זו השנה השביעית שארגון Stand with Us מפעיל את התכנית "בין השורות" וזו השנה הראשונה שהתכנית נותבה מחדש והתרחבה מעבר לגבולות ארה”ב, גם לאירופה. "הרעיון מאחורי התכנית הוא להכיר לאנשים הניזונים מהדמוניזציה של ישראל בתקשורת את הפנים האמיתיות של ישראל על כל גווניה”, אומר אסף גרונברג, סגן מנהל הארגון במערב התיכון. "כל הנציגים, בוגרי התכנית בדיפלומטיה ציבורית של ארגון Stand with US מתנתקים לשבועיים ממשפחה, עבודה, ולימודים מתנדבים ונחשפים לקהל אמריקאי וחולקים עימם את סיפורם האישי".

כרגע פועלים 12 דוברים בשישה טורים בארה"ב: שניים בחוף המזרחי, שניים בחוף המערבי, אחד בדרום ארה"ב ואחד במערב התיכון. הם מופיעים באירועים קהילתיים בבתי כנסת וכנסיות ובמקביל נושאים דברם גם בבתי ספר תיכוניים ובאוניברסיטאות. קבוצת הדוברים מגוונת וכוללת צברים, עולים משלוש יבשות שונות, דרוזים, נוצרים ומוסלמים כשהמטרה להכיר לקהל את הרבדים השונים בחברה הישראלית.

ליטל שמש, עיתונאית ומנחת טלוויזיה ומוחמד כעביה, סטודנט למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה, החלו את סיבוב פעילותם באינדיאנה והגיעו לשיקגו. השבוע שוחחתי עם שניהם לפני הופעתם בבית הכנסת מוריה. ליטל ומוחמד פעילים בתחום ההסברה הישראלית. מוחמד מרצה על השתלבות המיעוט הערבי בישראל וליטל מרצה בגאווה על שירותה הצבאי כלוחמת במג"ב.

מדוע את מרצה על השירות הצבאי?

"בהרבה מקומות שמגיעים אליהם להרצאות, ביקרו שם לפנינו נציגים של "שוברים שתיקה" ועשו נזק תדמיתי מאוד גדול למדינת ישראל ולצה"ל. הם משתמשים במקרה אישי בודד רע שקרה להם ומציגים כאילו שזה הנוהל בצה"ל וזה פשוט לא נכון. הם מכתימים צבא שלם ומכפישים חיילים כמונו ששירתו בצבא מוסרי והוגן שחינך אותנו להתנהג על פי אמות המוסר הגבוהות ביותר שיש".

מוחמד כעביה. מוכיח שבני המיעוט הערבי יכולים למלא כל משרה במדינת ישראל

מהי האמת שלך? מה ראית בשירותך הצבאי?

"הדבר הראשון שכל חייל מקבל עם גיוסו לצה"ל הוא הספרון של טוהר הנשק והקוד האתי של צה"ל. הוא מקבל את זה עוד לפני קבלת המדים. במהלך השירות צצות לא מעט דילמות שצריך להתמודד איתן, גם כי הטרור נעשה מתוחכם יותר. אני ראיתי במו עיניי איך משתמשים בנשים הרות ובאמבולנסים כדי להבריח חומרי נפץ ולנסות לבצע פיגועים, רק כי יודעים את נקודות התורפה של צה"ל וכמה יהיה קל לבצע פיגוע כך. ולמרות כל מה שעברתי, הצבא שלנו עדיין שומר על ערכי המוסר שלו וזה גם מה שמחזיק אותנו כחברה ישראלית".

מהם היתרונות לאישה לוחמת בצה"ל?

"תפקידי לחימה אושרו לנשים החל משנת 1995 ואחת הסיבות שגרמו לצה"ל לשבץ נשים בתפקידים אלו משום שגבר לא יכול לבדוק פיזית אישה. בתקופת האינתיפאדה היה קל יותר לבצע פיגועי טרור באמצעות נשים או גברים עם מוגבלויות. זו דרך קלה יותר לשאת חומרי נפץ מבלי להיבדק. אני חושבת שהשירות תרם לי המון גם היום בעבודתי כעיתונאית, כי העברתי שלוש שנים של שירות בשטחים וראיתי מקרוב איך נראה הסכסוך, בעיניים שלי. רוב האנשים רק שומעים עליו בחדשות, אך לא חווים ורואים בעיניים".

ליטל שמש נולדה בגדרה והגיעה מרקע מאד מגוון. אימה מהודו ואביה חצי עירקי וחצי פולני. היא עוסקת בעיתונאות עצמאית בערוץ 20 ובעיתון "ישראל היום" ומנחת ערב חדש בטלוויזיה החינוכית הישראלית.  עמיתה לסיור, מוחמד כעביה, בן 26 גדל בכפר הבדואי כביה השוכן ליד רמת ישי בעמק יזרעאל. הוא בדואי חי ונושם, כדבריו, האוהב את מדינת ישראל. הוא למד בבית ספר יסודי בכפר ומשם סיים את לימודי התיכון בבית ספר קתולי בנצרת. הוא מספר שבגליל מספרם של הבדואים נאמד בכ-100,000. הם מתגוררים בתשעה כפרים בדואים ובכפרים ערבים מעורבים. לדבריו, כולם מרגישים שייכות למדינה.

מוחמד שירת בחיל האוויר ביחידת חילוץ והצלה והיום משרת במילואים כדובר צה"ל בחברה הערבית. מזה שנתיים שהוא עוסק בהסברה ומרצה בפני משלחות המגיעות לארץ. בכפרו שיעור המתגייסים הבדואים לצה"ל ליחידות קרביות גבוה מאד. משפחתו איבדה שלושה מבניה במערכות ישראל.

מהי נקודת מבטך על החיים כמיעוט בישראל?

"אני מציג את המציאות בישראל בה ערבים ויהודים חיים בדו-קיום, בניגוד לקמפיין BDS המציג את ישראל כמערכת שלטון אפרטהייד. אני מספר להם מנקודת מבטי, מהי המשמעות להיות ערבי החי במדינת היהודים ומוכיח שבני המיעוט הערבי יכולים למלא כל משרה במדינת ישראל. כיום בישראל מכהנים 15 חברי כנסת ערבים, סלים ג'ובראן, האזרח הערבי הוא שופט בית המשפט העליון, וקצינים בכירים ערבים משרתים בצה"ל. חופש הביטוי במדינה מאפשר הבעת מגוון דעות מהימין הקיצוני ועד השמאל הקיצוני ללא הגבלה. לדוגמא: ביום בהיר אחד ניתן לראות באוניברסיטת חיפה סטודנט המניף דגל פלשתין ומולו עומד סטודנט המניף דגל ישראל והם דנים בנחת על הקונפליקט יהודי ערבי באופן המקובל על כולם".

האם העמדה שלך משקפת חלק גדול מערביי ישראל?

"בשנת 2017 אני חושב שערביי ישראל מבינים את החשיבות, ההכרח והחיוניות של השתלבות בחברה הישראלית. אנו חיים במדינה הזאת עם העם היהודי ועלינו לשלב זרועות ולהמשיך לחיות ביחד בשלום".

היום מוחמד משמש כרכז גיוס לצה"ל במגזר הערבי ומדווח על עלייה בשיעורי הגיוס בקרב בני נוער מוסלמים מסחנין, טמרה, כפרי המשולש ואום אל פאחם. מקומות שנחשבו אנטי-ישראלים, שאף פעם לא חשבו שיצאו משם לוחמים לצה"ל והם שואפים לשרת שירות קרבי ולקחת חלק במלאכה זו. אני מאמין שרוב אזרחי החברה הערבית רוצים להשתלב, בתקשורת מיעוט צווחנים מסית ועושה רעש.

מהן התגובות להרצאתכם מאנשי שמאל, פלשתינאים ויהודים בעולם ובישראל?

מוחמד:"פעילותי לא תמיד מתקבלת בעין יפה הן במגזר הערבי והן בישראלי. אך אני מאמין באמת שלי, בצדקת דרכי בה אפסע עד עולם, גם אם אני משלם מחיר כבד. טובת המדינה חשובה לי מטובת קידומי האישי".

ליטל:"התגובות להרצאות שלנו מגוונות וכמובן שעולות שאלות רבות. להרבה אמריקאים זאת הפעם הראשונה שבה הם פוגשים ישראלים ויכולים לשמוע את סיפורם ממקור ראשון. לשמוע על בדואים שמרגישים נאמנים למדינה ומתגייסים לצבא, ערבים ישראלים שלומדים באוניברסיטאות לצד יהודים, שוויון בין נשים וגברים בצבא ומדינה דמוקרטית הדוגלת בחופש, שוויון וחופש ביטוי, זו ישראל האמיתית, שלמרות כל איומי הטרור שמסביבה עדיין מושיטה את ידה לשלום ותמיד תושיט את ידה לשלום”.

ליטל שמש בשטח.

המלצת השבוע – ההצגה "הספר של יוסף”

המחזה "הספר של יוסף" מאת קרן הרטמןKaren Hartman המבוסס על ספרו של ריצ'רד הולנדר "כל יום נמשך שנה”, והוא מחזה מעולה ומומלץ. המחזה מתאר את האירוע הטראומטי בחייו של הולנדר ביום בו נודע לו שהוריו נהרגו בתאונת דרכים בשנת 1986.

הוא גילה מזוודה נעולה בביתם שהכילה מאות מכתבים ומסמכים כתובים בפולנית מצונזרים וחתומים בצלב קרס המתארים את חיי היום-יום של משפחתו המורחבת בקראקוב פולין בין השנים 1939- 1944. במקביל מתוארים קשיי הגירתו של אביו ואשתו הראשונה לארה"ב ללא מסמכים והעמדתו לגירוש. המחזה נוגע על קצה המזלג באנשים שראו את הנולד וברחו ובאחרים שסמכו על הנס. כמו כן, הוא דן בשאלת ההגירה הרלוונטית גם היום.

ההצגה נפלאה גם בזכות הבימוי המיוחד והרבגוני של ברברה גיינס ובזכותם השחקנים. המחזה הצליח להציג שלושה דורות בשתי יבשות באולם אינטימי ונעים. המערכה הראשונה הציגה בצורה מעניינת ביותר את העבר ובמערכה השנייה התגלה ההווה והעתיד. השילוב הזה בין החדש לישן ובין הנודע ללא נודע הוא קומי וטרגי כאחד.  ההצגה המצויינת רצה בתיאטרון שייקספיר עד ה-5 במרץ. מומלץ.