בליבנו לכל החיים
ארגון צה"ל שלום בניו ג'רזי מביא בכל שנה עשרה חיילים ואנשי כוחות הבטחון נכים בגוף ובנפש ומעניק להם טיול שלא ישכחו. יש מי שאומר שלטיול הזה ערך טיפולי לא פחות חשוב מאשר כל טיפול נפשי אחר שיקבלו. החיוך שלא מש מפניהם מעיד על ההצלחה של הרעיון בכל שנה מחדש.
הם עברו הרבה מאוד. שרתו במערכת הבטחון של מדינת ישראל. רובם בצה"ל, אחת במשטרה. יוני דריי, משה יעקב, שובל אגדי, אילנה סודרי, ישראל פלדמן, אייל סלמן, שובל מזרחי, דויד סויסה, דויד בסמן, ראפע אבו-טריף ו-ת.ש. (שמו המלא שמור במערכת) יחד עם ראש המשלחת ד"ר אופיר לוי סא"ל (במיל.) מפקד היחידה לתגובות קרב במחלקת בריאות הנפש בחיל הרפואה ומרצה מן החוץ וראש התוכנית לפסיכותרפיה בגישה פסיכודינאמית- בבי"ס לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל-אביב, הם הגיעו לשבועיים טיול וארוח נון-סטופ מידיהם של ידידים מעבר לים שגמרו אומר לגייס כסף, לארח, לעשות. התהליך כמובן לא מסתכם בשבועיים שבו המשלחת נמצאת, הוא מתחיל חודשים לפני בחשיבה עמוקה, איתור החיילים, הבנה של הצרכים שלהם, גיוס הכספים, תכנון לפרטים של טיול לקבוצה שמעולם לא ביקרה בארה"ב על כל המשתמע מכך.
צה"ל שלום, סניף צפון ניו ג'רזי הוקם לפני 26 שנים על ידי ג'רי מרגוליס שהלך לעולמו לפני כשנה ועמד בראשו כל השנים. הם היו קבוצה אמריקאית שהחליטו להרים כספים ולתת כתף לנכי צה"ל. המטרה שהציבו לעצמם היתה לארח עשרה חיילים בשנה לשבועיים של אהבה, הכנסת אורחים והסיסמה שמובילה אותם עד היום היא "בביתנו לשבועיים, בליבנו לכל החיים". החברים שהלכו עם מרגוליס דרך ארוכה דאגו להוקיר את זכרו בערב הגאלה שנערך ביום חמישי האחרון בנוכחות משפחתו וכמעט 250 אנשים בבית הכנסת 'ברנט טמפל' בעיירה פרנקלין לייקס. הם העניקו למשפחה מזכרת של תמונות מפועלו לאורך השנים ומילים חמות. כיום עומד בראש הסניף סקוט קרים שעושה יחד עם ועד פעולה רחב עבודת שטח במשך כל השנה ועד להגעת המשלחת. נמנים בינהם שני סגניו, ישראל בלום שאחראי על גיוס הכספים והטיול לוושינגטון שנחשב ל'בייבי' שלו ובתו, טלי שהצטרפה לפני כשנה וחצי ולוקחת על עצמה את הגאלה ועריכה התוכנית היומית של הפעילות לפרטיה. לארגון גזבר שעושה לילות כימים בשם פיל יואכט ומזכירת הארגון סוזאן קורנבליט. לאמריקאים שלקחו על עצמם את המשימה הצטרפו מספר ישראלים שנותנים כתף חמה ולעיתים מביאים מנסיונם האישי ועומדים גם הם בראש ועדות בהם דורון מילר הידוע בתור 'שר המזון והמשקאות' יחד עם עוד חברי ועדה וארלין גולדברג יחד עם סיגל רון שדואגות לגייס את הקינוחים לכל הארועים עם הגעת המשלחת.
משלחת צה"ל שלום לשנת 2018 בביקור בסניף משטרה. צילום: ג'ו רזניק
צה"ל שלום הוקם כדי לתת מענה לנכי מערכת הבטחון. בכל שנה מגיעה משלחת של עשרה נכי צה"ל וזרועות הבטחון בישראל. נשים וגברים, דרוזים, בדוואים, צעירים ומבוגרים. הם נושאים נכות פיזית או נפשית או שניהם. רבים פוסט-טראומתיים. את המשלחת מארחות משפחות מתנדבות במשך שבועיים ודואגות לכל צרכיהם. הם נבחרות על ידי ועדה שבודקת את הצרכים של חברי המשלחת ואת התנאים בבתים המוצעים לארוח. ולא רק זאת, המשפחות מותאמות לצרכי החיילים ואף דואגות לבקשות ולצרכים קטנים כגדולים שלעיתים הפכו להיות קריטיים בחייהם. אחד כזה הוא איציק ברוך. צלף מיחידת שמשון שנפצע בעת שירותו בעזה. ברוך בן ה-36 סובל מפוסט טראומה. הוא ניצל מספר פעמים, ומפיגוע לפגיעה הנפש נותרה מדממת. אחד הדברים שגורם לו לשקט נפשי הוא מערכת התופים שלו. הוא מתופף מקצועי. המשפחה המארחת שידעה על אהבתו לתופים, דאגה להביא לביתם מערכת תופים כדי שהוא לא ירגיש בחסרונם. "את אמיצה" אמר לא פעם במשך השיחה שלנו ברוך. והיא מצידה, נשארה מאושרת על שהשיגה לו את הדבר שמעודד את רוחו. אם כל זה לא הספיק, הוא הצטרף ללהקה של 'טרה בלוז', המועדון המפורסם בלואר איסט סייד של מנהטן וזכה לתשואות ההרכב והקהל.
רוקדים ושמחים יחד עם המארחים.
המשלחת והמארחים עוברים יחד חוויות שנחרטות בליבם וגורמות לאחרון הנוגעים בהם לדמעות. כך בחרה רב נגד מתקדם (במיל.) אילנה סודרי מזכרת ששתי הנשים שמארחות אותה (משתי המשפחות) תישאנה כנראה כל חייהם. סודרי היפה שנפצעה בעת מילוי תפקידה ומאז כבר יצאה לגמלאות בחרה להעניק מחצית מהדיסקית שלה למארחת שלה ואת המחצית השנייה למארחת מהמשפחה התומכת. לכל אורח במשלחת שתי משפחות שאחריות לכל צרכיו. אצל האחת הוא מתארח פיזית והשנייה דואגת בנוסף לכל מחסורו, הסעות וחלוקת המטלות בינהם במשך השבועיים בהם הם נמצאים בטיול כאן. המסע שלהם כולל ביקורים במנהטן ונגיעה באתרים המפורסמים שלה, השנה הם נכחו במחזמר 'אלאדין' טיילו בטיים סקוור ואכלו במקומות מעניינים בעיר. בשבוע השני הם בילו שלושה ימים גדושים בוושינגטון די סי הבירה וחזרו למשפחות ביום רביעי בערב כדי לבלות בסביבתם את הימים הנותרים. כמובן שהשופינג לא נעדר מרשימת הבילויים החשובה של חברי המשלחת, שלכולם זהו ביקור ראשון בחייהם בארצות הברית.
איציק והתופים.
רוח חיה צעירה בדמותה של טלי בלום שהגיעה בעקבות אביה לארגון הכניסה רעיונות חדשים שלעיתים לקח לאנשיו זמן לעקל אותם, כך היא מספרת. בשנה שעברה ערכה לראשונה בלום בוטיק מוצלח שארגנה בתוך חודש. השנה הציעה שני רעיונות חדשים שהתקבלו בברכה. האחד היה ביקור ביום שישי האחרון בבית הספר סולומון שכטר בניו מילפורד שם נפגשו החיילים עם תלמידי כיתה ח' ודנו איתם בשלושה שירים סביב שולחן עגול, מודה אני של עומר אדם, שיר של דיויד ברוזה ו'התקוה'. הדיון התקיים בעברית עד כמה שניתן ומשם עברו החיילים לפגישה עם תלמידי כיתה ב' של אותו בית ספר והתקבלו בחום על ידי הילדים ששאלו שאלות והתעניינו בהם. בלום הציעה חידוש מרענן גם לערב הקינוחים המסורתי שנערך כל השנים ביום שישי אחרי ארוחת השבת המסורתית. הם התקבצו, כל האורחים והמארחים, כ-110 אנשים לביתם מכניס האורחים של צבי וקים גרינהיים. את הקידוש ערך משה יעקב, שאמו הלכה לעולמה שבוע לפני שיצאו לארה"ב, ומשפחתו עודדה אותו שלא לוותר על הנסיעה. המעמד המרגש לא הותיר אף עין יבשה. "צה"ל שלום שינה לי את החיים" מעידה טלי בלום הצעירה "בשנה שעברה הייתי משפחה תומכת לחייל צעיר שנפצע קשה מאוד ב'צוק איתן'. הוא נושא בכל גופו רסיסים עד היום ויש לו שתל ביד שמאל שמונע ממנו תנועה של היד. הפכנו להיות אחים. אנחנו מדברים כל יום בשיחות וידאו וטלפון, הוא ביקר אצלי מאז עוד פעמיים ואני ביקרתי אותו בישראל. אני מרגישה אחותו הגדולה לכל דבר ועיניין והקשר כולל מילות עידוד למי שעדיין עסוק בשיקום שלו מהפציעה הקשה".
נפגשים עם תלמידים בסולומון שכטר.
כאמור העמותה מגייסת במשך השנה כספים כדי לממן את הטיול היקר של החיילים לארה"ב. השנה תרם את חלקו רס"ל בכיר יוני דריי, שהוא גם צייר והביא איתו למכירה הפומבית השקטה שנערכה שבעה ציורים שנמכרו כולם ותרמו להכנסות. בכל שנה מצטרפות משפחות חדשות לקאדר המשפחות המארחות ותורמים נוספים לוקחים חלק. צה"ל שלום מייצג ארגון בו שיתוף הפעולה בין הקהילה האמריקאית שהקימה אותו לבין הישראלים שחיים בקירבה מודל לחיקוי. "אני מרגיש כמו בחתונה" אמר לי אחד החיילים בערב הגאלה "מקבלים אותנו כמו נסיכים, זה לא מובן מאליו. זו חוויה שאני אזכור לשארית חיי".
פורסם לראשונה 15/06/2018 13:59
צילום: ג'ו רזניק
מומלצים
