אדם, שנולד וגדל בוואלי, אומר שבשבילו העבודה היא לא ממש עבודה ושהוא לא יכול לדמיין את עצמו עושה כל דבר אחר. לכבוד הפיכת המריחואנה חוקית בקליפורניה, תפסתי אותו לראיון שכולו על הצמח הירוק והאהוב עליו ביותר.

"הייתי בן 13 ועישנתי עם חברים. גדלתי בוואלי וכולם עישנו. החברים של ההורים, השכנים, רופאים, שחקנים, עורכי דין. זה היה בכל מקום ועדיין בכל מקום".

"תמיד ידעתי שאני רוצה לבדר אנשים ולתת להם זמן טוב אבל כשגיליתי את הקנאביס לפני עשרים שנה זה היה שונה מהיום, לא היו ממש דרכים לעשות מזה קריירה אלא אם כן רצית לגדל או למכור. בהתחלה באמת מכרתי לאנשים, אבל ראיתי שיש בזה הרבה סיכון כי היו לי חברים שהלכו לכלא בגלל זה. חשבתי איך אני יכול להמשיך ולהתעסק בזה אבל לא לסכן את עצמי יותר מדי וכך התחלתי לשדר ולדבר על מריחואנה. התקבלתי לעבודה ברדיו בתחנה של סי.בי.אס, בערוץ 97.1 עשיתי פרסומות ובהדרגה הפכתי לאישיות מוכרת עד שהחלטתי לפתח את הליין שלי. התחלתי עם פודקאסט והפכתי לדמות מוכרת, אנשים התחילו לזהות אותי ולהזמין אותי לאירועים ולמסיבות. כבר חמש שנים שאני עורך מסיבות בדאון טאון לוס אנג'לס, מדי יום ראשון. קוראים להן: ה"סיקרט סש"מגיעים 2,500 איש כל שבוע. לפעמים אנחנו עורכים אותן גם בימי שישי".

"כולם, מצעירים בני 18 ועד קשישים בני 88".

מה אתה חושב על הלגליזציה של המריחואנה בקליפורניה?

"זה טוב ולא טוב. זה טוב כי עכשיו יש פיקוח ואנשים יודעים איזה חומר הם מקבלים, שהוא נקי וטוב, אבל עם הלגליזציה יש גם הרבה חוקים. פעם הכל היה חופשי, אז אנשים עישנו איפה שהם רוצים, ועכשיו בגלל שיש חוקים וכל בן 21 ומעלה יכול להיכנס לחנות ולקנות, יש חוקים איפה מותר לעשן ואיפה לא. ויש גם הרבה חוקים עבור המגדלים וזה מגביל כמובן. המדינה ראתה שהיא יכולה לעשות הרבה כסף מהמריחואנה והמגדלים צריכים לשלם מיסים. בנוסף, בגלל שהיום זה חוקי, המחיר ירד. פעם כשאני מכרתי, הייתי מוכר פאונד ב-7,000 דולר, היום אנשים יכולים לקנות פאונד ב-1500 דולר. השוק מוצף הרי במריחואנה".

אז זה משתלם לאנשים להמשיך לגדל ולמכור?

"יש כאלו שהחליטו לא להישאר בעסק, אבל אלו שכן, צריכים להתרחב. לחוות הקטנות קשה במיוחד, אלו שחשבו על העתיד ומה יהיה כשהעסק יהיה חוקי והתחילו לייבא לעולם, הם במצב הרבה יותר טוב מאלו שגידלו בקטן בחוות שלהם. לאלו, הכי קשה היום".

אתה חושב שהיום אין יותר את הסטיגמה שיש מסביב ל"פוט-האד", כאלו שמעשנים?

"זה השתנה כי היום הרבה אנשים יוצאים מהארון כמעשני קנאביס, זה מקובל יותר וגם ידוע שיש הרבה מחלות שהקנאביס מרפא, אבל יחד עם זאת, עדיין יש סטיגמה".

ידוע שלקנאביס יש תכונות נהדרות שעוזרות לאנשים חולים, אולם יש גם מחקרים האומרים שההשפעה שלהם לטווח הרחוק אינה טובה. אתה מרגיש את ההשפעה עליך בתור מעשן כבד?

"בהחלט. יש בקנאביס כימיקלים כמו THC ומולקולות שונות המשפיעות על המח. נעשו מחקרים בנושא. אישית אני מרגיש שזה השפיע על הזיכרון שלי. אני לא זוכר שמות, אנשים, אבל זה יכול להיות גם משעשע לפעמים כי אנשים מזכירים לי דברים מצחיקים שקרו והספקתי לשכח. על כל אחד זה משפיע אחרת. אלו שאוהבים לאכול, זה יגביר את התיאבון שלהם ויש כאלו שזה ישפיע על מצב הרוח שלהם. בגדול, זה מחדד תכונות מסויימות בך".

"אני חושב שזה עוזר לי להיות פחות מרוגז. זה מרגיע אותי".

"כמעט שלא, אם אין ברירה ולא מותר לעשן במקומות מסויימים ג'וינט, אני אדליק סיגריה".

"כן, השכן שלי התקשר למשטרה כמה פעמים בעבר, אבל מה המשטרה יכולה לעשות? אני מעל 21, אני מעשן בדירה שלי ומותר לי לעשן כי אני פציינט עם מרשם רופא".

"גם אני סובל מריחות הבישול שלהם. הם יכולים לסגור את החלונות".

"לי ולארוסה שלי יש כלב ואני מרחם עליו כי אין לי מספיק זמן בשבילו, אז לא נראה לי שאני מוכן לילדים עכשיו".

"מבחינה אישית, אני הייתי שמח לו הייתי מתחיל בגיל מאוחר יותר כי אז המוח מתפתח טוב יותר ואולי זה לא היה משפיע על הזיכרון שלי כל כך".

"אני קם בכל שעה שמתחשק לי, שש בבוקר, צהריים, תלוי מה שיש לי לעשות. יש לי תוכניות ביוטיוב ואני גם אורח מיוחד בכמה תוכניות. אני עושה גם הרבה מדיה חברתית. מבחינתי מה שאני עושה זאת לא עבודה. בשבילי המילה עבודה היא משהו נגטיבי, אני עושה מה שאני אוהב, כך שזו לא עבודה ולמזלי, אני יכול להתפרנס מזה".

"כן, יצא לי לחרוש את כל קליפורניה במסגרת המסיבות והאירועים אליהם אני מוזמן. הייתי בהוואי, וושינגטון, טנסי, ניו יורק, ג'מייקה, אמסטרדם, ישראל, בקרוב אני טס לספרד".

"את יכולה לראות את מה שאני עושה ביוטיוב ובתמונות שאני מעלה לאינסטגרם. אני מעשן דברים מגוחכים כמו שאכטה ענקית או שלוש-ארבע גרם בבת אחת, ג'וינט מתוך פוטבול, אני מעשן עם כל מיני אנשים מעניינים ומראיין אותם".

"בגלל העשב העלתי הרבה במשקל אבל עכשיו החלטתי להוריד ואני הולך למכון הכושר כל יום".

עם מי אתה הכי אוהב להתמסטל?

"עם כמה שיותר אנשים. כשגדלתי הייתי ילד מאוד חברותי, כל הזמן רציתי להכיר אנשים ולהתיידד עם כל מי שפגשתי, זה לא השתנה. לקנאביס יש אלמנט מאוד חברותי שמאפשר לי לעשות זאת. כשאני עובד, חשיש הוא הדבר האחד שאני יודע שיהיה לי במשותף עם הקהילה המאוד מגוונת איתה אני עובד”.

"בכל מקום. זהו עוד דבר שתשמעי אותי אומר תמיד כי בכל מקום בו אתה נמצא, החוויה תתעצם רק על ידי זה שתתמסטל".

"לא, מה הם יכולים לעשות? כולם מעשנים".

"לא, אבל פעם אחת כשטסתי לקנדה, הגעתי לשדה התעופה ושמתי לב שהפקחים שולחים אלי מבטים מלוכלכים. המחשבה הראשונה שלי היתה שאני סתם פרנואיד, אבל לא. הם באמת הסתכלו עלי בגלל איך שאני נראה ושלחו אותי לחדר ההגירה, שם הם עשו גוגל לשם שלי, מצאו את המדיה החברתית שלי ומה שאני עושה, ערכו חיפוש בחפצים שלי ואיכשהו מצאו כמה זרעים בודדים (של קנאביס) והחליטו לשלוח אותי בחזרה הביתה עם אזהרה אף פעם לא לשוב לשם בחזרה. הם גם נתנו לי קנס על סך 420 דולר על הכנסת מוצר חקלאות למדינה. המצחיק הוא שדווקא לפני שנסעתי החלטתי לא להביא שום קנאביס אתי".

"נו, אז הנה אני מציע לך, רוצה?"