בחווילתם המרווחת של טובה ועוזי זוהר, נערך ביום שני, טקס חילופי נשיאי סניף מיאמי רבתי של ארגון "ידידי צה"ל במיאמי". הטקס החל בתפילה לשלום החיילים, הדלקת נר זיכרון לנרצחים בפיטרסבורג ועמידה לדקה דומיה. הנשיא אוסקר פלדנקרייז, שסיים ארבע שנות כהונה, הודה לצוות המשרד, לחברי הוועד על שיתוף פעולה פורה, ותודה מיוחדת לנילי פאליק, שגייסה אותו לכהן כנשיא הארגון. בסיום דבריו אמר כי הארגון הפך להיות חלק ממשפחתו והבטיח כי הוא ימשיך לנהל את מבצעי גיוס הכספים של הארגון, לרווחת החיילים. בסיום הוא קיבל פסלון למזכרת בצורת חייל מצדיע, כאות הוקרה על תרומתו. נילי פאליק סיפרה איך הייתה האנטישמיות בארצות הברית, לפני קום המדינה ואיך היא פסקה לאחר יסודה. היא הדגישה את חשיבות קיום הצבא, למען שלום המדינה. היא הציגה את הנשיאה הנבחרת אוולין כץ, ומנתה את הארגונים השונים בהם היא פעילה, על מעורבותה ביסוד בית הכנסת "דה שול" שבבל הרבור, כאישה רבת פעלים. היא פעילה מזה שנים בארגון "ידידי צה"ל" ובעלה, ד"ר שמואל כץ, היה נשיא הארגון בעבר. השניים נתנו את חסותם לאירוע לכבוד יום הולדתה שחל באותו יום. בדבריה הודתה אוולין לכולם ואמרה כי "המשימה הגדולה היא של כולם, בכוחות משותפים נעשה ונצליח וסיימה בסיסמה 'עם אחד לב אחד'. בסיום הערב הוגשה עוגת יום הולדת לאוולין כץ ולאורן קטן.

מימין דינה בן ארי, אוולין כץ, אוסקר פלדנקרייז, נילי פאליק וד"ר כץ.

 מאות טקסים ועצרות נערכו לזכר קורבנות הטבח בפיטסבורג. אלפים הגיעו לעצרת ההזדהות, כדי להשמיע את קולם נגד האנטישמיות הגואה, באנדרטת השואה במיאמי ביץ׳, שנערכה ביום שלישי בחסות הפדרציה היהודית, ארגון הרבנים, הקונסוליה הישראלית במיאמי. תחת מעטה שמירה כבדה התייצבו ראשי הקהילה היהודית, ראש עיריית מיאמי ביץ', נבחרי הציבור, חברות קונגרס, מוסלמים, נוצרים, ויהודים, אשר בזה אחר זה עלו והביעו בדבריהם קול זעקה וקריאה לעירנות מוגברת. הם הכריזו בקול אחיד "חזק משנאה". את הערב הנחה ג'פרי שייק. ראשון הדוברים היה נורמן בריימן, הנשיא המיתולוגי של הפדרציה, אשר דבריו נקטעו בשל רעש האופנוענים הישראלים נציגי "הרעם המתגלגל", שהגיעו למקום נושאים את דגלי ארצות הברית וישראל בגאון. הרב אריאל ישורון, ציין את טקס ברית המילה שנערך בבית הכנסת "עץ החיים", כסמל לברית בין עם ישראל לאלוקיו בסימן "בדמייך חיי", והוסיף "גם אם אלך בגיא צלמוות לא אירא רע כי אתה עמדי". אחריו נשאו דברים, כומר, נציג הקהילה הנוצרית, נציג הקהילה המוסלמית ונציג הקהילה האפרו-אמריקאית. הקונכ"ל ליאור חייט הביא את תנחומי ממשלת ישראל, "כולנו קיווינו שיום זה לא יגיע, אבל הוא פה, כשהוא פוגע היום ביהודים, מחר במוסלמים, בנוצרים או בקהילות חריגות. היום הזה כולנו קיבלנו קריאה להתעורר, להתאחד ולייחל לימים של שלווה ונחת". הרב שיף, חתם בקריאת "אל מלא רחמים" והקהל התפזר בשירת 'כל העולם כולו גשר צר מאוד'.

הקונכ"ל ליאור חייט עם ג'ייקוב סלומון, יו"ר הפדרציה באנדרטת השואה במיאמי ביץ'

 איש המוסד לשעבר, אבנר אברהם, ממשיך לעשות נפשות לשימור מורשת השואה. אבנר השוהה במיאמי במסגרת תערוכת "מבצע פינאלה", מקיים סיורים מודרכים למאות רבות של תלמידים ומשלחות המגיעות ל"מוזיאון החינוך ותיעוד השואה". את שהותו במיאמי מנצל אבנר להיפגש עם קבוצות שונות בקרב הקהילה הישראלית ומרצה בפניהם אודות פעילות המוסד, סביב לכידתו של אייכמן. ביום שישי הוא הופיע בפני חברי "פרלמנט הריביירה", במסגרת פעילותם השבועית וריתק אותם בסיפורים של מאחורי הקלעים על פעילות המוסד ועל השתתפותו בסרט "מבצע פינאלה".

שעות אחדות לאחר שנודע דבר הטבח בבית הכנסת בפיטסבורג, הגיעו חברי "פרלמנט הצעירים" למפגש הדו-שבועי שלהם, במרכז הקהילתי על שם מייקל עם ראסל, כדי לשמוע את הרצאתו של רמי שרמן אודות מבצע אנטבה. בטרם ההרצאה כיבדו הנוכחים את זכר הנרצחים בדקת דומיה. המרצה בן דור שני לניצולי שואה, נולד בקיבוץ להבות הבשן, התגייס לצה"ל ושירת בסיירת מטכ"ל כקצין מבצעים תחת פיקודו של יוני נתניהו ז"ל. שרמן הצטרף להרקולס הראשון שנחת באנטבה יחד עם שלושים ושלושה לוחמי היחידה שטסו עם המרצדס הישנה, כדי לשחרר את החטופים. שעה ארוכה הוא תיאר בפרטי פרטים, בצניעות ורגישות, ובדרכו המקורית, בליווי שקופיות את החטיפה, ההתלבטויות, ההתייעצויות, כולל עם מנחם בגין, המשא ומתן, את נמוקי קברניטי המדינה בעד ונגד ביצוע המבצע, ההכרעה לצאת למבצע, וההכנות הקדחתניות למבצע בראשותם של דן שומרון ומתי פלד. שרמן, תיאר את הקשיים העיקריים בגיבוש התוכנית הצבאית ועל חמשת ההצעות לפעולה שנראו כאילו נלקחו מסרטי ג׳יימס בונד. תחושות הלוחמים, שרבים מהם חשבו שלא ישובו הביתה, רמי הזכיר את ברוס מקנזי ז"ל שהיה לו חלק לא מבוטל להצלחת המבצע, ולבסוף אף שלם בחייו על מעורבותו, את פעילי המוסד, את הצוות האווירי ואת מבנה הכוח שכלל חיילים מגולני ומהצנחנים. הוא שילב במצגת לוחות זמנים, שעה אחר שעה, את ההתרחשויות מרגע החטיפה ועד לסיום המבצע. הוא גילה כי רגע לפני ההמראה שיתף יוני נתניהו את האלוף יאנוש בן גל ברחשי ליבו ואמר לו "כנראה לא אחזור מהמבצע". הוא שיתף את הנוכחים בדבריו של יוני נתניהו ללוחמים, כשהוא מסיים במילים "אני מאמין בכם, אני מאמין בצבא, ובממשלה שקבלה את ההחלטה הנכונה. זאת חובתו של כל יהודי לעזור אחד לשני. אני משוכנע שנצליח להביא את החטופים הביתה". רמי הוסיף את הזדהותו האישית יותר עם המילים קיבוצניק ציוני ישראלי גאה יותר מהיותו יהודי. ראיתי עצמי כקצין ביחידה קרבית שעושה רבות למען המדינה שבאותה שעה דיברו בתוכו מילים אחרות "קיבלתי משימה להחזיר את החטופים הביתה וכך אעשה" הוא תיאר את הנחיתה, את המשימה, את פציעתו של יוני, את ההסתערות לתוך הטרמינל, והוסיף ותאר כיצד הוא פינה את יוני עם ג׳יפ, ואיך בסיום הלחימה בעודם צועדים למטוסי ההרקולס, שרמן שמע קולות העולים מתוכו: "רמי אתה מציל יהודים, נמלאתי שמחה שקטה בלב עבור הורי ומשפחתי שנספתה בשואה, על כך שלקחתי חלק במבצע להצלת יהודים. הייתי גאה בצבא, בעמי, במדינה שלנו, והאמירה 'כל ישראל ערבים זה לזה' נעשתה לי מאוד ברורה. פרק מיוחד הקדיש שרמן לאחריות ההדדית לכל אדם והקשר הבלתי ניתן להפרדה שבין המדינה לקהילות. הוא העלה על נס את מישל בקוס, הקפטן שהטיס את מטוס "אייר פראנס", "אציין שהוא לא מש מהנוסעים מרגע החטיפה ועד לנחיתה". הוא הזכיר את המחיר אותו גבה המבצע, בראש ובראשונה את מפקדו יוני נתניהו, את ארבעת החטופים שנהרגו ןפציעת חברו סורין הרשקו, שנותר מרותק לכיסא גלגלים. למרות המחיר הטראגי, מאה ואחד החטופים שבו למשפחותיהם, במבצע חילוץ הירואי שהצליח מעל ומעבר למשוער והוא ממחיש באופן מובהק את האחראיות ההדדית של המדינה לבין היהודים בעולם. בשלוש השנים האחרונות הוא מסתובב ברחבי העולם, על פי הזמנות של קהילות ישראליות, יהודיות מכל הזרמים, נוצריות, בתי ספר ותנועות נוער, ומרצה על "מבצע אנטבה" כשהמוטו שלו "יצאתי למבצע כחייל ישראלי לוחם וחזרתי כחייל יהודי גאה". היום אני עסוק, בהפצת האחדות בין יהודים וישראלים, בחוץ לארץ ולחיזוק הקשר בין יהודי העולם לישראל.

רמי חי כיום עם משפחתו בקיבוץ מעגן מיכאל, ובברכת הקיבוץ המלווה אותו בכל פינה בעולם.

ראשי "פרלמנט הצעירים" עם רמי שרמן בטרם ההרצאה

 במלאות שנה לפתיחתו של קו התעופה הישיר של חברת "אל על", מיאמי תל אביב, התכנסו ביום שני בבוקר, ראשי החברה ומוזמנים מתחום התעופה, סוכני נסיעות נבחרים ומנהלי רשות שדות התעופה במיאמי, ראשי הקונסוליה ואחרים, במלון שבשדה התעופה. מנהל רשות שדות התעופה ברך את "אל על" על הפעילות, היעילות, השירות והצמיחה המהירה. מנהל "אל על" בצפון אמריקה, יורם אלגרבלי, אמר לסוכני הנסיעות "בזכותכם אנחנו הגענו מהר מאוד למטרה, שהיא, תפוסה מלאה בטיסות ולהכנסתו של מטוס ה"דרימליינר", לקו הישיר של מיאמי תל אביב. אם תמשיכו בקצב הזה אנחנו מצפים להגדלת מספר הטיסות, לחמש טיסות שבועיות, כבר בקיץ הקרוב". יעל גולן, נציגת משרד התיירות בדרום אמריקה, שמחה להכריז כי אודות לטיסות הישירות של "אל על" עלה מספר התיירים שהגיעו לארץ עד לתקרת המיליון, כשהמטרה בשנה הבאה היא, להגיע למיליון ומאתיים תיירים. הקונכ"ל ליאור חייט, אמר כי הטיסות מקרבות את ישראל, פיזית לאמריקה ולארצות אמריקה הלטינית. הוא הודה למנהלי השדה על היחס והשירות. בתום ארוחת הבוקר זכו האורחים לביקור במטוס החדיש, שעה קלה לאחר מכן המריא לישראל בתפוסה מלאה.

 קהילת בית הכנסת "בית תורה" חגגה זו השנה השנייה את פסטיבל "סן-פסט" בהפנינג גדול במהלך היום וסיימה במסיבה עם הזמר גדי אלבז. למעלה מ-700 איש נהנו משירתו המגוונת של הזמר הבינלאומי, ששר רפרטואר עשיר, ריגש בקולו וסחף את הנוכחים בריקודים. הערב נפתח בתפילת "אל מלא רחמים" ועמידה לדקת דומיה, לזכרם של הנרצחים בבית הכנסת "עץ החיים" שבפיטסבורג. עורכת הדין, דניס תמיר, הרוח החיה מאחורי ארגון הערב, יחד עם ויטה גופמן, פתחו את הערב, כשהן מציינות כי על אף האבל על קורבנות הרצח, הן החליטו להמשיך בחגיגות, בהתאם לרוח הישראלית, שם ממשיכים את החיים, על אף פיגועי הטרור. "חיינו הם תמיד תמהיל של שמחה". הזמר גד אלבז פתח ב"שיר המעלות", תחילה במנגינה עצובה ומיד עבר למנגינה שמחה וסוחפת. במהלך שעה ארוכה איחדה המוזיקה את הקהל המגוון, צעירים ומבוגרים ישראלים, אמריקאים ודרום אמריקאים, אשר פיזזו לקול שירתו לאורך כל הערב.

כשלוש מאות איש הגיעו ביום חמישי למלון "סט. רג'יס" שבבל הארבור, כדי לחגוג 40 שנה לפעילותו של בנק "דיסקונט" בדרום פלורידה. האורחים נהנו מקוקטייל עשיר תחת כיפת השמיים ועם כניסתם לאולם, קיבל אותם מנהל הבנק בפלורידה, מואיז הלל, שבירך את כולם והזמין את יושב ראש הבנק ג'ק פלדמן, שציין כי מלאו שישים ושמונה שנים לפתיחתו של הבנק בארה"ב. אורי לוין, הכריזמטי - המנכ"ל ונשיא הבנק בארה"ב, הודה למנהל הסניף המקומי מואיז הלל, ולצוות העובדים, הבטיח להמשיך לעבוד קשה כדי להגיש ללקוחות, שירות טוב יותר ולפתח את תוכניות הבנק בעתיד. בנק "דיסקונט" הינו אחד מהגדולים בתחום הבנקאות הפרטית. בין האורחים היו ראשי הקונסוליה, אנשי עסקים וראשי המשק הכלכלי, כמו גם ישראלים ולקוחות רבים.

 בעקבות האירוע האנטישמי הקשה שאירע בשבת האחרונה, בו נרצחו 11 נשים וגברים במהלך תפילות השבת בבית הכנסת "עץ החיים" בפיטסבורג, שלחה הנהלת הקרן הקיימת לישראל (Jewish National Fund) משלחת מיוחדת להשתתף בלוויות הנספים, לנחם ולחבק את הקהילה היהודית בפיטסבורג. בהרכב המשלחת השתתפו דר נדלר נציגת קק"ל בניו אינגלנד, זהר ולוסקי נציג קק"ל בפלורידה, ואיימי כהן מנהלת איזור JNF בפיטסבורג. מאז ומתמיד שימשה הקרן הקיימת לישראל גשר בין העם היהודי בתפוצות ובין המולדת והעם בישראל. יו"ר קק"ל דני עטר דיבר באירוע זיכרון בירושלים לזכר הנרצחים בבית הכנסת בפיטסבורג: "מי שקטף את חייהם, לא הבחין בין הזרמים - די היה לו שמדובר בבני ישראל".

חברי הקהילה בפיטסבורג התרגשו מאוד מההזדהות העמוקה שבאה מישראל, והודו במילים חמות מי יתן ואירוע זה יקרב לבבות ויאחד בין העם בישראל ליהדות ארה''ב.

חברי משלחת קק"ל בטקס האזכרה בפיטסבורג

התיאטרון היהודי האומנותי הנקרא JCAT, הינו חלק מהמרכז הקהילתי היהודי על שם מייקל אן ראסל – בקמפוס סנפורד זיף. השבוע נחנך התיאטרון החדש שבנייתו הסתיימה לא מכבר. חנוכת הבית של אולם התיאטרון החדש והחדשני שלהם, נערכה בשילוב עם ערב הבכורה של ההצגה "יומנה של אנה פרנק". מייקל אנדרון, המנהל האומנותי של התיאטרון הסביר כי " בחברה של ימינו יש צורך לשמוע מסר של סובלנות ותקווה, אותם אנה פרנק לא איבדה, גם לא בערב מותה". אחד מהחידושים של המחזה בתיאטרון JCAT הינו הבמה בצורת מגן דוד, אשר עוצבה במיוחד על ידי הארכיטקטית ויולט באטט, שהייתה אף היא שחקנית פעילה בתיאטרון JCAT בעבר.

לפרטים והזמנת כרטיסים: www.jcctheatre.com

 לאחר כחמש שנים של נסיעות מייגעות ‏מבוקה ראטון ‏להוליבוד, כדי ‏להשלים מניין תימני בניצוחו של הרב רונן עראקי, ‏החליט משה ירימי, לפתוח בית מדרש קטן, שישרת הרבה תימנים המגיעים לאיזור בוקה ראטון. בית המדרש יהווה כמקום מפגש לגיבוש ‏ולבית חם ללימוד תורה, בנוסח תימן, ולקיום שיעורים באמצע היום, בניצוחו של הרב נועם שער, שלא מכבר עזב את ברוקלין ועבר לגור בבוקה ראטון. ‏השבוע זכתה הקהילה לראות אנשים רבים ‏שבאו לרקוד ולשמוח ‏בשמחת הכנסת ספר תורה, ‏שנתרם על ידי משה ירימי, ‏שזכה סוף סוף להגשים חלום ‏וזכה לגבש את הקהילה ‏לבוא ללמוד ולהתפלל בכל עת. ‏בית המדרש יהיה פתוח בכל שעות היום לשיעור תורה ולתפילות והציבור מוזמן. ‏ובסימן מצוות הכנסת אורחים, אנשים המגיעים לאזור ומבקשים אירוח בשבתות, מתנדב משה ירימי, לדאוג ולארח אותם כמינהג הרב רונן עראקי.

 חידוש מרענן במשחקי ה"מיאמי היט". אל להקת המעודדות הבוגרות, הצטרפה השנה הישראלית, רבקה אוברבאום בת ה-78. לפני חמש עשרה שנה החלה לרקוד זומבה עם בטו פרז, גורו הזומבה. מאז שנדבקה בחיידק היא מפעילה סטודיו ומלמדת זומבה לגילאי 55 ומעלה בהוליבוד ובהלנדייל.

רבקה אוברבאום מחוללת על הפרקט במשחק ה'היט'.