ניו יורק תתרוקן השבוע, ככל הנראה, מרבים ממגניביה, או אלו שמתימרים להיות כאלו, כשיסעו להם כל הדרך לנבאדה, לפסטיבל החם של השנה.

ברנינג מן זה ה-דבר בשנים האחרונות. החגיגה השנתית הזו במדבר בנבאדה נולדה אמנם כבר לפני 32 שנה, אבל בשנים האחרונות, עם הצטרפות אנשי עסקים, סלבס ומי שחושב שהוא בעניינים, נראה שכולם נוהרים למדבר בדיוק כשכל עצב בגוף מבקש את ההיפך.

פסטיבל הברנינג הוקם בשנת 1986 ולמרות שהפך למעצמה כלכלית אין בו, לטענת מארגניו, כל מטרות רווח. הכל התחיל עם לארי הרווי, מעצב נוף מקליפורניה שהחל במסורת של שריפת דמות מעץ בחוף בייקר בסן פרנסיסקו. הטקס סיקרן יותר ויותר אנשים מדי שנה עד ש-4 שנים מאז שהתחיל, המקום בחוף לא הספיק. כך מצא את עצמו טקס ה'ברנינג מן', וכל מה שמאחוריו, בדרך למדבר.

שינוי רוחני חיובי בעולם. ברנינג מן

הרווי ושותפיו החלו למכור כרטיסים במחיר סמלי יחסית (היום מחירי הכרטיסים נעים בין 100-350 דולר). הלוקיישן הנבחר היה מדבר בלאק רוק (Black Rock Desert) שבנבאדה, במקור אגם מלח שהתייבש והותיר מישורים אינסופיים.

כדי לשרוד שבוע במדבר, הברנרים (כך מכנים עצמם המשתתפים), אמורים להגיע עם מזון, מים, מחסה, וכל מה שנדרש עבורם להישרדות במדבר. במקום להשתמש בכסף, מסתמכים על שיתוף וסחר חליפין. בפסטיבל אין מופעים בתשלום וכל אחד אמור לתת משהו מעצמו, מנסה כל משתתף לחדש. ברנרים רבים משקיעים אלפי דולרים במיצגי אמנות מורכבים אשר עליהם עומלים לאורך השנה, והתוצאות, כך אומרים, בומבסטיות ומרשימות בהתאם.

המארגנים ממבקשים לתת למשתתפים אפשרות לבטא את עצמם בכל דרך אפשרית. "במקום הזה”, כותבים המארגנים, "נוצרת חברה חדשה שמחברת כל פרט שבה לכוחות היצירתיים שלו, לשותפות בקהילה, לאזרחות ולעולם הטבע שמחוצה לה. אנו מאמינים שהחוויה של ברנינג מן עשויה להביא לשינוי רוחני חיובי בעולם”.

10,000$ ללוק הנכון. מבלים בברנינג מן

לאורך שבוע הפסטיבל בסוף חודש אוגוסט, צומחת במדבר עיר של ממש שהופכת בשבוע הזה לרביעית בגודלה במדינת נבאדה. פיינגולד טוען שהסיבה העיקרית לפופולריות הגוברת של הפסטיבל נעוצה ברשיונות הגדלים שמקבלים המארגנים להרחבת השטח, ולכן יש יותר ויותר אנשים שיכולים להגיע ולהתרשם. בסוף השבוע, שיוצא תמיד בלייבור דיי, מגיע רגע השיא עם שריפת דמות אדם מעץ בגובה 15 מטר. מיד לאחר מכאן ננעל הפסטיבל והעיר נעלמת הודות למתנדבים שאמונים על העלמת כל פרט.

הפסטיבל ארוך השנים הפך בשנים האחרונות לטרנד הלוהט, ליטרלי, וכל ניו יורקר שמכבד את התמסרותו לטרנדים, לא יכול לוותר על התענוג. התענוג הזה, שאגב הפך גם למנת חלקם וטרנדיותם של ישראלים רבים, מחייב השקעה לא קטנה. אין אמנם שימוש בכסף בפסטיבל, אבל כדי להגיע אליו, תוציאו לא מעט. בעיקר, כפי שנראה, על האאוטפיט הנכון. "אם קוואצ'לה והלאווין היו מביאים לעולם ילד", טענו השבוע, "סביר להניח שהוא היה הברנינג מן”.

בידיעה חדשה שפורסמה השבוע בניו יורק, טענו שההכנות של אנשי ניו יורק ל'ברנינג מן', גורמות לשמלת הבשר של ליידי גאגא להיראות כמו מדי בית ספר. בראיון סיפרה סוכנת נדל"ן מטרייבקה, שתוציא השנה לא פחות מעשרת אלפים דולר על המלתחה שאורזת לפסטיבל: "אני אחת כזו שמבזבזת כסף על חוויות ולא על דברים חומריים", טענה. "את הבגדים שבחרתי אני לא מתכוונת ללבוש בשום מקום אחר, ואי אפשר להשיג אותם בסאקס או משהו כזה".

"אם קאווצ'לה והלאווין היו מביאים ילד לעולם, סביר להניח שהוא היה הברנינג מן".

קשה לבלוט באאוטפיט בלתי נשכח בין כל אותם משתתפים בפסטיבל, בעיקר אחרי שמיטב המעצבים ואלו שיכולים להרשות לעצמם להגיע עם בגדי המעצבים לוקחים חלק באירוע. דוגמניות, שחקנים, כולם מגיעים וכולם מתכוונים 'להפתיע' בבגדים שכבר הפכו לאופנה מקומית במדבר בימים שבין אוגוסט לספטמבר.

היא בעצמה משתתפת קבועה בפסטיבל, ולפי הניו יורק פוסט, בשלוש השנים האחרונות ניו יורקרים מוכנים לשלם לה לא מעט כדי להגיע מצוידים. התעריף של ננסי, אם אתם חושבים לשכור את שירותיה, הוא בין 1000 דולר לשני אאוטפיטים, ל-10,000 עבור מלתחה שלמה לפסטיבל, עם עד 20 אאוטפיטים שונים.

"רבים מהקליינטים שלי לובשים בעיקר חליפות ביום יום", סיפרה. "כשהם באים אלי, הם רוצים להוציא את הצד הפרוע שלהם וזה כל כך מספק לראות אותם משוחררים". אחד מלקוחותיה, עו"ד גרוש ואב לשניים, סיפר כי לשלם 10,000 דולר כדי להראות טוב בפסטיבל, שווה את זה. "אני מרגיש כאילו אני במקום שלי. זה האלטר אגו שלי שיוצא החוצה".

"ברנינג מן הוא ביטוי עצמי רדיקלי", מסבירה מרקוס, על הפסטיבל שידוע כרווי בסמים, סקס, וחופש ונטול מים, אמבטיה או מזגן. "זה הזמן שלך להיות בדיוק מי שאתה רוצה להיות". מרקוס מספרת שההכנות של ניו יורקרים שעובדים כל כך קשה, מתחילות אפילו שנה לפני הפסטיבל ונותנות להם את הנחמה שהפסטיבל יהיה הקאט האולטימטיבי מהחיים בקצב מהיר. "אני תמיד עושה מחקר", היא מוסיפה, "מחפשת חנויות וינטאג', במרוקו, יפן, הונג קונג, ואפילו מיקונוס, לחפש אאוטפיטים מתאימים ביותר”. היא מודה שהתענוג, בסופו של דבר, עולה לה השנה 25 אלף דולר.

עם כל האאוטפיטים המושקעים והמגמות ללכת הכי אקסטרים שאפשר, אולי מי שיגיע בטריינינג זול וגופיית סבא יהפוך השנה לדמות הבולטת והלוהטת ביותר בפסטיבל שבו כל אחד רוצה לבעור.