בשבוע שעבר הצגנו כאן כמה מהתגובות הנסערות של יהודי אמריקה לצעדים האחרונים של ממשלת ישראל, כאלו שהיוו עוד אתגר עבור יהודים רבים באמריקה שמוצאים את עצמם שואלים שאלות חדשות בכל הנוגע לתמיכה במדינת היהודים. אתם לא נשארתם אדישים ובעקבות פניות רבות שלכם למערכת, בחרנו להמשיך את השיח החשוב.

יהודה קורצר, נשיא מכון שלום הרטמן של צפון אמריקה לחקר יהדות אמריקה, מספר לנו בראיון, כמי שחוקר את הקהילות והקשר ביניהן שנים ארוכות, שהמצב מורכב אפילו יותר. "קודם כל בשלב זה", הוא מבקש לציין, "באופן גורף יהודים באמריקה עדיין נחשבים לפרו ישראלים. יש אנשים, אחרי שלאורך השנים ישראל הייתה עבורם ראשונה בחשיבות, אחרי שנלחמו למענה, גייסו למענה וצעקו למענה, שמזהים היום את היעדר הכרת התודה מתוך ישראל. ישראל הייתה מרכזית עבורם והכעס שלהם היום גדול במיוחד”.

עם זאת, קורצר מסייג ומסביר שמי שדואג לביטחון מדינת ישראל בפועל עדיין עושה זאת בכל מיני דרכים, אבל קשה להתעלם מהטרנד. "יהודים באמריקה, שערכיהם ותרבותם מבוססים על דמוקרטיה ופלורליזם, מתקשים לקבל את צמצום הפלורליזם בישראל וגם הכיבוש ארוך השנים וכו'. אלו האנשים שמתוסכלים מאוד מישראל ומציינים פקטורים מדאיגים”.

הוא מספר שבדצמבר האחרון, נפגעה הקהילה מאוד מכתבה שפורסמה ב’פורוורד' וציטטה יועצים של נתניהו שאמרו כי תוך שני דורות לא ישארו יהודים רפורמים וליברלים, כי הם יתמסרו לנישואי תערובת, ולכן על ישראל להתמקד בקהלים אחרים. "אם אתה עושה חישוב כזה ובוחר להתמקד באורתודכסים או אוונגליסטים, אולי תזכה לרווח כלכלי ופוליטי נקודתי, אבל יצרת בעיה קשה בהרבה. נתניהו לא מחשב נכון את המצב. רוב היהודים מבינים שלהיות יהודי זה שונה מאדם לאדם, אבל הם עדיין יהודים ואם הממשלה בישראל נוטשת אותם היא עושה משהו מאוד מסוכן.

“הפרויקט של יצירת ישראל”, אומר קורצר, “הוא חיבור של האנשים שגרו שם לצד יהודים אמריקאים שגייסו כספים, הפעילו פילנתרופיה,והובילו תמיכה ממשלות ארה”ב. ישראל אולי יכולה להרגיש היום שהיא לא צריכה את יהדות אמריקה, אבל זו טעות גדולה. בשנות הארבעים יהודים היו שבריריים, אבל מאוחדים. ביטול הקשר הזה הוא דבר רע מאוד ליהודים בכלל”.

אחת התגובות שקיבלנו לכתבה האחרונה הייתה מתיירת ישראלית, שהגיעה לביקור בארה”ב: "הדמוקרטיה הישראלית איננה נעלמת כלל וכלל", כתבה לנו אריאנה מקרית ביאליק,"היא חיה ובועטת. בשבועות האחרונים נערכו הפגנות כנגד החוקים האנטי דמוקרטיים שחוקקה הכנסת. אני רוצה לומר כי ישראל היא חברה מורכבת. בנושא דת ומדינה, מתרחשת דיכוטומיה שהתפתחה על רקע סטטוס קוו המקבע את התודעה הציבורית, ומחייב לכאורה לבחור זהות חילונית מודרנית או דתית. אני לא מחדשת בכך דבר, כמובן, אך חשוב להדגיש כי קהילות רבות נלחמות על מקומן ועל הלגיטימיות שלהן. אני רוצה לציין את ההתעוררות שאני חשה בקרב הציבור, דווקא על רקע החוקים שחוקקה הכנסת במושב האחרון. אני מקווה שהחוקים האלה מביאים לתודעה הציבורית את הצורך והמודעות ליהדות ליברלית וליברליזציה בכלל של ישראל”.

אלו הקולות שלדעת קורצר לא נשמעים בארה”ב. "אלה קהילות רחוקות שמדברות אחרת, הם מתנהגים אחרת. נראה שיש ערכים שונים ודמוקרטיות שונות, אז אם מסתכלים על הדברים האלו רואים שיש מחלוקת דתית פוליטית, וכך הריחוק משתרש”.

קובי כהן, בן 41 ממנהטן, הגיב אף הוא לכתבה מהשבוע שעבר ואמר: “הכתבה כאבה לי כי אני מאוד מזדהה עם מה שאמרו הרב וינברג והרב הירש. כישראלי שעובד עם קהילות יהודיות כאן ורואה כמה אכפת להם, אני חושב שישראל כרתה ברית מסוכנת עם הפונדמנטליסטים והאוונגליסטים. ליהדות ארה"ב", הוא טוען, "יש הרבה בעיות מבחינת הפרוגרסיביות והם אינם חפים מטעויות, אבל הדרך לנהל איתם דיאלוג היא לא לירוק להם בפרצוף. ממשלת ישראל עושה את זה לאור יום ובצורה מאוד בוטה. יהדות ארה"ב היא הגב של מדינת ישראל בארה"ב. להיחלשת הקשר איתה יהיו השלכות מאוד קשות לישראל", הוא אומר ומזהיר, “על אחת כמה וכמה אם לא נמצא דרך לקדם את היחסים שלנו עם המפלגה הדמוקרטית. טראמפ לא יהיה נשיא לנצח.

“אני מאמין שאם תיווצר קואליציה או דיאלוג עם מכנה משותף רחב הרבה יותר מאשר עם האורתודוכסים בארץ, אפשר יהיה לעשות שינוי גדול מאוד. אבל המהלך צריך להתחיל בארץ. אחת הבעיות שלנו כישראלים זה שאנחנו מכירים יהדות אחת בלבד ולכן גם התפיסה החילונית שלנו מוטעית. ישראלים חילונים שמגיעים לכאן לא הולכים לבית כנסת ולא מבינים שמה שהם מכירים,זו נישה מאוד צרה שתפסה שליטה בישראל. אם נבין שיהדות היא הרבה יותר מאורתודוכסיה ויש הרבה יותר מדרך אחת להיות יהודי, נוכל להגיע לדיאלוג מצוין עם יהדות ארה”ב”.

בועז וילדור מקווינס מציג עמדה אחרת: “עם כל ההערכה שלי ליהודי אמריקה שעומדים לצד ישראל ושאכפת להם מכל הלב, אני לא מסכים. הזרם הפרוגרסיבי משתלט היום על כל חלקה טובה. הם לא מבינים את האילוצים במסגרתם עובד ראש הממשלה הנהדר שלנו ובאים בתלונות אחר כך. אם כל כך איכפת להם ממדינת ישראל, שיעשו עלייה. בזמן שהם מבקרים אותנו שם, האנטישמיות מרימה כאן ראש וזה רק ילך ויגדל, ואז כל מה שישאר להם זה רק ללכת לארץ ישראל. העדות לכך שאנחנו עושים משהו נכון באה לידי ביטוי ברוח שמגיעה מהבית הלבן. יש לנו מזל שיש כאן נשיא שלא מתבייש להגיד לערבים מה הוא חושב וההתבטאויות האחרונות על אונר"א הן חלום שאנחנו מחכים לו שנים. אם יהודי אמריקה רוצים לתמוך בנו, שיתחילו בתמיכה בטראמפ”.

קורצר: “אני חושב שזה הפסד לדמוקרטיה הישראלית אם יהודים אמריקאים לא במשחק, וזה הפסד לאמריקאים יהודים שהם לא מחוברים לישראל ולסיפור שלה. יש שני סיפורי הצלחה מקבילים שיכולים לחזק זה את זה. הבעיה היא שבשלב הזה, אני אפילו לא בטוח שגם קטסטרופה תעזור. הכל הפך להיות פוליטי. מה שנשאר זו רק עבודה קשה ואיטית”.

הוא מספר שבמכון הרטמן מנסים להוביל את מסקנות המחקר בנוגע לשתי הקהילות, לעיצוב תכנית חינוכית שתנסה לחבר. "באמריקה עבודה רבה שלנו היא חינוך של יהודי אמריקה על ישראל, ובישראל אנחנו מנסים לכלול בחומר הלימוד מה זה אמריקה ויהודים אמריקאים. ישהמון ערך לחינוך. אנחנו מנסים לחנך כאן ילדים לציונות בלי לעשות עליה וגם זה כשלעצמו עניין לדון בו ולהבין אותו. כרגע", הוא מסכם, "אני לא חושב שיש אפשרות לפתור את הבעיה הגוברת עד שיש הבנה מלאה של המציאות בשני הצדדים”.