

 

הקבוצות ברשת האנטיפא פועות ללא מנהיג ומנוהלות על פי עקרונות אנרכיסטיים ברורים. כשהמטרה ברורה לכולם והאמצעים נקבעים על ידי הקבוצות השונות. הניסיון של אנטיפא להפעיל פחד ואלימות בקרב כל מי ששייך לימין הקיצוני, לאלט רייט ומי שקשור בארגונים גזעניים הופך להיות מדאיג בקרב החברה האמריקאית. גם בקרב ליברלים ורבים ששותפים להנחת היסוד של חברי אנטיפא, רבים מודאגים מהרוח האלימה של הארגון.

 

 

 

בארגון חושבים שזו הדרך היחידה לעצור את הגזענות שלטענתם הולכת ומתרחבת. הם משווים את הפעילות שלהם לפעילות האנטי נאצית בימי עליית הנאציזם במאה הקודמת. "סבא שלי היה חיל והיכה נאצים", כתבה אחת מהם. "תהיו פטריוטים. תכו נאצים". הגישה הזו מדאיגה ליברלים רבים מסביב. לטענתם, הטקטיקה האלימה שמפעילים האנטיפא נגד הימין הקיצוני מנסה לשבש את חופש הביטוי שנשמר באדיקות גדולה כל כך באמריקה. פעילי האנטיפא לא מסכימים. הם מספרים שהם מקבלים דיווחים מסטודנטים ועשרות פעילים על אותם פעילים גזענים והמחויבות שלהם לעצור אותם לא פוגעת, לטענתם בחופש הביטוי. "באוניברסיטה בניו יורק", סיפר אחד מהם בראיון, "נקראנו על ידי סטודנטים לעצור את דווין מקלנס שהוא גזען, והומופוב. זה דבר אחד לנהל שיחה ולתת למישהו שאתה לא מסכים איתו לומר את דעתו, אבל זה משהו אחר כשהאדם הזה רוצה לשלוח מיליונים משכנינו, עמיתינו וחברינו לכלא או למדינות אחרות., שלא לדבר על הקריאה למותם של שמאלנים ויהודים. החוקה אוסרת למנוע את חופש הביטוי", הוסיף, "אבל היא לא מונעת מאיתנו להחרים, למחות ולשבש דברי שנאה".

 

החשש הוא שגם אם רבים יכולים להסכים עם הצורך בביקורת ודרכים לעצור את עליית הגזענות והפצתה, הפעילות האנרכיסטית יכולה להיות מסוכנת. מתנגדי אנטיפא טוענים שאלו שבוחרים להגיע במסיכות ולהתנהג כ'חוליגנים', רק משחקים לידיהם של אותם קיצוניים מהצד השני, שזוכים לתמיכה או חיזוק כשהאלימות מופנית כליפיהם. הפעילות הגוברת של אנטיפא קשורה בעיני רבים גם לעלייה הגדולה במקרי הגזענות או בלגיטימיוות שטוענים שיש היום, להשמיע דעות לאומניות וקיצוניות, שעד לא מזמן רבים חששו לומר בגלוי. לכן, חושבים, הפופולאריות של הבחירה באנרכיזם, עולה. בניו יורק טיימס התראיין בימים האחרונים אחד הפעילים וסיפר שהפעילות של הקבוצות גוברת לא רק במקומות כמו ניו יורק ואל איי אלא גם באיזורים כמו נברסקה ומדינות אחרות. במציאות כזו, עושה רושם שעל רעולי הפנים עם המטרות האנטי- פשיסטיות, נשמע עוד הרבה.

 

.

 

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: AFP
מפגינים בניו יורק.
צילום: AFP
מומלצים