מסלול אקדמי לגיוס תרומות
האמריקאים אוהבים להקים עמותות ללא מטרת רווח והם אוהבים לבקש תרומות. יש אפילו קורס אוניברסיטאי מיוחד לפילנתרופיה. ”לא מספיק לארגן אירוע עם פירה ורבע עוף ולהביא את דודו פישר“, אומר בוגר הקורס, רון ג‘ייקובסון
באמריקה קיימת תרבות שלנו הישראלים לקח קצת זמן להתרגל אליה. בבית הספר- מגייסים תרומות. מוזמנים למסיבה- מגייסים תרומות. קיבלנו הצעה נוצצת להגיע לגאלה אקסקלוסיבית- רגע לפני החליפה כדי שתוציאו את הצ'קים. בארה"ב מקובל למדי, שלא לומר יותר מדי, לגייס תרומות. כל מוסד שמכבד את עצמו, כל ארגון שמגבש אג'נדה, מחייך אליכם לא רק מתוך נימוס, אלא מתוך ההבנה הבלתי מדוברת שבקרוב גם אתם תחויבו ב'תרומה'.
לא בטוח מתי ואיפה עובר הגבול, אבל האמת היא שארגונים אמריקאיים מצליחים להתקיים, לשגשג ולעשות לא מעט הודות לתרומות השוטפות. כך לפחות היה במשך עשרות שנים. אבל עכשיו, כמו כמעט בכל תחום, עם האוכל בא התיאבון וכשמאות ואלפי גופים וארגונים פונים למאגר מאוד מסוים של אנשים, הארנק כבר לא ממהר להיפתח. כעת, עליהם לחשב מסלול מחדש. אז זה מה שעשו.
השבוע נפתח בניו יורק הקורס הראשון של 'סקול אוף פילנטרופי', שלוחת בית ספר לפילנתרופיהשל אוניברסיטת אינדיאנה בניויורק. האוניברסיטה באינדיאנה הייתה הראשונה לפתוח קורס שכזב עוד בשנת 1974 אבל בשנים האחרונות, עם ריבוי הארגונים והמיעוט בתרומות, נראה שהכישורים להצלחה בגיוס תרומות וכספים גדל, והחוג מאינדיאנה הגיע לתפוח הגדול. בסוף השבוע האחרון פתחו את הקורס נציגי אירגונים שונים מרחבי ארה״ב. טקסס, ניו-המפשייר, פלורידה, אורגון, ניו-ג׳רזי, אוהיו, ושינגטון סטייט, קונטיקט, ואפילו ישראלים.
איש התוכן רון ג'ייקובסון, לשעבר מנהל תחנת הטלוויזיה JBS הצטרף לקורס אחרי שלטענתו הבין שכדי שאירגון ללא מטרות רווח יצליח היום, חובה שכל שהצוות יהיה בעל הכשרה אקדמית בתחום. "המסורת היהודית מחנכת כבר מגיל צעיר למטרות האלו, של מעשר, של לתת ולהעביר הלאה באופן קבוע. בישראל התרגלנו לקבל כל הזמן. אמריקאים בעלי הכנסה גבוהה נותנים בין אחוז לשניים מההכנסה שלהם לצדקה ומהשכבות הנמוכות נותנים אפילו 4% לצדקה", הוא טוען. "אחרי שנים של עבודה בארגונים יהודיים ללא מטרות רווח, הבנתי שצריך לדעת איך להתנהל בתוך הדבר הזה. יש כללים שהיום אני מבין שהם חיוניים. לכל דבר יש נוסחה אקדמית ומראים לך בקורס איך הדברים האלו עובדים“.
ג'ייקובסון מספר לנו איך זה עובד: "אם ארגון שמציב לעצמו מטרה מגובשת ולא עומד בה, הוא מתחיל את הנפילה שלו לקראת השנה הבאה. זה כמו עסק מצליח או נכשל. וגיוסי תרומות בארגונים הפכו עסק מאוד קשה. עסק למטרות טובות מתנהל לחלוטין כמו עסק והמטרה של העסק היא קודם כל להגיע לתורמים הגדולים, רק שלהבדיל מהמסלולים דרכם הגיעו בעבר, כעת הדרך מפותלת ומקוששת הרבה יותר“.
פעם, מספר ג'ייקובסון, היו ראשי ארגונים מגיעים לתורמים פוטנציאלים ומדברים אל ליבם. היום זה כבר לא כזה פשוט. "יש חילופי דורות. הבנים והנכדים כבר לא מחכים עם פנקס צ'קים פתוח. הם רוצים לראות מאזנים ודו“חות. היום עניין הנון-פרופיט הפך למגפה של ממש עם קרוב ל-10 מיליון ארגונים ללא מטרות רווח בארה“ב, כאשר רוב הארגונים האלו הולכים לאותם אנשים“.בסקר שיצא לאחרונה נמצא שאחד מכל עשר עובדים במשק עובד בארגון ללא מטרות רווח. "מדובר ב-12 מליון עובדים שרק עובדים בארגונים כאלו.רק בניו יורק יש 500 ארגונים ללא מטרות רווח שהם יהודים“.
במסלול החדש שמציעה אוניברסיטת אינדיאנה לתושבי ניו יורק אפשר להגיע גם למאסטר בתחום. "מדובר בעניין רציני לחלוטין. זה מקצוע שצריך ללמוד אותו. זה לא לארגן אירוע עם פירה ורבע עוף ולהביא את דודו פישר“.
מי שמסיים את הקורס מקבל תעודת הסמכה בפילנתרופיה. לא פחות מ-17 קורסים שונים מציעה התכנית, עם כל אלמנט שנוגע ללימודים בדרך להגשת הצעות מיוחדות, בניית סטטיסטיקות, גיוס נשי ועוד. "לא מדובר רק באנשים חדשים אלא הרבה אנשים מהתחום שפתאום מחויבים בתעודת הסמכה ולרענן את ההבנה שלהם".
בסוף השבוע האחרון נערך קורס מבוא לגיוס כספים. "למדנו מי הם האנשים, איך פונים אליהם למי ולכמה צריך לפנות, כמה יחזרו לתת לך בשנה שאחרי איך ממשיכים קשר ותהליך למי שנתן לך כסף. למדנו אפילו איך מודים לתורמים, מה הזכויות ומה החובות של מי שנתן כסף, הכל דורש דיוק. הבנתי", ממשיך ג'ייקובסון, "שלפני אתה פותח את הפה, צריך לעשות המון שיעורי בית, תחקירים. אני לא יכול להתרים כסף לישראל, אלא אני רוצה להתרים כסף לאבן הזו בישראל בגלל שככה וככה ולמה ומה אני אעשה איתה. יש היום חברות מחקר שמסייעות לארגונים להכין הצעות כאלו. הן כמובן גם דורשות כסף“.
וגם אם כבר חשבתם שאתם בדרך הנכונה אל הגאלה הקרובה שלכם, כדאי שתחשבו שוב, כי גם הפרזנטציה הזו מסתבר, כבר הופכת לא רלוונטית. "היום כדי לערוך גיוס איכותי מתמקדים ארגונים מלומדים בחוויות ובפעילויות, לתת למישהו להרגיש שהוא חלק מחוויה. כל הגאלות האלו בקושי מצליחות להחזיר את ההשקעה שלהן, בייחוד בניו יורק, כשכל אחד רוצה יותר גדול ויפה מהשני“.
בעולם שבו המטרה של כל ארגון נראית ממש טובה וחשובה, קשה לדעת היכן לשים יד או לפתוח את הכיס. עכשיו אנחנו מבינים שגם זה כבר מזמן לא אוצנטי והנוסחא, כך טוענים- עובדת. רון מסביר שמי שלמד פילנתרופיה, ידע כבר לכוון את מי שיש לו מה לשלוף מהארנק. "מאוד קשה היום להצליח. אני מקווה לעזור לארגונים ללכת על דרך המלך. הכל עניין של קו מחשבה ותכנון“.
