"לקחו אותנו כמובן מאליו"
בשנים האחרונות יש תחושה של ריחוק גדל והולך בין יהדות אמריקה למדינת ישראל רצינו לבדוק מה הם חושבים עלינו, מה גרם לערעור התמיכה הבלתי מסויגת שהייתה להם בישראל, ואיך אפשר לשנות את המצב. מדור חדש ישמיע את קולם ויאפשר להם וגם לנו, לנהל דיאלוג
בכל שבוע נארח יהודי אמריקאי מקהילות שונות ומשתנות בארה"ב שיספר לנו על היחס שלו לישראל, ויסייע לנו להבין מה באמת חושבים עלינו.
השבוע- רייצ'ל לרנר, 41, ראש קשרי קהילה בארגון ג’יי סטריט, מתגוררת בברוקלין,
גדלה כאורתודוקסית-מודרנית והיום היא מסורתית.
היום את פעילה בקהילה היהודית?
"אני לא מגיעה היום לבית כנסת, אבל כן אשלח את הבן שלי לבית ספר יהודי".
ביקרת בישראל?
"הגעתי לראשונה כצעירה עם טיול מיוחד לאורתודוכסים. בשנה הראשונה של הקולג' הייתי בבת אילן".
בילדותך, מה שמעת וחשבת על ישראל?
"גדלתי בחברה ציונית ובית ציוני מאוד. יום העצמאות היה חג אמיתי בקהילה שלנו. לבשנו כחול לבן, הייתה לנו חגיגה גדולה ולמדנו על ישראל. כל יום בבית הספר למדנו על ישראל וגם על הקשר התרבותי והדתי שלנו עם המדינה. התפללתי 3 פעמים ביום וישראל הייתה שם תמיד חלק מרכזי".
מה דעתך על הקשר של יהודי אמריקה עם ישראל לאורך השנים, מיום הקמתה?
"אני חושבת ששנים ראו בנו כמספקים כסף ואלו שתמיד שם לתמוך ולהגן על ישראל מכאן, אבל היום אני מבינה שלקחו אותנו כמובן מאליו. יהודים אמריקאים תמכו בישראל באופן בלתי מסויג. לאורך השנים הבנו שיש גם לנו תפקיד ומקום בישראל, שאנחנו חלק. הבעיה היא שהיום אומרים לנו שהמעורבות שלנו לא רצויה, אבל הכסף והגב ששמרנו כאן חשובים וזה מאוד מרתיח ומרחיק".
מהם הדברים הטובים ביותר ששמעת על ישראל?
"הדברים הטובים ששמעתי הסתכמו יותר מכל בכך שזה הבית שלי. למדתי שזה המקום היחיד שאתה יכול לחיות בו חיים יהודיים מלאים ושזו המטרה הגדולה, לעבור לשם יום אחד. אני זוכרת שהגעתי לשם לראשונה, הרגשתי את זה. לפעמים אני שוכחת כאן באמריקה, שאני גם שונה. אני יודעת שקצב החיים בישראל, מאורך השבוע ועד החגיגות השונות, הוא קצב חיי כיהודיה וזה היה בשבילי הדבר הטבעי".
לאורך השנים, מהם הדברים הקשים ששמעת על ישראל?
"בתור ילדה לא שמעתי שום דבר נגטיבי. לא הייתה שום ביקורת מסביב. אני זורכרת שהגעתי לישראל ביום ירושלים עם חברים שלי מבני עקיבא ולא הבנתי מה שאני רואה. הלכתי לעיר העתיקה והבנתי שם באמצע החגיגות, שאנחנו במרכז של מהומות ובעצם הטרדנו שכונות ערביות. אנשים דפקו על דלתות הבתים שלהם ושרו שירים גזעניים. לא הבנתי שהקהילה שהתחברתי אליה עשתה חגיגות על חשבון האנשים שגרו שם, ובשבילי זה היה רגע מאוד קשה של הבנה. זה לא היה יהדות כמו שאני ראיתי אותה וחשתי ריחוק מיידי.
“משם, בקולג', הכרתי פתאום אנשים שלא היו בהכרח יהודים והתחלתי להבין תמונה רחבה יותר. זה פשוט קרה כשנחשפתי לנקודות מבט שונות. זה היה תהליך ארוך וכואב ומאכזב, אבל תהליך שגם נתן לי מוטיבציה להיות מעורבת כדי לעזור לייצר לבנות מחדש את ישראל שהכרתי, ולוודא שיהודים בארה"ב וישראל יעמדו מול אותם אידיאלים וערכים שעליהם גדלתי".
מה לדעתך מוביל לריחוקם של רבים בקהילה היהודית מישראל?
"אני חושבת שהזהות היהודית כאן קשורה גם בערכים סוציאלים. לא רק עם דת, יהדות היא בשבילנו במידה רבה סמל של צדק וערכים. הקהילה כאן היא ליברלית בעיקרה, ואלו הערכים שהיא מאמינה בה ונלחמת למענם כאן בארה"ב. אנחנו מאוד מעורבים כאן למען חברה ליברלית ועבור רבים מאיתנו זה הגרעין של היהדות. אני לא חושבת שיהודים אמריקאים יודעים על הבעיות הפנימיות של ישראל, אבל הם רואים אותה דרך הסכסוך. רבים רואים אי צדק והתייחסות לקבוצה של אנשים כאילו היא פחותה. ההבנה הזו מתנגשת עם הערכים שלנו. יש גם פגם באופן שבו לומדים כאן בארה"ב על ישראל. מלמדים אותנו שישראל היא מדינה מושלמת ואני חושבת שהאכזבה היא בלתי נמנעת. אני מדברת על זה עם סטודנטים רבים. כשאתה מגלה שזה לא נכון זה בלתי נמנע להתרחק ולהתאכזב".
מה לדעתך החלק של ישראל בריחוק של יהודי אמריקה ממנה?
"אי ההבנה של הזהות היהודית שלנו. כשאני מגלה שהגיור של הרבי שלי לא תקף בישראל ויש חוקים נגד האופן שבו אני חיה את היהדות שלי, זו סטירה בשבילי. זה להגיד לי את לא באמת יהודיה. ואם זה מה שאתם אומרים לי, למה שאני ארגיש קשורה למקום הזה? אנחנו גם לא רואים את הערכים היהודיים שלנו ממומשים בישראל ואין ניסיון להבין אותנו ואת הערכים שלנו. אני לא מצפה שיסכימו איתנו, אבל זה שבכלל לא מכירים בנו זה מסר חזק מאוד".
מה לדעתך ישראל תוכל לעשות כדי להוביל לקירוב ותמיכה של יהודי אמריקה?
"קודם כל להקשיב לקולות אחרים. אנחנו עובדים רק כדי שישראל תתקיים ותשגשג, ורק בגלל שאני חושבת אחרת, זה לא מה שאמור למנוע ממנה לפתוח לי את הדלת. המחויבות שלי כלפי ישראלים היא לעזור ולהגיד מה אנחנו חושבים שצריך לעשות או לשנות.
“אני חושבת שישראלים חייבים להבין את הקהילות והקבוצות השונות של יהודים אמריקאים. אם זה הבית לעם היהודי הוא הבית לכל העם היהודי ואם זו מטרת המדינה, וזה מה שאני מקווה, אז ישראל חייבת להיות פתוחה לביטויים שונים של יהדות וליצור מקום ומרחב לזה.
“ישראלים וההנהגה הישראלית ישרתו את עצמם טוב יותר אם יכירו את הקהילה היהודית כאן, כי אין צודק או טועה. אנחנו קהילה, ואתם לפחות צריכים להבין מי אנחנו לפני שדורשים מאיתנו לעמוד לצידכם. אולי לבוא לכאן, אולי להזמין אותנו לישראל. חשוב גם להבין את האימפקט של כל מה שקורה היום בסכסוך הפלסטיני ואיזה אפקט אדיר יש לזה. זה לא רק קשור לתמיכה הכלכלית, אלא גם ליחסי החוץ שיהיו שונים. ברגע שאתם לא מקבלים אותנו ולא פתוחים לשמוע אותנו, הקשר מתרופף, אנחנולא מרגישים מחויבות להגן ולתמוך בישראל".
