יריית אזהרה
הרב מארווין מאייר, שמוכר לכולנו מטקס ההשבעה של הנשיא טראמפ, ועומד בראש מרכז סימון ויזנטל לזכויות אדם, מגיב בראיון מיוחד ל'ידיעות אמריקה' על מהומת ווירג'יניה, והמהומה הגדולה סביב תגובת הנשיא
בסוף השבוע תוכננה להתקיים עצרת תחת השם "לאחד את הימין" (Unite the Right). מי שידע על קיומה, כנראה קרא עליה באתרים כמו ה"דיילי סטורמר" הניאו-נאצי ובאתר האלט-רייט, שניהל בעבר היועץ לנשיא טראמפ, סטיב באנון.
ההפגנה נולדה במחאה על הסרת פסל של מפקד צבא הדרום, רוברט לי, מפארק ציבורי בעיר, ושינוי שמו של המקום ל"פארק השיחרור", זאת לאחר שבשנה האחרונה נעשו בווירג'יניה נעשו שינויים לוותר על סמלים כמו דגל הקונפדרציה, סמל הדרום במלחמת האזרחים האמריקנית וסממנים שמזוהים עם אפליה, גזענות וימים חשוכים יותר בדרום האמריקאי.
עוד בטרם החלה המהומה, נערכו בעיר למה שצפו כהפגנת הימין הגדולה אי פעם, עם אלפי מפגינים ומתפרעים. המושל המקומי של שארלוטוויל, עיר בת 45 אלף תושבים, ביקש מתושבי העיר שלא לקחת חלק בהפגנה ולא במחאה כנגדה.
ובכל זאת, האלימות פרצה כבר בראשית ההפגנה של הלאומנים, הניאו נאצים, נציגי הקו קלוקס קלאן ושאר ארגוני ימין קיצוני, שהגיעו עם אלות, גז מדמיע, מגנים ולא בחלו בשום כלי אלימות נגד שוטרים ונגד המפגינים נגדם, תוך שהם צועקים קריאות נאציות ומניפים דגלים עם סמאלים נאצים. המשטרה הכריזה על ההפגנה כהתאספות בלתי חוקית ולמרות הניסיונות העצומים לפזר את המפגינים, האלימות רק החריפה, עם למעלה מ-19 פצועים והרוגה אחת מפעולת טרור של אחד המפגינים שדרס את ההמון עם רכבו.
אמריקה רעשה. המדינה שחיילה יצאו אל מעבר לים להילחם בנאצים, נלחמו בבית על האינטגרציה ושיוויון הזכויות. אמריקה שמייצגת עבור העולם את העוגן לצדק, חופש, והעובדה הבלתי מעורערת שכולנו שווים. יכול להיות שהמהומות האלימות היו יורדות מהכותרות תוך כמה ימים. בכל זאת עשרות מקרי אלימות ואפילו מוות נרשמים מדי שנה בעקבות גזענות ושנאת מיעוטים, ובכל זאת גם איום גרעיני היה שם לרחף מעל ענני סופהשבוע, אבל דווקא תגובתו של נשיא המדינה החופשית, זו שאמורה הייתה להיות מאוד ברורה ונחרצת, מה שכינו רבים 'נו בריינר', הייתה זו שגרמה לאותה מהומה להראות מדאיגה במיוחד.
בתגובה למהומות האלימות והקשות כל כך בשארלוטוויל ווירג'יניה, הביע הנשיא את התנגדותו לאלימות וההתפרעות, הביע סלידה מכל מקרה של גזענות, אבל באופן מאוד בולט לא גינה את הניאו-נאצים, הלאומנים הלבנים והתנועות הגזעניות שעמדו מאחורי המהומות הקשות.
"אנחנו מגנים באופן הנחרץ ביותר את הצגת השנאה, קנאות ואלימות הזו, שמגיע מצדדים רבים", חזר ואמר, "צדדים רבים".
מימין ומשמאל למפה הפוליטית, גם מי שעד היום מיעטו לבקר את נשיא ארה"ב, כמו טד קרוז או הרפובליקני מרקו רוביו, מיהרו להצהיר כי יש צורך להבהיר שמדובר בצד אחד שמתסיס ומבעיר את האווירה ויש לקרוא למי שעומד מאחורי האלימות והגזענות בשמו. "לצדק בדרך כלל אין כמה צדדים", כתב אחד המומחים לשיטור ואלימות. "כשקבוצות חזקות פוגעות באלו הקטנות יותר והחזקות פחות, אין מקום להתנצלות הדדית או להשוואה".
רבים טענו שאין כאן צדדים שווי ערך מבחינה מוסרית. יש בעיקר צד אחד, הלאומנים הלבנים של אמריקה, שמאז ומתמיד התנגדו לכל קבוצה שונה מהם. הם מקווים, כך מסבירים, לשמר דיכוי של קבוצות בחברה האמריקאית, גם במחיר של אלימות. כשמצד שני קבוצות שונות לא מוכנות להיות תחת דיכוי, או שתופנה אליהם גזענות או אפלייה מכל סוג שהוא, הן מגיבות, כפי שראינו בווירג'יניה.
לכן מסבירים, שני הצדדים היו שם להתנגד אלו לאלו, אבל אחד מהצדדים היה שם להילחם על עקרונותיה של אמריקה, שיווין וחופש לכל אדם, והשני של שנאה ודיכוי והפחדה.
בתגובה לטענות על הערת הנשיא, בבית הלבן ענו וטענו ש"הנשיא גינה את השנאה, את הקנאות ואת האלימות מכל הסיבות ומכל הצדדים. היתה", כתבו "אלימות בין מפגינים לבין מפגינים נגד היום ".
החשש של טראמפ, חשבו, הוא שרבים מהמפגינים הלאומנים הם מתומכיו הנאמנים. גם מנהיג הקו קלוקס קלאן לשעבר, שהגיע להפגנה, חזר ואמר לטראמפ שלא ישכח מי הצביע עבורו ושהם מצפים שיעמוד בכל הבטחות הבחירות שלו.
"זה כבר הרבה אחרי פסח", נכתב באתר פוליטיקו, "אבל המהומה האחרונה מחזירה אותנו לשאלה הקדומה, "מדוע הוא זה, שונה מכל השאר, מדוע הנשיא שלנו שונה מכל הנשיאים האחרים"? השאלה לא ירדה מהכותרות. איך באמריקה של 2017, נאצים צועדים בגאווה עם צלבי קרס, מתנגדים ליהודים, לשחורים, מכריזים על תמיכה בנשיא בשל הבטחותיו, והוא לא ממהר לגנות אותם?
"האם כל נשיא לשעבר לא היה מבין את הצורך לכנות את אוסף הגזענים, ניאו נאצים והלאומנים הלבנים האלו בשמם? " שאל העיתונאי ג'ף גרינפלד, "האם כל נשיא אחר היה ממהר להשוות בין אלו לבין האלימות ב'שני הצדדים'? האם היה מסתפק בטוויט לקוני עם תנחומים למשפחת ההרוגה ואיחולי החלמה לפצועים"?
מומחים, הסטוריונים ופרשנים מכל קצוות הקשת הפוליטית, לא הצליחו להסביר את ההתעלמות של הנשיא, שממהר לבקר בחשבון הטוויטר שלו או בכל פלטפורמה, גם את הקרובים אליו, ממיץ' מקונול, חבר מפלגתו ועד היועץ המשפטי של ממשלתו סשנס. הוא מכנה את צ'אק שומר בכיין ואת ביל דה בלאסיו פתאטי.
"אנשים מסתובבים עם דגלים נאצים, מתפארים בכך שיש נשיא שיחזיר להם את אמריקה, והוא לא ממהר להתנער מהם", אמר אחד הפרשנים. "מעולם לא היה לנו נשיא , מכל מפלגה, או בכלל, פוליטיקאי, שהיה כל כך מנותק מכל שביב של הבנה בנוגע להיסטוריה הלאומית שלנו", טען גרינפלד. "מעולם לא היה לנו נשיא שמשלב בורות היסטורית עם כישורי שפה שמתאימים לילד בן תשע מבחינה התפתחותית".
לאורך השנים היו לא מעט פוליטיקאים שנאלצו להגיב על הערות פוגעניות או גזענות כזו או אחרת. כולם, כולל הנשיא פורד, רייגן וג'ורג' בוש השני, מיהרו, על אף התמיכה בהם, לגנות ולדבר בחריפות נגד הערות של גזענות או אנטישמיות. "הנשיאים הרפובליקנים לאורך השנים הבינו היטב כי למרות שרובם המכריע של שחורים באמריקה לא יצביע עבורם, הם ראשי מדינה, לא ממשלה ואינם יכולים להתיר הערות או פעולות מסוכנות כאלו. הם לא לרגע", הוא מוסיף, "נתנו את התחושה או ההגדרה שישנם 'כמה צדדים'. תחשבו על זה", ביקש במאמרו , "האם איזשהו פוליטיקאי, ולו חצי רציונלי, היה מאמין שבגינוי ניאו נאצים ותומכי קלאן, הוא מסתכן בלאבד את קהל הבוחרים שלו?"
בראיון מיוחד ל'ידיעות אמריקה', מספר לנו הרב מרווין מאייר, שנשא תפילה עבור הנשיא טראמפ בטקס ההשבעה החגיגי, שאירוע סוף השבוע האחרון היו יריית אזהרה, בעיקר, הוא חושב, ללאומנים והקיצוניים. "אני מאמין שבעוד שהם חשבו שיש להם נשיא בבית הלבן, הנשיא יהיה ברור יותר, אבל גם עלינו יש את החובה לפקוח עיניים, להבין כיצד דברים מתפתחים".
הרב מאייר, מייסד ודיקן מרכז סימון ויזנטל, ארגון זכויות אדם יהודי שקרוי על שמו של צייד הנאצים וניצול השואה המפורסם, בקיא בנתונים ומספר שבמכון שבראשו הוא עומד, ניתן לראות בבירור את הנתונים המדאיגים של התעוררות התנועה הנאצית באמריקה. "אנחנו רואים את המספרים הכי גבוהים של כל הזמנים בניאו נאצים בארה"ב וגם באירופה, וזה גם קשור למה שקורה בקמפוסים בכל הנוגע לישראל. כפי שאנחנו רואים את הניאו נאצים והקו קלוקס קלאן, ככה יותר ויותר אנשים בקמפוסים רואים את ישראל. הנזק הזה לטעמי הוא ענק. בשנת 2016, באירופה ובארה"ב ", הוא מוסיף, "חלה עלייה של כשליש במספר האירועים האנטישמיים ובארצות הברית הנתונים האלו המשיכו לעלות גם ב - 2017. ב-2016, תקריות אנטישמיות באינטרנט זינקו בעיקר בגלל פעילי השוליים מימין ומשמאל, שהשתמשו בקמפיין הנשיאותי כתירוץ למקד ליהודים ולכתבים יהודים שמתחו ביקורת על המועמד טראמפ. עד כה בשנת 2017, אין סימן של ירידה משמעותית".
התגובה המאוחרת של הנשיא, וההסתייגות ששוב הביע אחריה, שיבשה, לדעת הרב, את היכולת של הנשיא לשים דברים במקומם. "אם היה שואל לעצתי כבר מהתחלה הייתי אומר ש-73 שנים אחרי השואה, כשאתה רואה ניאו נאצים, פעילי קלאן שמפגינים, אנשים כמו דייויד דיוק, אנטישמי אכזרי, אתה חייב לגנות אותם בשמם".
לטענתו של מאייר, לקרוא לבעיה בשמה הוא צעד חשוב בניסיון למגר את האסקלציה של הבעיה המתגברת. "בכך שאינו מכנה אותם בשמם ומשווה אליהם את המפגינים הוא מטעה. אלו אנשים שלו היו בשלטון או היתה להם הלגיטימציה ואישור כלשהו, היו כבר עושים מחנות ליהודים ואפרו אמריקאים. לכן המשוואה חייבת להיות מדויקת. העובדה שעשה את זה מאוחר מדי", הוא מסביר, "היא בעייתית ומחייבת את הבית הלבן מעכשיו להיות מאוד ברור, להזכיר שאלו דברים שאינם מקובלים כאן. אנחנו יודעים את ההיסטוריה לפני השואה. אז אף אחד לא שם לב להפגנות הקטנות שארגן היטלר. כולם אמרו אז שהם פשוט חבורת משוגעים".
הקהילה היהודית במידה רבה תומכת בנשיא טראמפ וגם מאייר יודע להגיד שהתמיכה בטראמפ מגיעה מחששות אחרים. "אני מעריץ של צ'רצ'יל והפילוסופיה שלו, כשאתה מריח רשע, הוא אמר, זה מה שאתה עושה בהתחלה שקובע ונותן את הטון. דונלד טראמפ רץ לנשיאות כנשיא אגרסיבי והוא צריך היה להיות כזה גם מול הנאצים".
מאייר מאמין שההתנהלות הצ'רצ'ילית היא זו שהפגין טראמפ רק בשבוע שעבר, ונראה שהייתה הצעד הנכון. "תראי מה קרה. אנחנו חיים בימים לא פשוטים. הנשיא אמר לנשיא צפון קוריאה שמספיק זה מספיק. הגיע הזמן שמישהו ידבר כמו צ'רצ'יל, בעולם שבו מרבית הדיפלומטים מדברים כמו צ'מברלין".
הוא חוזר ומזכיר את ההסכם שעשה צ'מברלין עם היטלר במינכן בשנת 1938. הסכם שבאותם ימים זכה להערכה והוביל לאנחת רווחה גדולה באירופה. שנה אחרי, כולנו יודעים כבר מה קרה. "יש לנו כל כך הרבה דיפלומטים מנוסים, אז איך קרה שנתנו למצב בצפון קוריאה להתדרדר כך? אותו דבר אגב, נכון בנוגע לארגוני טרור כמו חמאס או חיזבאללה. אתה לא יכול לגשת אליהם עם הגישה של צ'מברלין".
מאייר כבר הספיק ללחוש באזנם של לא מעט נשיאים ודיפלומטים. הוא מספר לנו כיצד ניסה להסביר למזכיר המדינה לשעבר ובהזדמנות אחרת גם לנשיא אובמה, מה עומד כרגע בגרעין הבעיה הישראלית פלסטינית. "אמרתי להם שבישראל אי אפשר באמת לעשות שלום כשאתה צריך לעשות אותו עם שתי מדינות פלסטיניות. מעולם איש לא התחייב להסכם לשלוש מדינות. שתי מדינות פלסטיניות וישראל באמצע . אם רוצים שלום צריך לקרוא לעצור את שליטת חמאס בעזה וככה יהיה הסכם. כולם בישראל הסכימו לשתי מדינות אבל איך אפשר להמשיך להסכם עם שלוש? הם לא ממש הגיבו והתעקשו שהבעיה מתחילה בהתנחלויות. זה קל",הוסיף, "לבוא בטענות למדינה דמוקרטית".
בימים אלו הוא מכין סרט על שמעון פרס, לבקשתו האישית של הנשיא המנוח, עם למעלה מ-50 שעות ראיון שצולמו איתו בטרם נפטר. הפעילות שמכון ויזנטל תוססת מתמיד על רקע האירועים בימים האחרונים. בסוף השבוע, בשיאן של המהומות הגיע מכתב מרגש מהמושל לשעבר של קליפורניה, השחקן ארנולד שוורצנגר.
"בתגובה לאירועי האלימות בשבת", כתב שוורצנגר, "אני מעביר מאה אלף דולר לארגון הנלחם בשנאה, ושאיתו עבדתי עשרות שנים, ארגון סימון ויזנטל, הקרוי על שמו של ציד הנאצים הגדול, אשר הייתי בר מזל לקרוא לו חבר. אחרי שדיברתי עם המייסד, הרב מאייר, אני יודע", ציין,"שהתרומה שלי תעזור להרחיב את הפעילות ואת המטרה להפצת הסובלנות דרך חינוך ומלחמה בשנאה בכל רחבי אמריקה.
המסר שלי אליהם (ללאומנים הלבנים)", חתם, "הוא פשוט: לא תנצחו. הקולות שלנו גבוהים יותר וחזקים יותר".
