בשבוע שעבר התקיים בבניין האו”ם בניו-יורק, כינוס המדינות החברות לאמנה הבינלאומית לזכויות אנשים בעלי מוגבלויות. כבר שנים שזהו האירוע הבינלאומי הגדול בעולם בתחום המוגבלות, אשר מאחד סביב שולחן הדיונים נציגי ממשלות וארגונים מרחבי העולם העוסקים בקידום זכויות אנשים עם מוגבלות.

במסגרת הכינוס הוצגו באירועים שונים מגוון של תכניות מיוחדות שנולדו עבור בעלי מוגבלויות ומכוונות לשילובם בחברה. מישראל הגיעה עמותת אנוש, העמותה הישראלית לבריאות הנפש ונציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות. העמותה הציגה בפני נציגי האו"ם תכנית מתקדמת אותה היא מובילה כבר כמה שנים בישראל בהצלחה רבה. במסגרת התכנית, אותה מנהיגה בשיתוף מלון הילטון בתל אביב, משתלבים מתמודדי נפש בעבודה יצרנית שוטפת במלון.

איוגר, אחד מסיפורי ההצלחה של הפרויקט, הגיע לתאר אתהדרך שעבר. "אני לא יודע להיכן הייתי מגיע לולא השיקום שעברתי, כנראה שלמקומות לא טובים", סיפר. "העבודה היומיומית נותנת לי סיבה לקום כל בוקר עם תחושת הערכה ושוויון. מבחינתי להגיע לעמוד על במת האו"ם זה הניצחון האישי שלי ושל כל מתמודדי הנפש שרוצים שקולם יישמע”.

כבר למעלה מחמש שנים שהוא עובד במלון. התכנית מכוונת לשנה, אבל גם כשהשנה הסתיימה, השתלב בעבודות נוספות במלון והפך לחלק מצוות העובדים הכללי. איגור סובל מסכיזופרניה כרונית ומתאר לנו בפתיחות את הקשיים שחווה. "זה התחיל כמו קטסטרופה", הוא מספר. "הכאבים התחילו עוד בגיל 17. כאבי ראש חזקים עד שהעיניים שלי עולות למעלה ואני מרגיש שיוצא לי דם מהאזניים", הוא מתאר.

נוביק (שני מימין) עם נציגי 'אנוש' ושגריר ישראל באו"ם דני דנון

המלווה שלו, שירה קליימן, מנהלת תעסוקה שמלווה אותו כבר כמה שנים, מספרת על הדרך שעבר. "לאיגור היו שני אתגרים לא פשוטים. הוא סובל מסכיזופרניה, ומגיל צעיר השתמש בסמים. הוא אובחן רק אחרי השימוש בסם, כשעבר אירוע פסיכוטי ואושפז לראשונה כנער. מאז עבר למעלה מחמישה עשר אשפוזים, ולמרות שמהסמים כבר נגמל, עם הסכיזופרניה הוא עדיין מתמודד", היא מתארת. "הוא ניסה לעבוד במפעלים מוגנים, אבל לא היה קל. הוא מתאר כאבי ראש, קולות, מחשבות ולחץ בעיניים, ובכל פעם שהיה מרגיש את זה, נהג לקום וללכת הביתה. ככה נהגו לעשות בתכניות הרגילות. בנינו תכנית שלא מתעלמת, אבל לא נותנת לסימפטומים לנהל אותו”.

איגור מוסיף: "עד שהגעתי לתכנית, בקושי שהייתי מגיע לעבודה. ושם לוקח הפסקות בלי סוף. אבל לימדו אותי להתמודד עם כאבי הראש האלו ועכשיו אני כמעט לא מחסיר”.

קליימן מסבירה שההחלטה להגיע לניו יורק עם איגור נבעה מכך שהוא, ללא ספק, סיפור הצלחה. "יש לא מעט כמוהו בתכנית, אבל הכנות של איגור חשובה. הוא מבין המעטים שמסוגלים לדבר בפתיחות כזו. הדור הצעיר אמנם יותר פתוח, אבל אין עדיין יש סטיגמה, אפילו כזו שהיא בעיקר עצמית ורובם מעדיפים להסתיר ואנחנו מכבדים את זה. מאיגור אפשר ללמוד המון. לאט לאט עבד חודשים מלאים ולא הלך הביתה. הדרך, הצורת למידה שלו ויותר מכל המוטיבציה שהיא כל כך חשובה. הוא כל כך רוצה את זה”.

לא כל מעסיק יודע להתמודד עם אוכלוסיה כזו. שירה קליימן

קשה שלא לשמוע בקולו של איגור את הגאווה ואת הכמיהה באמת להשתלב. "זה היה קסום. צילמתי לאח שלי בן 17 ואמרתי לו אתה רואה. תלמד טוב וגם אתה תגיע יום אחד”.

קליימן מסבירה: "לא כל מעסיק יודע להתמודד עם אוכלוסיה כזו שנדרשת ליותר תיווך. חלקם ברוב המקרים לא עבדו או עבדו לפני אשפוזים. אנחנו חייבים לתת להם מיומנויות בסיסיות. לא תמיד קל להגיע לזה אחרי אשפוזים. צריך רענון של כישורים חברתיים, התמודדות והתמדה. צריך להבין שהמעסיק יודע שהעובד הוא מתמודד. לפעמים זה מצליח ולפעמים לא. יצרנו מסגרת מיוחדת שנקראת תעסוקה מעברית. אנחנו מכשירים את העובדים המתמודדים לאורך שנה שלמה, משלבים אותם בעבודה בצורה תהליכית, עם מלווה במקום העבודה, גם בפגישות פרטניות וגם קבוצתיות, אנחנו בונים להם את צורת עבודה ואנחנו מעלים את זה לאט לאט. המטרה הסופית היא להגיע לעבודה רגילה. איגור למשל, המשיך במלון כבר חמש שנים. היתרון הוא שאנחנו תמיד שם”.

העמותה הישראלית הגיעה לכאן לדבר על התכנית, כשבניו יורק יש כשני מיליון מתמודדים שיכולים להינות מתכנית שכזו. למעשה, נתונים עולמיים מראים כי 1 מכל 4 אנשים יחווה במהלך חייו משבר נפשי משמעותי. ובישראל ההערכה היא כי חיים למעלה מ- 250,000 אזרחים המתמודדים עם מוגבלות נפשית. "אנחנו מקווים מאוד שבארץ יותר ויותר עסקים יקבלו אליהם לעבודה מתמודדים, אבל הייתי רוצה שזה יהיה משהו שיבינו שאין בו מקום לסטיגמה שיש עדיין בחברה. ברגע שמעסיק יפתח את דלתות העסק שלו לבעלי מוגבלויות, אנחנו נהיה שם להראות ולהסביר לצוות העובדים שהרווח הוא הדדי”.

שגריר ישראל לאו"ם, דני דנון, שפתח את האירוע, בירך על ההזדמנות לחשוף את הפעילות המבורכת של אנוש:"פעילות עמותת אנוש מאפשרת לאנשים המתמודדים עם מגבלה נפשית לחיות חיים מלאים ובעלי משמעות בישראל. באמצעות שיתוף פעולה בין ישראל למדינות נוספות כולי תקווה כי נמשיך לקדם את הזכויות של אנשים עם מוגבלות ולפעול לחברה שווה יותר".