רגע לפני שהקיץ מתחיל וקצת לפני יום הזיכרון בארה”ב, התפרסמו בשלושת השבועות האחרונים בעיתונים, ברדיו ובטלוויזיה מבצעי מכירות פנטסטיים ב'ממוריאל דיי', להמבורגרים, נקניקיות, קטשופ, חרדל, בגדים, מזרנים, בגדי ים ומכוניות ומה לא? אם כי הלכתי כהרגלי בקודש לקניות ולמסיבת ברביקיו אחה"צ, החלטתי לטעום את טעם היום והשתתפתי בטקס יום זיכרון מרשים שהתקיים בבית הקברות הצבאי בסקוקי.

רק לפני שבוע, בחג השבועות, היה קור מחריד שהקפיא את לשד עצמות התושבים. ב'ממוריאל דיי', הקיץ הגיע במלוא עוצמתו כשהטמפרטורה זינקה ל-35 מעלות צלסיוס. לטקס הצנוע הגיעו כ-75 איש, ביניהם חיילים ותיקים, הורים שכולים ובני משפחות המשטרה. דגלי ארה"ב ותוכניות הוגשו לבאים. מתנדבות עברו וחילקו בקבוקי מים קרים לקהל.

הטקס נערך בחסות משמר הכבוד של משטרת סקוקי. האירוע נפתח במצעד חיילים ובהורדה וקיפול דגלי ארה"ב לחצי התורן ובניגון מסורתי בחמת חלילים סקוטית, מוסיקה עממית עתיקה. חייל ותיק הציג את משמעותם של 13 קיפולי הדגל. הקפלים מסמלים את החיים, את הכבוד וההוקרה לחיילים שהקריבו את חייהם למען המולדת, את ההכרה בחולשת בני אנוש ואת ההתחייבות להביע אמונים לדגלה של ארה"ב ולרפובליקה שהוא מייצג: אומה אחת תחת האל, בלתי מחולקת, עם צדק וחופש לכל. היה מעניין לשמוע שהקפל ה-11 מוקדש לאזרחים העברים, המאמינים באלוקי אברהם יצחק ויעקב ובמלכות דוד ושלמה.

ד"ר מיטשל רוקלין. צילומים: Leah Rocklin

אשת הדת הצבאית נשאה תפילה לשלום אנשי משמר הביטחון בארה"ב ומעבר לים. מפקד הלגיון האמריקני, מיכאל קרדר ספד לנופלים במלחמת האזרחים, מלחמת העולם השנייה, מלחמת וייטנאם ובמלחמה נגד הטרור. "צדקת מאבקינו וכאב האובדן דרים בכפיפה אחת. בנינו הטובים הגנו על ארצנו והקריבו את חייהם. אנו מעריכים ומשתתפים בכאב המשפחות שאבדו את בניהם, לוחמינו, שאהבת המדינה מפעמת בקרבם וגורל המערכה מוטל על כתפיהם”. הפינלה היה דרמטי, שלוש יריות הצדעה, שלושה מטחי תותחים עתיקים, שירת ההמנון ונגינת השיר "ברכה מופלאה"בחמת חלילים סיימו את הטקס המכובד.

אוהל שהוצב בסמוך הציע קפה, עוגות וחילק שושן אדום או לבן לכל אישה. אחת המתנדבות עברה עם קופסה והתרימה למען חולי סכרת. תרומה למען מטרה טובה.

"ממוריאל דיי, יום הזיכרון בארה"ב, התגבש לראשונה לאחר מלחמת האזרחים בשנת 1868. בשנים הראשונות יום הזיכרון היה אירוע משמעותי והאבל הורגש ברחובות. מלחמת האזרחים הייתה המלחמה הקטלנית ביותר בתולדות ארה"ב, יותר מ- 600,000 בני אדם נפלו במערכה”, אמר ד"ר מיטשל רוקלין, רב, ואיש דת בצבא שהגיע לביקור בשיקאגו. "באותה תקופה וגם לאחר מלחמת העולם השנייה, כמו בישראל, לאור האחוז הגבוה של הנפגעים בקרב האוכלוסייה, אלפי משפחות בארה"ב הכירו באופן אישי את הנופלים. ביום הזיכרון הונצחו המתים ומידי שנה נערכו טקסים באנדרטאות מלחמה ובבתי הקברות. במהלך ההיסטוריה הוכר יום הזיכרון לחללי כל המלחמות. בניגוד לישראל, בה חוק שירות חובה, בארה"ב השירות הוא התנדבותי וטוב שכך”, ציין רוקלין, "במקומות שונים ברחבי ארה"ב עדיין מציינים את יום הזיכרון כהלכתו. ברבות השנים ברחבי ארה"ב חלה התפוגגות יחסית בזיכרון".

מאחר וזהו יום חופש בקיץ בסוף שבוע ארוך, רבים מנצלים אותו לקניות, טיולים ולחגיגות בשרים על האש. "בעבר אנשים הוזמנו והזמינו את משפחות השכול לביתם ואכלו ביחד ארוחת בשרים בגריל, ברבות השנים מנהג ארוחות על האש הפך לכיף". אמר רוקלין.

איך נולד הרעיון להתגייס לצבא?

"עוד בתקופת ילדותי רציתי להתגייס לצבא. סבי וסבתי ממשפחת אמי הם ניצולי שואה שהגיעו לאמריקה, מצד אבי, סבי וסבתי הצליחו להימלט מאירופה ערב מלחמת העולם השנייה ולהתיישב גם כן באמריקה. תמיד שאפתי לתת יד למדינה שסייעה למשפחתי ולהתגייס. בהיותי בן 16 סטודנט בישיבה יונברסיטי ראיתי מוושינגטון הייטס את מגדלי התאומים עולים באש והחלטתי להתנדב לצבא עם תום לימודי התיכון. בהיותי סטודנט לרבנות התגייסתי לצבא בגיל 21. התואר הרשמי שלי אינו "רב צבאי"אלא "קצין דת"של גדוד בחיל הרגלים של הצבא".

להערכתו הגסה, מספר היהודים המשרתים בצבא אינו ידוע. ייתכן שמספרם שווה ל- 2 האחוזים מהאוכלוסייה -משמע 40,000. בארה"ב אין חובה לציון הדת ורבים אינם עושים זאת.

ספר על תפקידך כ"קצין דת" בצבא?

"תפקידי לדאוג לצרכים הרוחניים של כל החיילים האמריקאים בצבא, בלי קשר לדת שלהם. אני מקיים תפילות בשבתות ובחגים ליהודים אך תומך בכל חייל שיפנה אלי בעת מצוקה: בתפקיד הצבאי, בעיות בריאות, קשיים במשפחה או משבר בנישואין. במידת הצורך אפנה חייל לפסיכולוג, יועץ או לקצין הדת הספציפי לזרם דתו. כקצין דת אני מחויב אתית ל"סודיות טיפולית", לפיכך חיילים יעדיפו לדבר עמי על בעיותיהם ולא לספרם לחבריהם. אני תמיד נראה, חובש כיפה ונמצא בקשר טוב עם כולם מהחייל הפשוט ביותר ועד לקצין הגבוה ביותר. אני מודיע למפקדים על צרכים דתיים של חייליהם למשל, בספירת בעומר על האיסור להתגלח. או על הצורך באספקת מזון כשר ליהודים, חלל למוסלמים, אוכל צמחוני וטבעוני. כמו כן, מעדכן את כל החיילים במשאבים העומדים לרשותם במהלך השירות הצבאי".

בתחילת שירותו היה עליו לעבור אימון צבאי ולהכיר את המערכת הצבאית. בין היתר, אימונים בסיסיים בהישרדות בעת מלחמה. בנוסף, למד על דתות אחרות, כדי להיות מסוגל לעבוד בסביבה פלורליסטית עם חיילים מדתות שונות: יהודים, נוצרים, סיקים, מוסלמים ואחרים. לדבריו, הצבא ומפקדיו תמיד דאגו שירגיש נח יוכל לשמור שבת ולאכול כשר באימונים ובשירות.

רוקלין סיים את הדוקטורט בהיסטוריה ומרגיש גאווה הן בהיסטוריה האמריקאית בה יהודים חיים בשוויון ובבטחה, והן בערכי הצבא האמריקאי לסובלנות ולמתן כבוד לכל הדתות. הוא חובש מספר כובעים בהצלחה. בעבר עבד כרב קהילתי במקביל השלים את מחקרו בדוקטורט בהיסטוריה. השנה הוא עובד כחוקר ב"קרן תקוה"ועוסק בפיתוח תכניות קלסיות ללימוד בבתי ספר יהודיים. בספטמבר יתחיל לעבוד באוניברסיטת פרינסטון כפוסט דוקטורט.

רוקלין רוצה לראות את ממוריאל דיי כיום זיכרון. זיכרון אינו רק זכירה כי אם גם עשייה. לדבריו, בתנ"ך בסוף פרשת וישב פרק מ' פסוק אחרון נאמר "ולא זכר שר המשקים את יוסף וישכחהו". "לכפל המילים משמעות כפולה”, הסביר. "לא זכר, שר המשקים- לא עשה את מה שהבטיח ליוסף ולא הודיע לפרעה. "וישכחהו"– הוא שכח מיוסף ולא חשב עליו כלל. לפיכך חלק מיום הזיכרון הוא לא רק זכירת הנופלים, קניות, ופיקניקים אלא לדעתו יום זה אמור להיות יום של התנדבות ועשיית מעשים טובים למען המדינה.

המלצת השבוע : תן לתינוק לבכות

הורות טרייה היא אתגר, חבילה קטנה של אושר שלעיתים מביאה לטלטלה נפשית של ממש. כולנו זוכרות את הלידה הראשונה, הילד הראשון, האהבה הגדולה ועם זאת הרצון להיות לרגע בחברת מבוגרים, ההתחבטות אם לשוב לעבודה או להישאר עם הילד. רוב הגברים, ללא הכללות שכחו את השבועות הראשונים של ההורות, שבו לעבודה והשאירו את האישה בבית לטפל בכל פרט קטן של גידול ילדים.

בעלילת המחזה Cry it Out אנו זוכים בהצצה אל חייהם של שלוש משפחות טריות שזה עתה נולד להם תינוק. התפאורה של המחזה היא החצר האחורית של בית המאפשר לנו לראות שלושה בתים בלונג איילנד. ה"אמא" הראשונה שאנו פוגשים בחצר ביתה היא ג'סי, המגולמת ביופי ובחן על ידי Darcy Nalepa. החצר הסמוכה אליה היא של לינה ( לורה לפידוס) שחקנית נפלאה קומית הכובשת את הבמה. שתיהן נשים עובדות בחופשת לידה שנפגשו באקראי בספריה ובפארק. ג'סי הזמינה את שכנתה לינה לקפה בביתה. למרות שהן מגיעות ממעמד חברתי שונה, המשרה הקשה ביותר בעולם – אימהות קושרת אותן זו לזו ונוצרת חברות נפלאה.

מתוך Cry it Out. צילום: Michael Brosilow

הקומדיה החכמה הזו מביטה באופן כן על האבסורדיות באימהות חדשה. כשהידידות בין השתיים מתפתחת דופק בדלת מיטשל, (גבריאל רואיז) אב טרי הדואג למצבה הנפשי של אשתו אדריאן האנטיפטית אדריאן ( קריסטינה ולדה- ויארס) ומארגן לה מפגש קפה עם החברות החדשות. מה כבר יכול לצאת מזה? תוהו ובוהו. המחזה מעלה שאלות ומעורר מחשבה האם חיי הנשים יכולות לחזור למה שהיו לפני התינוק? האם רצוי לחזור לעבוד או להישאר בבית? ואיך מעמד חברתי משפיע על ההורות הטריה והחברויות.

המחזה משעשע ומלא הומור, ומתאים להורים צעירים עם תינוקות וגם לסבים וסבתות. המשחק המעולה של כל הצוות, ההומור המשובב הופך את "תן לתינוק לבכות "להצגה נהדרת. מומלץ לראותה.

איפה? Northlight Theatre at 9501 Skokie Blvd, Skokie

לפרטים:www.northlight.org