כולנו זוכרים את קופת קרן קיימת התכולה בה תרמנו מטבעות לנטיעת עצים בארץ. בארה"ב נהג ארגון JNF לחלק כרטיסים לילדי ביה"ס והבטיח שאם יתרמו עשרים מטבעות בסך כולל של שני דולרים, יינטע עץ על שמם. הארגון הבין את העוצמה הטמונה והערך ההומני בהתגייסות לסיוע אוכלוסייה בעלת צרכים מיוחדים בישראל, ולא היסס להשקיע בתכניות ממרב משאביו.

השבוע נערך אירוע מרשים וייחודי, שאורגן על ידי הקונסוליה הישראלית וארגון JNF, במשכנו של הקונסול הכללי אביב עזרא. בכנס הובעה הכרת תודה לארגון JNF על שותפותו בפרויקט "גדולים במדים". שולחן חדר האכל היה עמוס בתקרובות ומטעמים שהגיעו מהמסעדה הכשרה החדשה Milt’s Extra Inning, בה עובדים אנשים בעלי מוגבלויות בתחום הקולינרי על מנת לאפשר להם תעסוקה משמעותית בחייהם.

את הערב פתח עזרא בברכה, ולאחריה הסביר לאורחים יוסי כהנא, מנהל העמותה למען אנשים עם מוגבלויות ב-JNF, את מהות הסיוע של הארגון. "בשנת 2000, חברתי לאלוף במילואים דורון אלמוג ויחדיו יזמנו את הקמת הכפר השיקומי "עלה נגב”, הנקרא כיום "נחלת עירן”, ע"ש בנו המנוח של אלמוג, שסבל מאוטיזם. הארגון האמריקאי JNF, נרתם לסייע לאוכלוסייה החלשה במדינת ישראל והיה שותף מלא בהקמת הכפר".

יאיר כרמלי. גדול מהחיים

כהנא, בעצמו אב לילד אוטיסט, ממשיך להשקיע ולפתח תכניות נוספות לאנשים עם צרכים מיוחדים וכיום אחראי על ארבעה מרכזים: עלה נגב- נחלת עירן, כפר שיקומי ייחודי מסוגו בעולם, עמותת לוטם- טבע נגיש לכולם, המנגישה את עולם הטבע לנכים, חווה טיפולית בקיבוץ גרופית לרכיבה טיפולית על סוסים, עמותת יד לילד המיוחד וגולת הכותרת: הפרויקט "גדולים במדים".

"ברגע האמת כולנו נרתמים זה לזה על אף כל הציניות והקשיחות של החברה הישראלית”, אמר כהנא,"מטרת הפרויקט הוא שילוב נוער עם צרכים מיוחדים שהגיעו לגיל גיוס, בכור ההיתוך הכי ישראלי שיש – צה"ל. זה נעשה מתוך הנחה ששילוב צעירים עם מוגבלויות יועיל הן למערך הצבאי בעבודות שירות מותאמות והן למתנדבים אלו. עצם התרומה והשירות מעניקים להם סיפוק ותחושת גאווה ומגמדים את האתגרים והמצוקות הקשים אותם חוו בחייהם".

פיקוד העורף זכה להיות בין המייסדים של תכנית 'גדולים במדים', פרויקט מדהים, המשלב בתוכו נערים עם מוגבלות כאלו או אחרות בתוך החברה הצבאית בכל עבודות השגרה של המחנה. המתנדבים משרתים יחדיו עם החיילים הרגילים. צריך להכיר במשקלם הסגולי של נוער זה, להאמין בהם, לגלות את כישרונותיהם החבויים ולתת להם להגשים את חלומותיהם.

קבלת הפנים לה זכו המתנדבים הייתה חמה. כהנא שלח לי תגובות מרגשות של מפקדים."חיילים אלו תורמים לצה"ל יותר מאשר צה"ל תורם להם”, אמר מפקד אחד,"אנו התחזקנו נפשית בזכות המתנדבים". "למדנו להעריך את תחושת המסוגלות להתמודד עם קשיים ולהשיג את המטרה”, אמר מפקד אחר,"המתנדבים היוו דוגמא נהדרת לנחישות, לאמונה בצדקת הדרך, להתמדה, כוח רצון, עבודת צוות, רעות, ולהתמודדות עם מכשולים. השמיים הם מזמן לא הגבול עבורם. בשל התהליך הצבאי המשותף, כולנו יכולים לפרוץ כל גבול וכל תהליך ולהגיע למקום טוב יותר ולחברה טובה יותר. החיילים לומדים להכיר את השונה בצבא ונפגשים עם כל עמך ישראל”.

כל צעיר בפרויקט עובר תהליך של הערכה ואומדן על ידי צוות מקצועי המכין ומכוון אותו לקטגוריות השירות בהן ירכשו מקצוע שבו יוכלו לעבוד עם תום השירות ולרכוש עצמאות. בין המתחיילים צעירים המאובחנים בזרם האוטיסטי, בעלי תסמונת דאון או בעלי נכות פיזית. בין שאר השירותים, הם מסייעים בעבודות מכניות, הכנת ערכות מגן, בבתי דפוס, מחסני חירום ועוד. קופת השירות היא שנתיים. מעמדם של 56 צעירים מתוך 320 שונה מ-"מתנדבים"לחיילים מן השורה בעלי תעודת חוגר המקבלים מענק כספי חודשי ומענק שחרור גבוה.

הנשיא ריבלין עם חיילי 'גדולים במדים'

יאיר כרמלי, מתנדב בצה"ל בן 20 סיפר לקהל סיפור של אומץ וגבורה. בליל הסדר, בכיתה ב', בהיותו בן 8, ילד בריא, מוכשר, ומקובל בחברה, חש בכאבי ראש וצוואר המלווים בהקאות ובחילות וקדח בחום גבוה. כשהובהל לחדר מיון הגיעה הבשורה הקשה ששינתה את חייו מקצה אל קצה: הוא חלה בדלקת קרום המוח. במהלך ארבעת חודשי אשפוזו בבית החולים "תל השומר” מצבו הידרדר. יאיר איבד את יכולותיו המוטוריות ואת כושר הדיבור ונאלץ לנוע באמצעות כיסא גלגלים. לאחר האשפוז, עבר תהליך שיקום מייגע במשך שנה וחצי. אמו הייתה לצדו יום ולילה במהלך השנתיים, גם אביו היה לצדו. "המשפחה הייתה פקטור רציני בהחלמתי”, אמר.

"העניין הוא דו סטרי”, אמרה אמו, רבקה כרמלי, "אנחנו מקבלים כוח מיאיר והוא מקבל כוח מאיתנו. אנחנו מחזקים אחד השני. לפעמים קורה שאנו נשברים או יאיר נשבר, אך אפילו ברגעי שבירה אלו עזרנו זה לזה והמשכנו בעקשנות ללא ויתורים. יאיר מפליא להרטיט לבבות, נאבק בכל יכולתו וממלא כל תפקיד בהצלחה. הוא הצטרף לחוג הריצה בעיריית שוהם ורץ 8 ק"מ כל יום שישי בכל עונות השנה. בשבילנו זה חלום שהתגשם: הילד שישב בכיסא גלגלים רץ 8 ק"מ. בשבילנו זו מתנה גדולה מאוד, זה כל העולם".

בגיל 11 חזר יאיר למערכת הלימודים הרגילה בו למד. "הכול השתנה ב-180 מעלות. לא הייתי אותו ילד”, סיפר. באותה תקופה, בה התקשה בהליכה עודד אותו סבו, מדריך ספורט בעבר, לשחק עמו פינג-פונג. "זה היה מצב הזוי ותמוה, איפה אני ופינג-פונג באותה תקופה?. סבי האמין בי, ואמר: "יאיר אתה מסוגל”. כפי שהוא האמין בי, האמנתי בעצמי. התחלתי להתאמן ולהשקיע מאמצים בספורט זה". מאמציו נשאו פרי, יאיר זכה בתהילה ובגביעים רבים: אלוף ישראל ביחידים ובזוגות בטניס שולחן לנכים. זכיה ארבע פעמים בפרס ספורטאי המצטיין, טניס שולחן לנכים של עירית רמת גן. השתתפות בשתי מכביות וייצוג ישראל בתחרויות בינלאומיות לטניס שולחן לנכים בבלגיה, צרפת, רומניה, הונגריה, בחודש הבא ישתתף בתחרויות באיטליה.

עם תום בית הספר היסודי הומלץ לו ללמוד בחינוך מיוחד, "לי ולהורי היה קשה לקבל את העובדה שפעם הייתי ילד אחד והיום אני ילד אחר. הם חששו מהסטיגמה אך היועצת שכנעה אותנו". יאיר הגיע לביה"ס מישרין זוכה מספר פרסי הצטיינות ממשרד החינוך. "הגעתי עם כל הייאוש ומפח הנפש לצוות מקצועי מעולה בבית הספר שהאיר את דרכי, סייע, ותמך בי". יאיר השלים בגרויות באנגלית, חקלאות ומתימטיקה והתקדם במסלול אישי המותאם לו. "אני לומד בבית ספר זה עד היום וכל יום מגיע עם חיוך ושב הביתה עצוב כשהיום נגמר". מטעם בית הספר אני מתנדב ארבעה ימים בשבוע בצה"ל במסגרת עמותת 'גדולים במדים' יומיים בשבוע אני לומד שם".

יאיר משרת במרכז שיקום ואחזקה ומועסק בתיקון מנועים של טנק מרכבה 104. הוא רוכש מקצוע מכונאות בו יוכל לעבוד עם תום השירות ולרכוש עצמאות. "אני מרגיש נהדר, למרות כל הקשיים שלי ויש לי חיים מעניינים. אני מציב מטרות בחיי. אני יודע שאני חייל, ספורטאי, מעביר הרצאות בישראל ובעולם ויש לי סיבה לקום כל בוקר”.

מה היעד הבא? שאלתי. “אני רוצה לעבור קורס מדריכים בטניס שולחן ולאמן את הדור החדש ולהמשיך במתן הרצאות”.

Cosi fan tutte כך עושות כולן

הקומדיה הרומנטית הנפלאה " קוזי פאן טוטי" נפתחה השבוע באופרה הלירית.

עלילת האופרה מסתובבת סביב הנשים בחייו של מוצרט והשאלה הנצחית האם נשים נאמנות?

התשובה היא שכל הנשים אותו דבר".

מוסיקה מהנה, כדאי ללכת.עד ה-16 בחודש מרץ.

לפרטים: www.lyricopra.org

A Moon For The Misbegotten

מחזהו של יוג'ין אוניל "ליל ירח לממזר" מגולל את סיפורו של פיל הוגאן השוכר חווה בכפר בקונטיקט  ג'ים טיירון, יורש עצר שיכור.

הוגאן מקווה להשתלט על החווה אם יצליח להשיא אתביתו עבת הבשר והעסיסית עם בעל הבית הבת מבינה את אביה ומתאהבת ביורש עד עלות השחר. אך עם עלות השחר הזוג נפרד ואין יודעים מה יהיה הגורל שלהבית הנכסף.

הם חיים בעוני, דלות ובתחושת החמצה. השחקנים נפלאים ג'ים דוויט המגלם את יורש העצר השיכור ג"ים טיירון ומרשים במשחקו, בכאבו,וכובש את הבמה, הוא מזכיר את השחקן המנוח רובין ויליאמס. משחקה של השחקנית בט'ני תומס בתפקיד הבת ג'וזי הוגאן היה מעולה, היא עצומה, מחוספסת ופראית ומפיחה עוצמה נוגעת ללב לדמותה.

גם C.A. סמיט' בתפקיד האב נפלא. המחזה משלב שחקנים שחורים ולבנים במחזה הקלסי משנת 1920. הצגה מעיינת ורגישה.

אורך המחזה שלוש וחצי שעות עם שתי הפסקות.

עד ה-18 במרץ Writers Theater 325 Tudor Court, Glencoe

לפרטים: www.writersthatre.org