״היינו פליטים- עכשיו כבר לא"

תיעודם של יהודים שעלו ארצה מארצות ערב ב-1950. כ-200 איש הגיעו בקור אימים לאירוע הקרנת סרט המתעד את גורלם של פליטים יהודים מארצות ערב ושמעו את סיפורם של שלושה חברים מהקהילה הישראלית והיהודית בשיקאגו שמשפחותיהם נמלטו מאירן, תימן וסוריה. האירוע התקיים בחסות ארגון Stand with us בקהילת חובבי ציון,

קהילה ייחודית בה שוכנים בכפיפה זה בצד זה בית כנסת ספרדי ובית כנסת אשכנזי, עם מנהיגיהם הרב גלמן האשכנזי והרב אייזיק הספרדי. ניחוחם הטעים של מאפים מזרחיים נישא באוויר. עוגיות מעמול, כנאפה, זנים שונים של בקלאווה, עוגיות מרוקאיות, קפה טורקי ותה עם נאנה וציפורן ציפו לבאים. "למדינות העולם ולאו"ם יש אמפטיה לבעיית הפליטים הפלשתינים שנטשו את בתיהם בישראל ונושאים בכיסם את מפתחות ביתם". פתח את האירוע הכומר המרשים דומנסני וושינגטון Dumisani Washington פעיל בארגון Christians United for Israel CUFI. "מדינות העולם שכחו את 850,000 הפליטים היהודים שנמלטו בשן ועין מארצות ערב, השאירו מאחוריהם את רכושם ובנו את חייהם בארץ". " ארגון CUFI המונה 3 מיליון חברים, פועל למען מדינת ישראל, נלחם בתנועת ה-BDS ויוצא נגד הצגת ישראל באור שלילי בתקשורת". אמר הכומר לינדן אלן Lyndon Allen "בפרויקט חדש החלטנו לאסוף עדויות מפליטים יהודים שמשפחותיהם חיו במשך עשרות דורות בארצות ערב ולהביא את סיפורם לקדמת הבמה. שיתפנו פעולה עם ארגון JIMENA- Jews Indigenous to the Middle East and North Africa

שיתוף פעולה זה הוביל ליצירת הסרט "המזרחי". עבודתנו לא הושלמה עדיין. אנו עדיין עסוקים באיתור אנשים נוספים וחשיפת סיפורם. במהלך הערב צפינו בסרט בו רואיינו כ-20 פליטים יהודים מתוך 850,000 פליטים שעברו גירוש, התעללות, פרעות, סנקציות או יחס עוין ובעקבותיו נאלצו להימלט חסרי כל ולהתמודד עם סכנות שארבו להם בדרך. רובם היו אמידים בארצות מוצאם ומצאו את עצמם במעברות בישראל "מחנה פליטים יהודי" במצב תברואה ירוד ובתנאי חיים קשים. משפחותיהם עברו שינויים מהותיים בחייהם. כל אחד מהמרואיינים הבהיר עם תום ההקרנה: היום אנחנו לא פליטים"! פאנל בן שלושה מחברי הקהילה היהודית בשיקאגו חתם את האירוע. שלמה בן דוד, איש עסקים מצליח שמשפחתו עלתה לישראל במבצע "מרבד הקסמים", עברה את קשיי הקליטה בישראל ועברה את תהליך קליטתה בישראל בהצלחה. שמענו את סיפורה של ז'קלין ספרJacqueline Saper .

היא ספרה על שלוש תקופות באירן. אביה נולד בשנת 1921. בתקופה זו חוקק "חוק השמות" כל יהודי חויב להוסיף לשמו את השם 'קלימי' ( יהודי בפרסית ) בכל המסמכים הרשמיים. בתקופת ילדותה, תחת שלטון השאה, חוק שמות בוטל. משפחתה חיה חיי רווחה בטהרן, תחת שפע כלכלי, חופש דתי ושוויון זכויות מלא. "גרנו בבית גדול ממדים בעל שתי קומות. הקשרים בין ישראל לאירן היו ידידותיים. ישראלים רבים גרו בטהרן ו- 24 טיסות שבועיות יצאו מטהרן לישראל. באחד מלילות הסדר אמר בן-דודי: בשנה הבאה לא נאמר "בשנה הבאה בירושלים" כי טהרן היא העיר שהכי טוב לחיות בה בעולם".

אך בהיותה בת 17 בשנת 1979 עם עליית חומיני המצב השתנה מקצה לקצה. אמריקה הפכה לשטן הגדול וישראל לשטן הקטן. יהודים חיו בשלום לצד המוסלמים כל עוד נמנעו מהבעת דעה פוליטית. הבעת תמיכה בישראל נחשבה לפשע וגזר דינה היה מוות. בתקופה זאת רק אחד מבני משפחה יהודית היה יכול לעזוב את המדינה עם ערבות כספית גבוהה שתבטיח את חזרתו . ז'קלין נישאה בטהרן וחיה שמונה שנים בתקופת המהפכה האסלאמית. תכנון סודי, מתן תשלומים מופרזים ובסיכון לאובדן חיים הצליחה לעזוב את אירן עם בעלה ושני ילדיה והגיעה לשיקאגו. כיום היא עוסקת בהסברה על המצב באירן.

"יהדות חאלב חיה בסוריה 2,600 שנה החל מחורבן בית המקדש הראשון. יהודי הקהילה מעולם לא עזבו את האזור, אך הם ראו את הכתובת על הקיר כבר בתחילת המאה". סיפר שלמה אשכנזי, איש עסקים בשיקאגו. "בשנת 1947 היו פרעות בחלאב ובית הכנסת העתיק נשרף. יהדות חאלב הצליחה להציל את ספר התורה העתיק ביותר בעולם ולהביאו לישראל". "בשנות העשרים והשלושים, המנדט הבריטי סגר את שערי הארץ ויהודים סורים החלו להימלט לניו-יורק, ארגנטינה ומקסיקו-סיטי.

משפחת אמי הייתה אמידה מאד. הם היו בעלי מלון ובית קיט בבירות. בסיועה של רחל ינאית בן צבי שהגיעה לחלאב בשליחות, כמה משפחות ציוניות החליטו לעלות ארצה. בן צבי שכנעה משפחות לשלוח את אחד מילדיהם ארצה בתקוה שכל המשפחה תעלה בעקבותיהם. אמי נבחרה והגיעה בתור נערה, לבושה בשמלת מלמלה מפוארת ונעלי עקב בדרכה לציון. היא לא תארה לעצמה שתצטרך לדדות ולחצות את גבול לבנון ברגל ולפגוש אחר כך את הישראליות בקיבוץ לבושות במכנסי חקי. אביו חצה את הגבול פעמיים בהיותו בן 14. פעם לבד ופעם השנייה הבריח את כל המשפחה שהגיעו כפליטים לקיבוץ". "הפליטים היהודים חיים את חייהם בישראל או באמריקה ואינם מרגישים פליטים" אמר אסף גרונברג , סגן מנהל ארגון Stand with Us. "הם אינם חיים את העבר, הם נעים קדימה. השתלבו בחברה ותרמו לפיתוחה של מדינת ישראל ושגשגו כלכלית באמריקה . בעיני, ההבדל הגדול בין הפליטים היהודים לפליטים הערבים הוא שישראל היא ארץ מהגרים וקבלה את כל פליטיה בברכה. הפליטים הפלשתינים מצאו את עצמם במדינות שלא קבלו אותם כחלק מאוכלוסייתן למרות התמיכה הכספית הנדיבה שקבלו מהאו"ם וממדינות העולם והנציחו את הבעיה."

"מדינת ישראל קבלה את הפליטים היהודים וסייעה להם להשתלב בחברה הישראלית ברמה הגבוהה ביותר בעוד שהצד השני, מדינות ערב דאגו לטפח את הפליטות, " אמר אביב עזרא, הקונסול הכללי בשיקאגו. "אנשים אלו נשארו במעמד של פליטים כבר שבעים שנה. דור שלישי ורביעי מסתובב עם המפתחות של ביתם ומנציח את, הבעייתיות, המסכנות, כשבפועל הם היו יכולים להיות במקום אחר. זהו המסר המרכזי בנושא". הערב היה מרגש ומעניין, למדנו פרק חשוב בתולדות ההיסטוריה של היהודים שהגיעו ממדינות ערב ועל השתלבותם בארץ ובארה"ב.

שבוע התיאטרון בשיקאגו

כרטיסים למכירה ב-9 לינואר החל משעה 10:00 בישראל ב"יום הקולנוע הישראלי" כל סרט עולה עשרה שקלים.

בביקורי האחרון בארץ ראיתי שלושה סרטים " חטאים" " לא כאן ולא שם" ו"מוטלים בספק". בשיקאגו ניתן ל לראות את מחזמר Hamilton את האופרה "טורנדוט" ואת הבלט " מפצח האגוזים" בשבוע תיאטרון שיקאגו".

שבוע זה יתקיים בין ה-8 ל-18 בפברואר ומכירת הכרטיסים המוזלים ($10 בלבד) תפתח לקהל ביום שלישי 9 בינואר 2018 החל משעה 10:00 בבוקר בלינק: www.ChicagoTheatreWeek.com

זו השנה השישית של חגיגת תיאטרון גרנדיוזית בה נמכרים כרטיסי תיאטרון מוזלים למעל 120 הצגות תיאטרון ברחבי העיר והפרברים בחסות The League of Chicago Theatres ושיתוף פעולה עם Choose Chicago. לפני שנה נמכרו מעל ל- 11,750כרטיסים ל-128 הפקות. זוהי הזדמנות מצוינת לספוג תרבות במחיר שווה לכל נפש.

פאודה בשיקאגו

"פאודה" סדרת המתח הנפלאה המציגה את הסכסוך הישראלי-פלשתיני הסבוך בחן איכותי מגיעה לשיקאגו עוד שלושה שבועות. לפני שנה וחצי הוקרנה העונה הראשונה של הסדרה בפסטיבל הקולנוע הישראלי וקצרה הצלחה בלתי רגילה. האולמות היו מלאים, הרקענו עם הסדרה לשחקים, אין אחד שלא נהנה מפאודה. העיתון "ניו-יורק טיימס" הכתיר אותה "כסדרת הטלוויזיה הכי טובה וחיונית בעולם המתארת את המציאות המורכבת בישראל בהומור". לרגל חגיגות שבעים השנה של הקולנוע הישראלי החליטה סינדי סטרן מנכל"ית פסטיבל הקולנוע הישראלי Chicago Festival of Israeli Cinema בעיר להפתיע את כולנו ולהקרין את שלושת האפיזודות הראשונות של העונה השנייה "פאודה" בשיקאגו כחצי שנה לפני שתושק בנטפליקס.

נקווה שהסרט הישראלי יביא עמו את קרני השמש מישראל. לדברי סטרן, "לפני ההקרנה יוצג סרטון קצר המציג תזכורת לאירועי הסדרה בעונה הראשונה. בתום ההקרנה יוצגו ראיונות עם יוצרי הסדרה, ליאור רז ואבי יששכרוף. זוהי הזדמנות נהדרת לצפות בסרת המתח הנהדרת כחול לבן ביחד עם ישראלים, ויהודים מכל הזרמים.

ההקרנה תתקיים ביום א' 28 בינואר בין השעות 2-5

איפה? The ArcLight Cinemas in the Glen Glenview

לפרטים ולקניית כרטיסים: https://www.goelevent.com/CFIC/e/Season2ofFaudaEpisodes1-3

Joseph and the Amazing Technicolor Dreamcoat

המחזמר " יוסף וכתנות הפסים" יועלה בתיאטרון  Drury Lane ב-18 בינואר ויהיה חוויה לכל המשפחה מגיל 5 ומעלה.

שיתוף פעולה מטאורי של הבמאי טים רייס עם המלחין אנדרו לוייד וובר יספר את סיפורו של יוסף שעם כל תלאותיו וייסוריו חלומותיו התגשמו.

בסיפור הקלסי שזורים שירים נפלאים.

לפרטים: drurylanetheatre.com

BLKS שחורות

F****d up s**t happens” " משפט זה חוזר מאות פעמים במחזה. אחרי ויכוח לא נעים, אוקטביה מחליטה לשכוח את צרותיה ולבלות ערב אחד עם חברותיה. המחזה BLKS מציג את מערכת היחסים בין שלוש נערות שחורות השוכרות דירה בברוקלין ניו-יורק ומנסות לפלס את דרכן בהתחבטויות הנפוצות והבלתי רגילות של יום שאינו נגמר. שתיים מהן לסביות ומתנסות בבחינת גבולות האינטימיות. הן חוות מעגל של אלימות מינית, התעלמות המשטרה ותיעוב עצמי. המחזאית עזיזה ברנס מציגה את הצעירות הללו בקיצוניות, אך עם כשרונן להצליח לבנות יחסי ידידות אוניברסליים ביניהן. זו קומדיה עצובה. המשחק מעולה, הבימוי מצוין. המחזה מוצג עד ה-28 בינואר. ב- Steppenwolf Theater, 1650 N. Halsted Street

לפרטים:  1-312-335-1650