הכל נשאר במשפחה
על רקע פרשת האימיילים של דון ג'וניור שמסרבת לדעוך, רבים עוסקים השבוע בקווי היסוד של חוק הנפוטיזם ומסבירים מדוע שילוב בני משפחה בשלטון, עלול לפעול יותר מכל, נגד העומד בראש
היה זה הקיסר נפוליאון שנהג לומר "לו רק היית האחיין שלי...", משפט שיוחס לנטייתו למנות את בני משפחתו למלכים בארצות שונות.
את מנהג הנפוטיזם, של מינוי קרובי משפחה לעמדות מפתח כבר מזמן מנסים למגר מחברות ציבוריות, משרדי ממשלה, וכמובן מכל הנהגה דמוקרטית.
בחברות פרטיות מקובל ורצוי לשלב בני משפחה בניהול ומשרות בכירות. עסק משפחתי הוא בהגדרתו עסק הנועד לשמר את הכוח והשליטה בקרב המשפחה. לעומת זאת, בכל מקום אחר, כבר שנים ארוכות מקפידים שלא לאפשר מינויים משפחתיים.
למרות האיסור הגורף על מינוי מקורבים במדינות דמוקרטיות, כולנו מכירים את האישומים החוזרים גם כשמינוי כזה נעשה באופן בלתי רשמי. משרות ייעוץ אישי, מכרזים, הטבות ושלל נתיבים אלטרנטיביים לשילוב בני משפחה בערוצי הכוח.
דונלד טראמפ גדל סביב עסק משפחתי. ילדיו הם דור שני לעסק משפחתי ואחזו כבר שנים בעמדות הבכירות ביותר בעסקים של אביהם. כמוהם, גם ג'ארד קושנר הוא דור המשך לעסק משפחתי איתן ומשגשג שחיכה לו שיתבגר ויאחוז במושכות. כך, לאורך השנים, במשפחת טראמפ ניהלו בהצלחה רבה כגוף נאמן אחד את החברות המשפחתיות. על אף החשש, איש לא תיאר לעצמו שבמערכת נוקשה ואיתנה של חוקים ומגבלות כמו זו האמריקאית, יופר בלי משים, חוק הנפוטיזם ובני משפחתו של הנשיא יאחזו עמו במושכות השלטון. איש גם לא דמיין שמי שעלול להפגע משיבוש החוק החמקמק יהיה דווקא הנשיא עצמו.
בימים האחרונים הרוחות סערו. כולם עסקו באימיילים, בפגישה במגדל טראמפ במי ידע ומי לא. פרשנים רבים טענו שהפגישה בין דונלד ג'וניור לעורכת הדין, בה לקח חלק גם ג'ארד קושנר היא הסדק הראשון בשלטון המשפחתי של החודשים האחרונים. בעוד שמאנשי מפתח כמו פול מנפורד או מייקל פלין קל היה להתרחק על רקע פרסום עובדות מחשידות, מבני משפחה זה קצת יותר מסובך.
אחרי שפורסמו הפרטים על אותה פגישה מפורסמת בין טראמפ ג'וניור לעורכת הדין הרוסיה, אחרי שעם חשיפת האימיילים על ידי בנו של הנשיא נודע כי גם יועצו וחתנו לקח חלק במפגש, וכשנודע שהפגישה הייתה מורכבת מכמה וכמה משתתפים (שמונה ככל הנראה), חלקם קשורים, כך פורסם, לממשלת רוסיה, כולם ציפו לתגובתו או לפחות לציוצו של הנשיא. כשנשאל אודות הפרשה ענה הנשיא שבנו הוא "אדם איכותי ביותר", שלא עשה דבר לא בסדר. באותה מסיבת עיתונאים בפריז, הוסיף ואמר ש"פוליטיקה אינה העסק הנחמד ביותר בעולם, ועדיין, מדובר בפרשה סטנדרטית למדי".
ב USA Today טען ג'ונתן טורילי, אחד הפרשנים הבכירים ומומחה למשפט, כי עד כה, השכיל הנשיא לחשב היטב את עלות המעשיות והסיפורים שהתפרסמו במשך חודשים רווי דרמות ופרסומים. עכשיו, הוא טוען, ניצב טראמפ מול בעיה אחרת. הוא ניצב מול מחיר הנפוטיזם. מעורבות המשפחה, הוא מסביר, מצמצמת את טווח התמרון והדרכים להתמודדות עם הפרשה. להבדיל ממייקל פלין שנטען כי לא פעל בכנות, להבדיל מפול מנפורט מנהל הקמפיין לשעבר שנטען כי כיהן בתפקיד זניח בלבד, מבני משפחה הרבה יותר קשה להתנער.
ג'ארד קושנר, הוסיף, הגיע לממשלה כיועץ בכיר ובעיקרון כ"מזכיר של הכל", במה שהגדיר טורילי כ'נפוטיזם מובהק'. ולצד איוונקה, בתו של טראמפ ויועצת בכירה הם זכו, מתוקף קרבתם, לתפקידים הבכירים ביותר בממשל. מאחר והחוק הפדרלי אוסר נפוטיזם אבל אינו חל על צוות הבית הלבן, יכולים היו השניים להשתלב בתפקידם. מה שכן, הסביר, מדובר באקט שעלול להיות לא אתי ויותר מכל לא מועיל לנשיא, בעיקר כשההיסטוריה מוכיחה שנפוטיזם מוביל לנאמנות על חשבון יכולת.
טראמפ איננו הראשון שממהר לטמון ידו במערבולת הנפוטיזם. ג'ון אדמס, זכרי טיילור, יוליסס ס. גרנט, רתרפורד הייס, וודרו וילסון, פרנקלין דלאנו רוזוולט וכמובן ג'ון פ. קנדי מינו כולם קרובי משפחה לתפקידים בכירים. כשלונותיהם של המקורבים הגבירו לעתים קרובות את הפגיעות של הנשיאים.
בממשל של גראנט, מזכיר ג'ונתן טורילי, העסיק לא פחות משניים עשר מקורבים במשרות בכירות. הוא גם הגדיל וניצל את כוחו להעניק חנינות לטובת בני משפחה. מאותו אחיין שהואשם בשוחד, אחר שנטען כי מסר מידע פנים ועד בן משפחה שהסתבך באישומים של גניבת רכוש ממשרדי רשות המכס בניו אורלינס, ועדיין, נתמנה על ידו לתפקיד בכיר באותה רשות ממש.
לעומת עלילותיו של גראנט, הנפוטיזם בממשל טראמפ מעודן למדי, אבל טורילי משווה את הסאגה ההיא להחלטות של קושנר במסגרת תפקידו. מהקשר הבלתי רשמי עם גורמים ברוסיה, לפגישה עם מי שעמד בראש הבנק הרוסי שעמד תחת סנקציות של ארה"ב.
את קושנר פחות פשוט להרחיק מהבית הלבן, כשהוא אבי נכדייך. גם כשדון ג'וניור הפך לשם המוכר בפרשיה האחרונה שקשורה בממשל, לא הייתה לנשיא ברירה, אלא להגיב. ועדיין, נטען, "אתה לא יכול להרחיק את עצמך מדם מדמך".
טורילי, פרופסור בכיר באוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון, הציע לנשיא ללמוד מהטעויות של מי שהייתה המתחרה הגדולה שלו בבחירות האחרונות, הילארי קלינטון. הוא מפנה אותו לנשיא ביל קלינטון, שמינה את אשתו לעמוד בראש צוות היועצים לרפורמת ביטוח הבריאות. בנסיון תביעה שהוגש אז נאמר שלו היו חוקי הנפוטיזם חלים על הבית הלבן, מינויה היה מהווה הפרת חוק חמורה. מעבר לכך, טורלי מצביע על יתרון אדיר שהעניק קלינטון למתחריו מעצם המינוי. כשמדובר במקורבת, איו אפשרות לשמור על ניטרליות, ואם תהפוך לשנואה או לא מקובלת, כפי שהפכה אז הילארי, בעיקר בקרב רפובליקנים, קשה יהיה להגיע לתוצאות.
כפרופסור למשפט, מסביר טורלי שקושניר עלול להיות בסכנה משפטית ולנפוטיזם תהא השפעה מכרעת על אסטרטגית ההגנה המשפטית של הבית הלבן. הוא מוסיף ואומר שקשה יהיה להרחיק את הפרשיות מהנשיא כאשר מדובר במקורבים, ולטענתו, מחיר הנפוטיזם ככל הנראה רק יעלה עם הזמן.
בוושינגטון פורסמה כתבה של אליזבת ספיירס, לשעבר עורכת ראשית ב New York Observer בימים שבעליו היה לא אחר מג'ארד קושנר.
הכתבות עסקו אז בעיקר בנדל"ן בניו יורק וספיירס מזכירה ששתיים מהמשפחות המרכזיות שמחזיקות בנכסים באיזור הן קושנר וטראמפ. עם הרמז הלא עדין הזה, היא ממשיכה ועוסקת באותה בעייתיות שיש במשפחות שמנהלות עסק ביחד, ויוצרות שושלת עסקית שאמורה לעבור מדור לדור. לכן, אומרת, לא מפתיע שמינה את בני משפחתו, לא מפתיע שידם בכל ולא מפתיע שלא הבין על מה המהומה כשהעולם פער פיו כשאיוונקה ישבה בכסאו בכנס ה G20. כל אלו, מסבירה ספיירס, סימפטומים של אותה בעיה. הוא מינה את בני משפחתו רק בגלל שהם בני משפחתו.
היא מתארת את היתרון הגדול ביותר של חוק הנפוטיזם, חוק הנאמנות. "אולי המוטיבציה של טראמפ לשבץ את איוונקה וג'ארד לתפקידים בבית הלבן לא נבעה מהרצון לסמוך עליהם בקבלת החלטות, כי בכל זאת אין שום עדות לכך שהם הניאו או שכנעו אותה בנוגע למדיניות כזו או אחרת, אבל מה שהם כן מספקים לו זו נחמה פסיכולוגית, הוא יכול לסמוך עליהם שלא ידקרו אותו מאחור".
היא ממשיכה וטוענת שמוסר הנאמנות במשפחת טראמפ, נע בכיוון אחד בלבד, הם דורשים לקבל נאמנות מוחלטת אבל אף אחד מהם לא נדרש לעמוד באותם סטנדרטים. כעורכת לשעבר של האובזרבר, היא מדגישה שבמשוואה הזו נכלל גם קושנר ומספקת דוגמא מהעבר עם הבוס לשעבר. "קושנר אמר לי פעם שמי שהיה לפני בתפקיד, זה אדם שהוא העריך מאוד מאחר והיה "בחור נאמן". הוא רק שכח לציין שאת אותו בחור נאמן הוא זה שפיטר".
היא גם חזרה לציוץ של הנשיא משנת 2012 בו כתב שהוא יושב בארוחת ערב עם אחד העובדים שלו שפספס את חתונת אחותו כדי לעבוד. "אוהב את הנאמנות אלינו", הוסיף, "לא ביג דיל, מקווה שיום אחד יהיה לה עוד אחד", הוא כתב והוסיף סמיילי.
כמעט כל פרשן שנסער לנוכח פרשת האימיילים של טראמפ ג'וניור, התעקש לכלול גם את קושנר ואיוונקה בדרמה. הם טענו שיש ניסיון טבעי לייצר שושלת משפחתית וטענו שגם אם יש טעם לפגם במעשיהם, במצב הנוכחי, אי אפשר לפטר אותם והם אינם צריכים לעמוד באותם סטנדרטים נוקשים בהם בכירים במעמדם צריכים לעמוד.
לנוכח הפרשנות השרירותית של נאמנות וגבולות הנפוטיזם, כנראה שרק הזמן יגיד האם העם האמריקני הרוויח או הפסיד מחוקי המשחק המתחדשים.
