תיקון עולם הוא הרבה יותר ממונח מקראי עתיק. הוא קורא לגאולה, לשיפור ושינוי של ממש בחיי האנשים ובעולם. "חייב אדם לתקן בבריאה כל מה שעשוי לתקון", ניסה אלבר קאמי להסביר את משמעות המונח והאחריות שהוא מטיל על כל אחת ואחד מאיתנו.

גידי גרינשטיין, מייסד ונשיא מכון ‘ראות’, מקדיש את מלוא מרצו בשנים האחרונות לאותו תיקון עולם. הוא הקים את מכון ראות אשר שואף להגדרתו, להיות המוסד הלא-ממשלתי האפקטיבי ביותר בקידום החדשנות החברתית של ישראל והבטחת ביטחון ושגשוג במסגרת הציונות של המאה ה-21. משימתו היא להשפיע על עתיד ישראל והעולם היהודי, עם תרומה לאנושות בתוך הרוח והערך של תיקון עולם.

בשנים האחרונות יזם וקידם המכון את אחד הפרויקטים הטכנולוגים המתקדמים ביותר אשר מושתת כולו על יסודות תיקון עולם. אירועי ״תום״ TOM - Tikun Olam Make-a-thon - מייקת׳ון תיקון עולם. אירועים בני 3 ימים שמטרתם יצירת מוצרים לאנשים עם צרכים מיוחדים. אל TOM מגיעים אנשים מוכשרים מכל העולם - מפתחים, מעצבים, מהנדסים, שנפגשים עם אנשים עם צורך, כמו גם עם מומחים בתחומי הטיפול והעזרה, ויוצרים ביחד מוצרים ברמת אב טיפוס ב-72 שעות רצופות. בסוף השבוע הקרוב מגיע אירוע המייקתון הגדול גם לברוקלין.

"מיזם תום נולד בניסיון לתת מענה לצרכים זנוחים של אנשים עם מוגבליויות", מסביר גרינשטיין בראיון ל’ידיעות אמריקה’. "פתרון לבעיות שאין להן פתרונות בשוק. חשוב להבין", הוא מדגיש, "זה לא מעניין את היצרנים מסביב כי או שמדובר באנשים מעוטי יכולת או שמדובר בבעיות שאינן שכיחות מספיק, והרבה פעמים דורשות התאמה אישית וזה לא נראה לחברות מסחריות משתלם. למעשה", מוסיף גרינשטיין, "בארה"ב, אם יש קהל יעד של פחות מ-250,000 איש חברות לא יתחילו אפילו להתעסק בזה".

זרוע רובוטית המותאמת לילדים שעלותה 700 דולר בלבד, 14,000 דולר פחות מהמחיר המקורי.

ההשלכות לכל הבעיות שכולנו יודעים שרבים סובלים ומתמודדים איתן מדי יום יכולות להגיע רחוק. הן יכולות לפגוע באיכות החיים של רבים, בתפקוד היומיומי וביכולת שלהם ושל בני משפחותיהם לנהל חיים כסדרם. "יש מיליונים בעולם שמתמודדים עם השלכות המוגבלות שלהם מבלי שיש להם מענה והם חיים עם המגבלה הזו".

איך נולד הרעיון?

"הבנו שבעולם התעשייתי של היום חברות מסחריות יפתחו מוצרים רק אם מספר גדול של אנשים סובלים בדיוק מאותה הבעיה, לכן יש רבים כל כך שלא מקבלים מענה לבעיות שלהם. עם מהפכת הייצור האדירה שהובילה כניסתן של מדפסות תלת מימד לבתים ועסקים, נפתחה אפשרות חדשה של עיצוב וייצור מוצר בקלות ובזול, גם אם רק אדם אחד ישתמש בו. הבנו שיש כאן הזדמנות אדירה לעזור לאנשים מוחלשים בחברה. חברנו בישראל לקרן שוסטרמן שעזרה לנו לקיים את האירוע הגדול הראשון. ביחד איתם ערכנו בנצרת, את הכנס שנמשך שלושה ימים ביולי 2014, בלוקיישן שנידב עבורנו סטף וורטהיימר ושמחנו לערוך את הכנס הראשון בפריפרייה".

אל הכנס הגיעו אנשי טכנולוגיה וחוקרים לצד פעילים חברתיים ובעלי צרכים מיוחדים, כולם מתנדבים, במטרה למצוא פתרונות חדשניים לצרכים חברתיים וקהילתיים. האתגרים שנבחרו הם בעיות חברתיות זנוחות אך לא זניחות להגדרתם, כשהמטרה הייתה לפתח בשלושם ימי המייקתון הללו אבי טיפוס לפתרונות ברי השגה בעלות נמוכה יחסית שיובילו לשיפור והשפעה ניכרת על קהילות נרחבות.

מה היו ההישגים של הכנס הראשון?

"זרוע רובוטית המותאמת לילדים שעלותה 700 דולר בלבד, 14,000 דולר פחות מהמחיר המקורי, אביזרים המסייעים למשותקי גפיים וכובע מיוחד המתריע בפני עוורים על מכשולים, בין השאר".

כיצד נבחרות הבעיות שלהן אתם מנסים לייצר פתרונות?

"נבחרות 15 בעיות על ידי צוות מיוחד שלנו, Need-Knower. אנחנו נותנים לאנשים שמכירים את הבעיות מקרוב, בין אם הם סובלים מהן או בן אם בני משפחה. אנחנו לא בוחרים בעיות אלא אנשים שמתמודדים עם בעיות שיש להם היכרות איתה. בינתיים פנו אלינו 600 אנשים עם בעיות שונות ובשלב זה מתוך 3-5 פניות, אנחנו יודעים לתת מענה וזה רק קצה הקרחון".

"הצלחנו לעשות את זה שוב ושוב". גידי גרינשטיין

אחרי שהבעיות נבחרות והאירוע מתחיל להתגבש, מוציאים בראות "קול פור ניד", לאנשי מקצוע, המכונים Makers. ממהנדסים ועד רופאים, פיזיותרפיסטים, מעצבי מוצר וכל מי שמומחה בתחומים שקשורים לאתגר שנבחר. לצד צוות הNeed-Knowers, הם נאספים לשלושה ימי מרתון לגיבוש אבי הטיפוס. בתום ה"מייקתון" מפורסמים הרעיונות באתר תום, פתוחים וזמינים לכל אחד לקחת ולהשתמש, "ממש כמו הוראות ההכנה של באיקאה", טוען גרינשטיין.

כשהוקם המיזם המטרות היו ברורות: ייצור אבי טיפוס עובדים של מוצרים שמקלים על מוגבלויות, ויוכיחו שבעיה שעד כה הייתה זנוחה יכולה להיפתר לחלוטין או להסתייע בפתרון שמוזיל דרמטית את המוצר הקיים בשוק ("והצלחנו לעשות את זה שוב ושוב"), חיזוק קהילת המייקרים בארץ, והנעתה אל עבר קדמת הבמה הטכנולוגית העולמית ויצירת קונספט שניתן לשכפל לכל מקום בארץ ובעולם, וכך להגדיל את מעגל ההשפעה שלו. "השלב החשוב היה מבחינתנו החזון שעם ישראל והעם היהודי יהיו אלו שידאגו לרבע מיליון אנשים בעולם, ויצליחו לנתב את האנרגיה של 'סטארטאפ ניישן' לבעיות חברתיות, לכן קראנו לזה מלכתחילה תיקום עולם מייקרס".

איך מגיעים לרבע מיליארד?

"ההברקה הגדולה של כל הסיפור הזה היא שכל בן אדם שעוסק, כל מומחה שמקדיש את כשרונותיו וידיעותיו, חתם ויתור על הקניין הרוחני על המוצר. לכן כל אחד בעולם יוכל להשתמש בזה בכל מקום בעולם. כל מוצר שמתגבש בסופ"ש הזה מועבר בפירוט לאתר של תום, כך שכל אחד יוכל להוריד אותו ולהשתמש בו. הפתרונות שלנו יהיו שייכים לכל האנושות ברגע שהם עולים לאינטרנט”.

מאז אותו מייקתון ראשון בנצרת הגיע המיזם ל-19 לוקיישנים ברחבי העולם והצליח לייצר לא פחות מ-200 אבי טיפוס. “הרעיון מתפשט במהרה ופונים אלינו אנשים מכל העולם”, אומר גרינשטיין, “כך הם הופכים למעיין זכיינים של הרעיון, מקבלים את ספר ההנחיות של תום ומפתחים את המפגש. השבוע בניו יורק למשל, היה זה הישראלי עודד שורר שהפך לזכיין המקומי. "היו לנו מייקתונים בברזיל, ויאטנאם, בולגריה, קזחסטן, ברקלי, וושינגטון, שיקאגו ועוד. היום הלוקיישנים בוחרים אותנו. זו הפכה תנועה של אנשים שנרתמים לפתור בעיות שהן למעשה בעיות זנוחות שיש סביבן כשל שוק”.

"כל מומחה חתם ויתור על הקניין הרוחני".

בסופ"ש הקרוב ינסו בין השאר לייצר שלט עם כפתור אחד בלבד למי שקשה להם לאחוז ולהקליק על שלט עם כפתורים קרובים כל כך זה לזה, לפתור בעיות האכלה עצמית לילדה שנולדה עם בעיה בצד הימני של הגוף, נגישות לנכים בסביבות עירוניות, יצירת כסא קל משקל והתקן נשלף למען נגישות גדולה יותר בסביבות עירוניות עם גישה מוגבלת כמו מדרגות. אבטיפוס נוסף שינסו לייצר הוא מכשיר עבור בן 4 עם מפרקים מעוקלים, שיסייע לו בפעולות יומיומיות כמו להתלבש, לכתוב, לצייר. אלו רק כמה מ-15 האתגרים שהציבו לעצמם במייקתון של ניו יורק בימים הקרובים.

איך מצליחים להבטיח ייצור מוצלח בסופ"ש אחד?

"יש למעשה כמה שלבים בסיפור. השלב הראשון הוא המייקתון שמייצר אבטיפוס. הוא יכול להיות ראשוני ובסיסי, אבל הוא מוכיח שזה יכול להיות בר השגה. התיאור עולה לאתר של תום ומשם אנחנו מריצים קבוצות מומחים שלוקחים פרוטוטיפ והופכים אותו למוצר. בגלל שוויתרנו על קניין רוחני קל לנו לגלגל את המוצר מיד ליד".

מניסיון העבר, איך האבטיפוס ממשיך הלאה?

"למשל היה לנו מוצר עבור ילדה עם סנדרום אנגלמן שמקשה על תקשורת. הכלי שיש למי שסובל מהסינדרום היום הוא אייפד, אבל כדי להשתמש בו הם צריכים התקן מיוחד. המוצר הזה קיים היום באינטרנט ב100 או 200 דולר אבל במייקתון בישראל הצליחו לייצר את ההתקן מחתיכת עץ ושתי גומיות. קבוצה בסן דייגו ראתה את זה אצלנו באתר והפכה את זה למוצר שהיום כבר מופץ בעולם. אנחנו מעבירים את זה הלאה. החזון הוא לסייע לרבע מיליון איש ב-10 שנים. עם מיליוני אנשים עם בעיות זנוחות ומיליוני אנשי מקצוע שמוכנים להתנדב. כל מה שאנחנו עושים זה להפגיש ביקוש והיצע. מי שצריך פתרון ומי שנותן פתרון. אנחנו מקימים עכשיו מרחב טכננולוגי עם ווי וורק בדרום תל אביב כדי להריץ שם את אבי הטיפוס שנרקמים, אנחנו עובדים עם אוניברסיטאות ובתי ספר תיכון. כל סטודנט להנדסה מחוייב לעשות בערך 20 פרויקטים ואנחנו מציעים להם לקחת את הרעיונות שנרקמים בתום וליישם אותם כחלק מהעבודות האלו. זו כמות אדירה של כוח אדם".