הגיע הזמן להיכנס לפאניקה?
טיל הניסוי ששיגרה השבוע צפון קוריאה יכול, כך נראה, להגיע לכל שטחי ארה”ב. חוקרת הגרעין הישראלית-אמריקאית מוריאל לוטן עוזרת לנו להבין איפה הדברים עומדים, ומה מדאיג אותה
צפון קוריאה הודיעה השבוע כי ביצעה ניסוי מוצלח בטיל בין-יבשתי חדש מסוג "הוואסונג 15" אשר יכול להגיע לכל שטחי ארצות הברית. בהודעת פיונגיאנג נמסר: "השגנו את מטרתנו ההיסטורית להפוך למדינה גרעינית". על פי הודעת הטלוויזיה הממלכתית, הטיל עף למרחק של כ-950 קילומטרים במשך 53 דקות והגיע לגובה של 4,475 קילומטרים.
ג'יימס מאטיס, שר ההגנה האמריקני, אמר כי הטיל הגיע גבוה יותר מכל טיל אחר שצפון קוריאה שיגרה עד כה. כשעתיים אחרי הניסוי אמר הטראמפ: "זה מצב שנטפל בו". עם זאת, הוא הדגיש כי השיגור אינו משנה את הגישה של ארה"ב לבעיה הצפון קוריאנית.
לאחרונה, נראה היה שיש שביב של תקווה כשגם סין ורוסיה, השומרות על יחסים קרובים יחסית עם פיונגיאנג, תמכו בהטלת סנקציות נוספות של האו"ם על צפון קוריאה אחרי סדרה של שיגורי טילים וניסויים גרעיניים, אך כאמור, ההתלקחות מאמירה. "השיגור הזה משקף איום חמור על הביטחון הבינלאומי", טענו באיחוד האירופי ובנאט"ו ונראה שאיש אינו בטוח, מה יהיה הצעד הבא.
לפני מספר שבועות שוחחנו עם חוקרת הגרעין הישראלית-אמריקאית מוריאל לוטן, שעזורת לנו גם הפעם להבין קצת יותר על האיום המדאיג כל כך. "עוד מוקדם להגיע למסקנות בנוגע למשמעות השיגור וחשוב שהמדיה, במיוחד היום, תזהר שלא להעמיס חשש על הפחד שרבים מרגישים היום. ובכל זאת", היא מוסיפה, "שיגור הטיל הבליסטי בוודאי מעיד על התקדמות של צפון קוריאה לקראת השלמת הארסנל הגרעיני שלה וזה כנראה לא יהיה השיגור האחרון שנראה התקופה הקרובה. שלב ה'טסטינג' שלה הכרחי".
לוטן עומדת מאחורי מחקר מעמיק בנוגע לחלוקת התפקידים בהחלטה הגורלית כל כך שכרוחה בהפעלת נשק גרעיני ועורכת הרצאות בנושא בעברית ובאנגלית ברחבי ארה"ב. "איפה הגורם האנושי משחק פה תפקיד?", היא שואלת ומסבירה: "כנראה שהממשלה הנוכחית תצטרך להתחיל לחשוב מה הולכת להיות האסטרטגיה שלה מול צפון קוריאה גרעינית ומול השכנות שלה. הגדרת השיח, הבנת חשיבותה של דיפלומטיה והרתעה כתקשורת הכרחית הינה בידיים של מקבלי ההחלטות. במלחמה הקרה, כשהנשיא קנדי צריך היה צריך לחשוב על אופציות כתגובה לברית המועצות, הוא ידע שיידרש צוות חשיבה של מביני דבר ויצר את Ex-com. כעת יש לקוות כי סביב ההנהגה היום ישנם אלו שדוחפים לדיפלומטיה והרתעה".
לוטן מזכירה לנו שישנה חזית נוספת במערכה השברירית הזו וכדאי להתייחס אליה. "אם אנשים פה מפחדים, חשוב להבין מה היפנים מרגישים כרגע. כנראה שהשיגור הבאה יציג יכולות של צפון קוריאה להגיע לבטן הרכה של יפן ולתשתיות קריטיות. יפן תיאלץ כפי שמסתמן להגביר את יכולות ההגנה שלה בפני טילים ולהציג את יכולותיה שלה”.
אחד המחקרים המפורסמים של לוטן עוסק בהתנהגות האנושית והיא מדגישה כי ברגעים של מתיחות מוגברת עולים גם הסיכונים לטעויות אנוש. "כדאי ללמוד על כלל הדרגות בסולם קבלת ההחלטות ולחשוב כיצד ניתן לתקשר ולהרתיע כל אחד בצורה מדויקת המותאמת לסל הערכים והאישיות שלו. בסופו של דבר, התכנסות תהיה בלתי נמנעת לצורך חשיבה אסטרטגית, בניית יכולות תקשורת בין אישיות והבנת חשיבותה של אסטרטגיה והרתעה”.
בטרם שוגר הטיל האחרון מצפון קוריאה, צוטט בשבוע שעבר גנרל חיל האוויר בדימוס רוברט קהלר כשהוא טוען "במידה ומתקבלת פקודה בלתי חוקית מהנשיא לצבא, הצבא מחוייב לסרב לה". לוטן מסכימה: "השאלה העיקרית הרודפת אותי בחמש השנים האחרונות, מאז שהתחלתי לחקור את הגורם האנושי והנשק הגרעיני, לא עוסקת במה שהתאוריות או הפרוטוקולים מכתיבים, אלא בגורם האנושי, קבלת החלטות תחת לחץ, והערכים הבסיסיים שמגלים מפעילי הנשקים להשמדה המונית. המפעילים, הם האנשים האחראים "ללחוץ על הכפתור".
ישנה הנחה רווחת שבארגונים צבאיים מצייתים תמיד לפרוטוקולים ופקודות. יש סיבה טובה לכך. הדרך שבה 'השמדה הדדית מובטחת' (MAD) עובדת היא פשוטה. שחקן א' ושחקן ב' חייבים להאמין שהנקמה על מכה (מתקפה) היא תגובה בלתי נמנעת. על מנת להאמין לכך", מדגישה, "שני השחקנים חייבים להאמין ששרשרת הפיקוד היא ללא פגם, קשוחה ושחובתם למלא את הפקודות הניתנות להם, שכן אם לא, מה שווה ה"משחק"? אם שחקן א' מאמין שלאותו נשיא או דרג עליון אין יכולת שליטה על אנשיו, או שהפקודות שלו נתפסות כ"חסרות אחריות"או "לא חוקיות"או שהמפעיל יקבל החלטות בעצמו, זה פשוט ישבש את המשחק, אבל ממש ישבש”.
הביקורת על טראמפ נוגעת להבנה שלו בכל הדקויות, ברמה התיאורטית והפרקטית והן בנוגע למשמעות החיובית או השלילית של הצהרותיו בנושא. לוטן טוענת כי למרות החשש הלגיטימי שעולה בעקבות אלו, יש לזכור שבמערכת הזו יש יותר מאשר מקבל החלטות יחיד. "המערכת הגרעינית של ארה"ב נבנתה על בסיס היושרה שברכיב האנושי ומתייחסת לרכיב האנושי כבעל תפקיד קריטי בתהליך קבלת ההחלטות. מפעילים גרעיניים, אותם בעלי תפקיד האחראיים על הדרג התפעולי של נשקי הגרעין, אומנו ועברו מבחני מוסר ודילמות אנושיות בסיסיות. אני מסכימה עם קהלר".
במסגרת המחקר, זיהתה כי לגורם האנושי בארגונים גרעיניים תפקיד מכריע, ושקבלת ההחלטות אינה נמצאת בידיו של הנשיא בלבד, אלא במידה רבה נמצאת גם בידיהם של "הדרג הנמוך ביותר"בסולם קבלת ההחלטות. "ההיסטוריה גם מוכיחה לנו, כי למרות ההוראות לשגר תגובה לאיום נתפס, מפעילים יצאו נגד הפרוטוקול ומנעו מלחמה גרעינית”.
ליצירת קשר על לוטן:
או דרך האתר: http://mekomee.com/
