כבר 12 שנה שפנינה טורנה היא שם דבר בתעשייה המקומית. היום היא ידועה כאן כ'פנינה', מעצבת שמלות הכלה היוקרתיות מ'קליינפלד', מרכז שמלות הכלה המפורסם של מנהטן, שבו מצולמת גם הסדרה say yes to the dress ומשודרת ב-140 ארצות. טורנה היא אחת מכוכבות הסדרה כששמלותיה הן מהפופולאריות והיא מגיחה מדי פעם להופעת אורח, לתדהמת הכלה הנלהבת.

"זה נורא מצחיק”, היא מספרת לנו בראיון מיוחד רגע אחרי תצוגת האופנה. "בימים האחרונים אמרו לי משהו מעציב, כשעברתי בשדה התעופה והצגתי דרכון, אמרה לי הבודקת שהיא תמיד חשבה שאני אמריקאית. זה הפתיע אותי מאוד כי אני מדברת במבטא, אני מזכירה את הישראליות שלי בכל הזדמנות ואני תמיד מקפידה לייצג את הארץ. אבל אני כאן כל כך הרבה שנים שיש אנשים שמתבלבלים".

"שברירית". מאחורי הקלעים בשבוע האופנה בניו יורק

השנה ברחבי העיר הציגו קולקציות לא מעט מעצבים ישראלים. אלון לבנה, גליה להב, ברטה, ליהי הוד, ענבר דרור ולי גרבנאו. הם התקבלו בהרבה אהדה ופירגון, אבל פנינה מספרת שפעם זה היה אחרת. "היה קשה מאוד לפרוץ בהתחלה, כשישראל לא נחשבה למדינה שמייצאת אופנה. היום אנחנו שם חזק ביותר ואני מרגישה גאה", היא מספרת. "כשהגעתי לכאן לפני 12 שנה לא רצו לקנות את הדברים שלי. הם נראו סקסיים וחשופים מדי בשביל הקהל באמריקה, אבל אחרי שנתיים כבר נמכרו בהמונים. הבאתי רוח חדשה של משהו הרבה יותר נשי, סקסי וגלאם. בשוק המקומי היו שמלות מאוד מסורתיות. עם השנים גם מעצבים אמריקאים התחילו ללכת אחרי הטרנד, והכלות היום מרשות לעצמן. הן רוצות להיראות יפה בגוף שלהן כל יום מחדש.זה עדיין מרגש אותי. הצטרפו מעצבים מכל העולם, רבים מישראל ואני שמחה שאני פתחתי את הדלת. קיבלתי על התרומה שלי לתעשיה הישראלית בניו יורק גם אות הוקרה מהקונסול לשעבר עידו אהרוני. אני שמחה שביחד שינינו את הנוף".

השנה הציגה טורנה קולקציה עם מסר רלוונטי לימים המתוחים שאנחנו חיים בהם. "קראתי לה 'פראג'ייל', שברירית. היא התקבלה בהרבה הבנה ואהדה. הצגנו ממש אחרי אסון לאס וגאס, והקולקציה קיבלה משמעות עמוקה יותר. אם אלוהים נתן לי את הפסגה הזו והעיר הזו והחשיבות שעולם האופנה לכלות מעניק לי", היא מסבירה, "אני חייבת להיות אמיצה וזה באמת התקבל מאוד יפה".

בכל שנה טורנה מציבה קולקציה חדשה לגמרי. היא מספרת שהיא לא מונעת מתכתיבים, אלא אך ורק מאינטואיציה. "אני נותנת לאינטואיציה להוביל אותי. אז אני מרגישה שמה שצריך לבוא מגיע אלי. אחרי כל כך הרבה שנים - 28 שנה במקצוע אני מציגה כל שנה ותודה לאל מצליחה מאוד - אז יש לזה איזו נוסחה מנצחת כי כל שנה אנחנו מצליחים לרגש את הכלות. אני חושבת שהסיבה טמונה בזה שאני משאירה את זה לאינטואיציה. זו שליחות. הבדים והעבודה נאמנים לשם התצוגה בעדינות והשבריריות שלהם. ממש פיסול ורקמות, אבנים וקריסטלים שנראיים כמו שברי מראה".

הקולקציה החדשה של טורנה. השבוע בניו יורק

את המוזיקה לתצוגה בחרה בשילוב בין שירו של סטינג 'פרג'ייל"ללחן מיוחד של מלחין פרסי. "כולם דיברו על המוסיקה וכשנשאלתי שוב ושוב בראיונות, הסברתי שאנחנו היום בעולם מאוד שברירי ואם לא נזכור את זה כמו שאומר השיר, כולנו נישבר. יש מוגבלות באופנה", היא מסבירה, "אבל זה בזבוז לעשות שמלות יפות בלי מסר".

היא מתגוררת במגדלי 'טראמפ' על ההאדסון ("אני כל הזמן אומרת שאני יוצאת לזרוק את הזבל ויש סיכוי שאפגוש את הנשיא"), רואה לטענתה לא פחות מ-100 כלות בכל יום ומצלמת לעיתים תכופות את תכנית הריאליטי, שחושפת את אמריקה אליה, ואותה, לדרישות הכלה האמריקאית. “בכלות, אחד הדברים הכי מופלאים הוא שאמנם יש טרנדים, לפעמים כמו גב חשוף, שרוול ארוך אולי, אבל זה טיימלס, הכל אפשרי. לכלות יש בקשות שונות ומגוונות. הגיעה לי כלה שרצתה להיות פיה. אבא שלה וויזרד, אמא שלה גם והיא רצתה להיות פיה, עם כנפיים והכל, וזה מה שעשינו. לכל אחת יש פנטזיה ואני כאן כדי להגשים את החלום".

היא מספרת כמה העבודה בניו יורק אף פעם לא נגמרת, כמה מרגש אותה שמגיעים צופי הסדרה מכל העולם לרכוש את השמלות שלה וכמה הם מתרגשים מהמפגש ונשמע שפנינה חיה את החלום. אבל לה, חשוב לציין שכל אלו, עדיין לא משתווים לתחושה בישראל. "את יכולה לכתוב שאני מתגעגעת מוות לארץ".