מאז עבר התיקון כמה תיקונים, כאשר כל אחת ואחד מאיתנו פוסעים במסלול אחר אל עבר תיקונים שונים. כיום, את מנהג התיקון מקיימים גם חילוניים ומקדישים את הלילה ללימוד נושאים אקטואליים, מוסריים, תרבותיים וחברתיים.

החל משנת 2004, במרכז ה-JCC במנהטן עורכים אירוע גדול לליל תיקון שבועות עם שלל פעילויות מגוונות, מהתכניות הדתיות וכל המנהגים המקובלים, ועד לתכניות לצעירים ומבוגרים בכל תחומי החיים".

גם השנה, החל משעות הערב ועד הזריחה ב-5 לפנות בוקר, יגיעו אורחים, מרצים ואנשי מקצוע משלל תחומי החיים, וביחד יוכלו לבחור בין לימודי תורה, ריקודים ומוזיקה, שיעורי יוגה, סדנאות, עוגות ועוד.

כמו שישראל מעניינת בחדשות, כנראה שהיא מעניינת גם בדרמה. צילום: אוהד רומנו

הסדרה הישראלית המצליחה 'כיפת ברזל' תוקרן במסגרת התיקון בפעם הראשונה בניו יורק. "תיקון שבועות זה אומר 'בוא נתקן את העולם'", מסביר לנו בראיון אחד מיוצרי הסדרה יואב שוטן-גושן. "התיקון מציע לנו להבין ולנתב את הדרך שלנו לשפר ואני חושב שזו סדרה מתאימה מעין כמוה לתהליך שגם אני, בעבודה עליה, עברתי. תיקון של סטריאוטיפ שסחבתי איתי, מחוסר היכרות וידיעה שהפך היום להבנה גדולה וקבלה”.

במרכז הסדרה אנחנו נחשפים לסיפורם של שלושה חיילים חרדים שהתגייסו לצה"ל למרות הקשיים, ולחיים המורכבים שלהם בבית, בקהילה ובהתמודדות במסגרת החדשה. "זו סדרה שעוסקת במציאות של ישראל, מזוויות שונות. חרדים, צה"ל, תרבויות שונות שמנסות לאתר גשר זו לזו וישראלים שונים שמנסים למצוא את מקומם", מספר לנו אייזק זבלוקי, מנהל מרכז הקולנוע ב-JCC של מנהטן ומסביר מדוע נבחרה הסדרה להוביל את ליל תיקון השבועות המסורתי של המרכז.

"מבחינתנו המראה שמוצגת בסדרה מאוד קשורה לשבועות. זו דרך לעסוק בשאלות מאוד כבדות כמו גיוס חרדים לצה"ל אבל מזווית קצת אחרת. עניין חשוב שעטוף באופן מאוד נוח לצופה. אני רואה ביצירות כאלו כסוג של לימוד", הוא מוסיף, "וכל המטרה של הערב הזה של תיקון ליל שבועות היא לא רק להסתכל על הדף, אלא גם על עצמנו ומה אנחנו יכולים ללמוד".

עוד הרבה לפני התיקון שעבר יואב שוטן-גושן, במסגרת עבודתו על הסדרה, עבר מסלול רווי בתיקונים ושינויים גדולים. עד לפני שלוש שנים, שוטן-גושן היה בכלל עורך דין. "האמת היא שמאוד אהבתי להיות עורך דין", הוא מספר, ”זה גם מבחינתי דומה לעבודה שלי כתסריטאי. שם יש לקוח וכאן יש דיבור והתפקיד שלי הוא לספר ולהוביל את הקייס שלהם”.

הוא נולד בבנימינה, שירת ביחידת החילוץ 669 ולמד משפטים ובתוכנית הרב תחומית במדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב. במהלך לימודיו עבד כקופירייטר. במקביל לעבודתו כעורך דין לימד משפטים בשתי מכללות שונות והבין שהשילוב הצפוף בין הפרקטיקה ללימוד מתחיל לגבות מחיר. "הבנתי שזה מסובך גם ללמד וגם לעבוד, ואז החלטתי לעשות הפסקה במשרד ולנצל את זה עם הגשמת חלום. נרשמתי ללימודים בסם שפיגל וכדי לא לחטוף מכות התלבשתי כמו היפסטר", הוא צוחק.

את לימודיו בבית הספר לקולנוע וטלוויזיה סיים בהצטיינות. מאז כבר הספיק לפרסם את הספר "פעם אחת, אישה אחת", שהיה לרב-מכר, כתב ועיבד מחזות תיאטרון ביניהם 'מלך הכלבים', דונה פלור נשואה לשניים' ו'מר ורטיגו', ביחד עם שותפו ליצירה עירד רובינשטיין, חבר שמלווה אותו מאז השירות המשותף ב-669. ההצגות שעלו בימים אלו לבימות בית לסין כבר מועמדות למירב הפרסים בטקס פרסי התיאטרון הישראלי.

עברתי שינוי מאוד גדול, ואני מקווה שגם הצופים יעברו אותו. שוטן גושן. צילום: רדי רובינשטיין

בחודשים הקרובים יצא גם סרט קולנוע שכתב עם רובינשטיין, "באב ג'הנום", מותחן אימה פסיכולוגי העוקב אחר שלושה חיילים שיוצאים לנווט במדבר בשטח צבאי שעל פי השמועות, רדוף בקללה. "החיילים מזלזלים בקללה ויוצאים לנווט", הוא מספר. "הם יגלו במהלך הלילה שהדבר שהכי מפחיד שהם יפגשו, זה את עצמם”. הסרט מבוסס על חוויות של השניים מהשירות הצבאי. "בימי הצבא שלנו יצאנו לניווטים ומצאנו את עצמנו רואים דברים ספק אמיתיים, ספק דמיוניים”.

בשבוע הבא ישוב יואב עם משפחתו לישראל אחרי חודשים ארוכים בהם התגוררו בסן פרנסיסקו. "אשתי איילת, שספריה מופיעים ברשימות רבי המכר הטובים בארה”ב, הוזמנה ללמד סימסטר בברקלי והחלטנו לצאת להרפתקה", הוא מספר. בינתיים הוא גם החל במגעים לקראת פרסום יצירותיו כאן בארה"ב. "הדרמה הישראלית מצליחה כאן מאוד בשנים האחרונות ואנחנו בהחלט בוחנים את האפשרות הזו. ישראל מלאה בבעיות וקונפליקטים אז כמו שאנחנו מעניינים בחדשות כנראה שאנחנו מעניינים גם בדרמה. הלוואי ונהפוך למדינה נורא משעממת”.

בהקרנת פרקי 'כיפת ברזל' בברקלי הופתע שוטן-גושן לגלות שהחומרים הכל כך ארץ ישראלים שעולים זוכים להזדהות וחיבור מפתיע מצד הצופים האמריקאים: "הייתה הבנה מלאה של הצופים. חששתי שהם לא יבינו כי אלו נושאים פנים ישראלים והופתעתי שהם הבינו הכל. עד עכשיו זו חידה בעיניי. כנראה שבני אדם פועלים לפי אותו מנגנון בכל העולם”.

אותה מסקנה היא גם זו שהובילה אותו ואת שותפיו ליצירה לעבודה על הסדרה. "העבודה על 'כיפת ברזל’, החלה עוד כשהייתי סטודנט. עבדתי באותה תקופה עם רעיה שוסטר, יוצרת נוספת של הסדרה. השנה הייתה 2014 ומפלגת 'יש עתיד' הצטרפה לקואליציה. המפלגה יצאה בהצהרות שיגויסו כל החרדים, גם אם יידרש כוח, גם אם ילווה בכלא ואנחנו ראינו מסביבנו הפגנות אלימות ודיון סוער שמאז לא עוזב, עם הרבה שמן על המדורה הזו. התחלנו להתעניין בנושא, בתחילה אפילו מתוך בורות. להבין למה הם לא מתגייסים, מה מפריע להם. היתה לנו תחושה שמאחורי הכותרות המתלהמות בעיתונים, נמצאים סיפורים שחשוב לאתר ולספר. צירפנו לצוות את איילת אשתי שהיא גם תסריטאית ואבנר ברנהיימר, תסריטאי ותיק שאז עוד היה המורה שלנו והמשיך איתנו כיוצר ועורך תסריט”.

החבורה ראיינה חרדים מקהילות מגוונות. מי שבעד גיוס ומי שנגד, מי שגויס ומי שלא, ראיינו מפקדים ואנשי צבא והסיפורים הובילו לשפע של מידע. "מצאתי סיפורים מרתקים שלעולם לא הייתי יכול לחשוב לספר בעצמי", הוא מתאר. "התחלתי לסדר אותם לתסריטים. מצאתי שבני אדם הם בני אדם בכל מקום. המונחים שונים, המטרות או המסגרת אבל הערכים והפסיכולוגיה בסופו של דבר זהה אצל כולנו. חלק מתפקידה של הדרמה, זה למצוא את הדימיון בתוך השוני”.

התיקון שהוא עבר בעבודה על שתי העונות של הסדרה שינה את נקודת המבט שלו על מציאות שמעום לא התעכב לבחון מקרוב. "אני מגיע מסביבה מאוד חילונית, ששונאת את החרדים בצורה כמעט גזענית", תיאר. "חונכתי לראות בחרדים פרזיטים, אנשים שלא תורמים למדינה ולא מתגייסים לצבא. בדרך כלל מה שמענו עליהם? שהם צעקו 'שבעס' וזרקו אבנים על הכביש בבר אילן בשנות ה־90, או שעשו לינץ' בצעיר חרדי שהתגייס. מבחינתנו, זה אוסף של אנשים אלימים שלא מכבדים את החוק ומתנערים מחובות אזרחיות הגיוניות. תוך כדי עבודה על הסדרה", הסביר שוטן-גושן, "עברתי שינוי מאוד גדול, ואני מקווה שגם הצופים יעברו אותו. צריכים להבין שהחבר'ה האלה נמצאים במציאות קשה ומורכבת. עבור בחור חרדי, להתגייס זה לצאת נגד החברה שבה הוא גדל ונגד הערכים שעליהם חונך, ובעיניי זו גבורה גדולה. הרבה יותר מאשר של קיבוצניק או מתנחל שיחליטו לא להתגייס".

לדעתו, ככל שצופה יכול להיחשף ללבטים, המורכבויות והרבדים במציאות של דמות, כך השנאה או הדעה הנחרצת בנוגע אליו תלך ותתמוסס. "קשה", הוא מסכם, "לשנוא ולראות בה סטריאוטיפ”.

זבלוקי מזמין את כולם להגיע להקרנה הקרובה בליל תיקון שבועות. "זו סדרה שמתאימה כמו כפפה ללילה הזה. כולנו יכולים ללמוד ממנה ולהתחבר דרכה להוויה הישראלית על כל רבדיה”.