"לעולם לא יאכל אדם, אלא כשהוא רעב", אמר הרמב"ם, "ולא ישתה, אלא כשהוא צמא”. אמר וצדק, אבל מי מבינינו באמת אוכל רק כשהוא רעב? או רק בגלל שהוא רעב? אכילה בעולם המערבי כבר מזמן הפכה לנושא מורכב ביותר שמושפע מכל כך הרבה גורמים.

מי שפתרה את התעלומה היא שירה וסרמן, הידועה יותר בכינויה 'חצי שירה’. היא הרוויחה את הכינוי אחרי למעלה מ-70 קילוגרם, ירידה שהיא שומרת כבר כמעט שני עשורים.בשבוע הבא תגיע לסיבוב ייעוץ והרצאות לישראלים באמריקה ותציע גם לנו ליהנות מהשיטה שעל גופה הוכיחה שעובדת.

"יש המון סוגי דיאטות", מסבירה וסרמן ללקוחות שלה, "וכולן ללא יוצא מן הכלל עובדות. בין אם בחרת בגמילה מסוכר וגלוטן, בדיאטת לחם, בדיקור, בהפרדת חלבונים מפחמימות או תפריטי דיאטה - הכל יעבוד עד היום שבו מסתיימת הדיאטה. באותו היום הקילוגרמים העודפים יתחילו לחזור”.

בראיון מיוחד ל’ידיעות אמריקה’, מספרת וסרמן על התהליך שעברה. "נולדתי רזה. זו בערך הפעם האחרונה שהייתי רזה", היא צוחקת. "בגיל 5 ההורים שלי שמו לב שהתחלתי להיות גבוהה וגדולה יותר והתחלתי ממש להשמין. ולא סתם ככה. הייתי מגיעה לימי הולדת ויושבת ליד הממתקים, כל דבר היה סביב זה ומה שעניין אותי זה בעיקר האוכל”.

"אכלתי כמויות של מתוקים שממש לא נתפסות". וסרמן

השנים עברו ושירה גדלה. היא מספרת שעברה בין דיאטנים ורופאים, אבל המשקל המשיך לנסוק, עד שבגיל 12 הגיעה למשקל 110 קילוגרם. "לא היה פשוט לעבור ככה את הילדות. בבית ספר המציאו עליי שירים של 'דובה' או צוחקים שלא נשאר אוכל במכולת כי שירה כבר הייתה שם, וכל מיני כינויים כאלו שקשה לשכוח”.

כשהייתה בת 13 עברה עם משפחתה לפריז במסגרת עבודתה של אמה ושם, היא מספרת, החוויה החברתית הייתה שונה. "נכנסתי לבית ספר יהודי וזו הייתה ההצלה של החיים שלי. המנהלת שמה לב שהגעתי מאוד טעונה ומפוחדת ועודדה אותי מאוד. הפכתי להיות כוכבת בית הספר עם כמויות של חברים, וזה שימח אותי מאוד. ועדיין", מוסיפה, "הלכתי והשמנתי באופן חריג. אפשר לומר ש'טעמתי את פריז' ובתום שלוש שנות שליחות שם שקלתי 120 ק"ג".

החזרה לישראל הייתה טראומתית. "זו הייתה השנה הכי קשה שיש. ילדה שמנה מאוד בצפון תל אביב היתה מחזה נדיר ואף אחד לא נתן לי לשכוח את זה".

אחרי שעברו לשליחות נוספת בוושינגטון משקלה של שירה הנערה הגיע ל-140 ק"ג ובארה"ב של אמריקה, זה לא הרגיש כל כך חריג. "זה היה פורקן מאוד חזק ובוושינגטון הרווחתי את המשקל ביושר, בלי להרגיש שונה מדי. אני בצ'יז קייק פקטורי ומגישים לי קינוח בגודל של צלחת הגשה ואף אחד לא מסתכל, או שאני קונה 20 בייגלס ואף אחד לא מתייחס. אכלתי כמויות של מתוקים שממש לא נתפסות”.

שירה מתארת ילדות מאתגרת מאוד ומצד שני מדגישה שעל דיאטות, קשה היה לדבר. "לא ניסיתי כמעט לעשות דיאטות. רק הזכירו לי בריאות ודיאטות הייתי מתגוננת. תמיד חשבתי שזה כמו מחלה, שזה לא קשור אלי. קשה היה לי להבין את הכמויות של האוכל והנזק שזה גורם לי. אוכל זה תמיד רגשי, אבל אכלתי כי זה היה לי טעים. וכשאתה שמן ואין חיי חברה וחיים זוגיים, אתה נשאב לאוכל, כי זה המפלט שלך וזה היה כמו להגיע הביתה לכיף כזה”.

בארץ למדה וסרמן תקשורת, אבל להתקבל למקומות עבודה, היה כבר אתגר אחר לגמרי. "בכל מקום אליו הגעתי לראיון עבודה התייחסו לזה בדרכים שונות. שאלו אותי כמה הפסקות אוכל אני לוקחת וכל מיני דברים לא נעימים”.

גם אחרי שמצאה מקום עבודה, הקשיים היו מכל עבר. “היה לי קשה לטוס ונאלצתי להזמין לפעמים יותר מכסא אחד, חבר היה לי, אבל זו הייתה זוגיות שלא בחרתי. לא הסתדרתי איתו והדבר היחיד שהיה שם זה שהוא אהב שמנות. כל החיים שלי היו פשרה. להסתפק במה שמישהו מוכן לתת ולהתייחס אלי”.

הרצון לשינוי החל לבעור בה והגיע לשיאו בגיל 23, כששירה וכל חבריה לעבודה חלו בקלקול קיבה קשה. "פתאום מצאתי את עצמי שבוע בבית ואז החלטתי שזה הזמן לעשות שינוי. הבנתי שההאבסה הזו חוסמת כל דבר בחיים שלי. באותו ערב לקחתי שקית ושמתי בה את כל המתוקים. השפרצתי על השקית חומר לניקוי כלים, כי ידעתי שבלי זה אני עוד מסוגלת ללכת בחזרה לפח לקחת את זה חזרה. אני זוכרת שלא אמרתי לאף אחד שאני מתחילה דיאטה כי פחדתי לאכזב”.

"לא אמרתי לאף אחד שאני מתחילה דיאטה כי פחדתי לאכזב". וסרמן לפני הירידה הגדולה

וסרמן החלה במסע בין דיאטנים, מלקטת עצות ובונה את התפריט והדרך שלה בעצמה. בשנה הראשונה ירדה 50 ק"ג. "בתום השנה הזו נשבעתי שאני לא אוכלת יותר דיאט, זה נראה היה לי כמו מחסום ובאמת המהפך הגדול החל כשאכלתי נורמלי ולימדתי את עצמי לאכול הכל במידה. היום, אין שום מאכל שהוא אסור בעיני”.

מאז ירדה שירה 22 ק"ג נוספים ועל המשקל היא שומרת כבר למעלה מ-10 שנים. "אומרים שאנשים שיורדים במשקל שומרים 5 שנים גג על המשקל החדש ואני הבחורה הכי צעירה בישראל שירדה כל כך הרבה בלי ניתוח”.

השינוי הוביל, כצפוי, להרבה שינויים אחרים. "הכרתי את רונן בעלי 'לפני 17 קילו' בגיל 25 עוד כשהייתה לי מסה לרדת. התחתנו מאוד מהר ועברנו לניו יורק ואת ה-12 האחרונים ירדתי בניו יורק. יום אחד", היא מספרת, "היה לי חלום שאני רוצה לספר את הסיפור שלי ולתת לאנשים תקווה. פניתי לעורך בריאות של ynet וסיפרתי לו את הסיפור שלי. הוא היה בהלם והעלה את הטור שמתאר את הסיפור בשישי בוקר שעון ישראל. כשאני התעוררתי בבוקר שעון ניו יורק כבר היו לי 2500 מיילים וכולם רצו לפגוש ולדבר איתי.שני טורים מאוחר יותר כבר פתחתי את 'חצי שירה', תכנית הרזיה מיוחדת שלי, בה נשבעתי שאנשים יאכלו הכל וכל יעבור דרכי. אני שמחה ששיניתי מאז לאלפי אנשים את החיים, אנשים שעשו שינוי אמיתי.

“אני תמיד אומרת אם אתם באים לדיאטה, אל תבואו אליי”, היא מסבירה ומתעקשת: "הטיפ הגדול ביותר שאני יכולה להעניק הוא לא לפחד מהאוכל, כי הפחד הוא מה שהורס. בן אדם שמן לא צריך לעשות 'דיאטה', לפחד מהאוכל ולא לאכול כלום, כי הוא פשוט לא יכול. ברגע שאתה לוקח מבן אדם את מה שהוא אוהב, הסיכוי שהוא יצליח מאוד נמוך. צריך להוריד כמויות אוכל בהדרגה".

אחרי שפתחה את "חצי שירה", והפכה לסוג של גורו לענייני ירידה במשקל, מעניקה וסרמן תמיכה עוטפת לאנשים המעוניינים לעבור את השינוי מכל מקום בעולם. "יש לנו צוות של דיאטניות שבודקות יומני אכילה, יש לנו אפליקציה עם תכנית אונליין לכל מקום בארץ ובעולם. יש לקוחות מכל העולם שמקבלים דיאטנית בעברית ותמיכה יומית. אנחנו מלווים בכל שלב, עוזרים עם תוויות אוכל מקומיות ומסעדות מכל מקום בעולם”.

בשבוע הבא היא מגיעה לסדרת הרצאות מהחוף המזרחי למערבי, במנהטן, בוסטון ובסיליקון וואלי. "בהרצאה חשוב לי לספר את הסיפור שלי, אני מעניקה טיפים, עצות לכל מקרה, חשוב לי לתת הרבה עצות להורים לילדים עם עודף משקל, בעיקר בגלל הניסיון האישי שלי. זו הרצאה שאחריה בן אדם מתחיל לחשוב על מה גרם לו באמת לא להצליח או לא לעשות שינוי עד עכשיו, וחשוב לא פחות, מבין שאפשר לשנות הכל. בסוף ההרצאה אפשר גם להירשם לתכנית ולקבל שירות דיאטנית אישית בעברית".