ב-22 במרץ מצוין בכל שנה יום המים הבינלאומי, בתקווה להזכיר לעולם כמה חשוב לטפל בבעית המים העולמית. היום 1.8 ביליון אנשים בעולם נאלצים להשתמש במי שתייה שמזוהמים בצואה ושפכים, ושרויים בסכנה גוברת למחלות כמו טיפוס, פוליו, כולרה ודיזנטריה.

על יום המים הבינלאומי הכריזו באו"ם בשנת 1993 ובשנת 2015 נולדה תכנית אמריקאית במטרה לשנות את התמונה ולהוביל עד 2030 תכנית שתאפשר לכולם גישה למים נקיים.

אם חשבנו עד היום שהבעיה הזו שייכת בעיקר למדינות עולם שלישי, כדאי להתעדכן בפרטים ולהפנים שלפחות בישראל, הבעיה ממש מעבר לפינה, ממש מעבר לגבול.

ד"ר גדעון ברומברג, מנכ"ל אקופיס, הגיע השבוע לוושינגטון כדי לחשוף את חברי הקונגרס והממשל באמריקה לבעיה הבוערת במזרח התיכון. "אני מגיע פעמיים-שלוש בשנה לוושינגטון כדי לדבר על החשיבות הגדולה כל כך של מים והסכנות של בעית המים לבטחון ותהליך השלום".

ברומברג הקים את ארגון אקופיס מזרח תיכון, ארגון ללא מטרות רווח כבר לפני 23 שנה. "אנחנו פועלים בארגון בשלושה לוקיישנים, בית לחם, רבת עמון וישראל. אנחנו ארגון של 100 עובדים, אחד העובדים בעזה". ד"ר ברומברג מציג תמונה מדאיגה. "שעה דרומה מתל אביב, בעזה, חיים 2 מיליוון איש שנגמרו להם מי שתיה. לכן הם צורכים את מי התהום של החוף שמשותף להם ולנו. בלית ברירה הם צורכים פי 3 או 4 ממה שאפשר. מי התהום יורדים ומי הים הופכים מלוחים ובלתי ראוים לשתיה. בנוסף, בעזה לא קיים טיפול שפכים ראוי והביוב של 2 מיליון האנשים שחיים שם חודר למי התהום שממנו הם שותים, וכך למים הללו, שמשותפים גם לנו בים התיכון, 90 מליון ליטר של ביוב זורם כל יום, מזהם את הים ומגיע גם לישראל. מצב המים בעזה היום מאיים על מקורות מים משותפים, מעזה וגם מהגדה יש 50 מיליון קוב של ביוב ומים מזוהמים שזורמים לישראל. בשנה שעברה", הוא מספר, "מתקן ההתפלה באשקלון שמספק 15% ממי השתיה של ישראל נסגר פעמיים בגלל הזיהום של עזה. לכן, זה נושא ביטחוני בהחלט! כאשר מתפשט הזיהום ויש סגירה של מתקני ההתפלה מזיהומים שמגיעים מעזה, זה שם את כולנו בסכנה".

מתקני התפלה בישראל(צילום: רועי עידן)

הוא מספר על ההשפעות הרחבות שנגרמות בשל הזיהום הגובר במים. "מי התהום בעזה מסוכנים, גם בגלל שהם מובילים להרבה מחלות, זה רק עניין של זמן עד שזה יחמיר. המצב הבריאותי הוא כל כך רדוד. שום גדר לא תוכל להחזיק מאות אלפי אנשים שמפחדים מהמחלות ומבקשים לנוס מעזה, כשמי השתיה מוזהמים והציבור חושש, שום גדר לא תחזיק את האנשים שם, כך יכולים לקום פליטים שינוסו מהסכנה הבריאותית. לכן יש כל מיני סיבות לבעיה ביטחונית".

לאורך השבוע האחרון נפגש ד"ר ברומברג עם חברי ממשל, בית הנבחרים, נציגי קונגרס וחברי משרד החוץ האמריקאי כדי לשתף אותם בנתונים והדאגה, ומקווה שימשיכו לתמוך בניסיונות לקידום פתרונות. "דיברתי איתם בעיקר על ביטחון מים מול עזה ועל הסכנות הטמונות בו. הוזמנתי לקונגרס ע"י דמוקרטים ורפובליקנים כי יש פה אינטרס ישראלי אבל גם אמריקאי. זה איום מיידי על ישראל ועל האיזור כולו. בממשל הנוכחי", הוא מסביר, "יש מי שקורא לחתוך תקציבים לפיתוח בינלאומי וחייבים להבין שיש לזה משמעות לביטחון ישראל ויציבות במזרח התיכון ואם סוכנות הפיתוח האמריקאית לא תקבל את הכספים לבניית סכרים וייצוב המצב ההומנטירי בעזה, בלי הסיוע האמריקאי לרשות הפלסטינאית בסקטור המים אנחנו עלולים לראות מצב שמדרדר ויוביל מיידית לסכנה בטחונית".

הוא מתאר את ההפתעה של חברי הממשל והקונגרס אל מול הנתונים שהציג. "הם לא ידעו למשל ש- 95 אחוז מהמים בעזה לא ראויים לשתיה, שבעית הביוב לא מטופלת בגלל שיש להם רק 6 שעות חשמל ביום. הם לא ידעו כמה מים מזוהמים מגיעים לישראל מדי יום ואפילו לא ידעו כמה ישראל מובילה היום בעולם בפיתוח מים וש- 70 אחוז ממי שתייה בישראל הם מים מותפלים. כך למדו שיש קשר ישיר בין מניעת זיהומים לשמירה על ביטחון המים בישראל".

"קשר ישיר בין מניעת זיהומים לשמירה על ביטחון ישראל". ברומברג

ברומברג הסביר למשתתפים גם כיצד בעית המים שזורה בבעית הפליטים בסוריה. "הסברתי על הקשר בין המלחמה בסוריה ומצב המים. זה שאסד לא דאג לציבור החקלאים שסבל משנות בצורת ארוכות בלי שום פתרון מים חלופי, הוביל חקלאים לעזוב חוות ושדות, להגיע לערים, להתחיל התקוממות ולהדרדר לאן שהגענו. אז זה לא רק מצוקת מים, זה חוסר רצון של השלטון להגיב ולהתייחס למצוקת המים בצורה רצינית".

למרות הצעדים החשובים והמרשימים של ישראל בתחום המים, הוא טוען שהבעיה עדיין דורשת פתרונות נוספים. "יש דאגה לישראל גם בגלל שינוי האקלים. 20 אחוז ירידה במשקי המים, המצב הרדוד של הכנרת בסוף החורף, אנחנו רואים ירידה עקבית בכנרת וירדן ויותר בנגב ומרכז הארץ. ישראל יודעת איך להתמודד, השקענו ויש לנו משק מים מהטובים בעולם אבל שכנינו לא מוכנים לזה ואם לא נבין שזה נושא בטחוני עבורנו, גם אנחנו נשלם את המחיר הזה. בישראל נדרש דיון בקבינט על נושא הביטחון בעקבות מצב המים האיזורי. אחרי דוח צוק איתן", הוא מסכם, "המבקר קבע שלא היה דיון בנושא מנהרות ולכן הופתענו. אני מתריע שגם על הנושא הזה לא נערך דיון רציני ואחרי זה כולם יגידו שוב שהם מופתעים".