שתף קטע נבחר

ישראל הולכת לקלפי

2019 תהיה שנת בחירות בישראל, מספר המפלגות צפוי להיות גדול במיוחד והרבה יוטל על כף המאזניים. מי, אם בכלל, יכול להדיח את נתניהו?

בישראל שנת 2019 החלה בסימן בחירות אחרי שהבחירות לכנסת העשרים ואחת הוקדמו ל-9 באפריל, כשבעה חודשים טרם מועדן המקורי. על פניו נראה שהיו כמה וכמה אירועים שהובילו לשם. זה התחיל בהסלמה בלאורך גדר המערכת בדרום בנובמבר, אז הודיע אביגדור ליברמן על התפטרותו מתפקיד שר הביטחון ופרישה עם סיעתו 'ישראל ביתנו' מהקואליציה, מה שהקטין את מספר החברים בה ל-61 וערער את יציבותה.

 

זמן קצר מאוחר יותר, רק ב-2 בדצמבר, פרסמה משטרת ישראל את עמדתה בתיק 4000, לפיה התגבשה תשתית ראייתית נגד רה"מ נתניהו לביצוע עבירות של לקיחת שוחד, מרמה והפרת אמונים וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות. על רקע המתח ואי הודאות שנבעו מתוך כך, ב-24 בדצמבר הודיעה סיעת 'יש עתיד' בראשות יאיר לפיד כי לא תתמוך בהצעה לתיקון חוק שירות ביטחון לשם הסדרת גיוס בני ישיבות לצה"ל, כך גם ש"ס ויהדות התורה ובהיעדר קולות מספיקים הודיעה הקואליציה על פירוקה ועל הקדמת הבחירות.

 

לא פעם, גם כשאנחנו כאן, אנחנו מרגישים שם, ורוצים להביע, להצביע ולהשפיע. כדי שנהיה בעניינים, קובי כהן, פעיל פוליטי מקומי כאן בניו יורק, פורש בפנינו את הפרטים החשובים אודות המפה הפוליטית המסורבלת של ישראל, רגע לפני שהמירוץ מתחיל.

"חשוב להבין" הוא מבקש לציין, "שהבחירות הוקדמו כ'מירוץ נגד הזמן' של נתניהו. הקדמת הבחירות נועדה לדחות את בקשת ההמלצות של היועץ המשפטי לממשלה בפרשות שבהן מעורב נתניהו. במקור מנדבליט הודיע שיגיש את ההמלצות עד יולי 2019 ועכשיו כבר הודיע שידחה את בקשת ההמלצות בעקבות הקדמת הבחירות“.

 

 

- ()
אקזיט פוליטי. שקד ובנט

- ()
בלתי מנוצח. נתניהו

- ()
גנץ. שחקן חדש בזירה

 

כהן מחלק את המפה הקיימת בישראל ל-4 גושים מובהקים: "אני מפריד בין ערבים, חרדים, ימנים ושמאלנים-מרכז. אלו ארבע הקבוצות החזקות. הערבים מעולם לא היו השותפים הקואליציונים, וזה גם אם הם יממשו את הפוטנציאל שיש להם ויגיעו ל-18 מנדטים. הם לא מנצלים את כוחם ומעולם לא עשו כך. אחוזי ההצבעה שלהם מסורתית נמוכים יותר מאחוז הההצבעה הכללי.

 

”החרדים", הוא ממשיך, "אגודת ישראל ודגל התורה שרצים ביחד, עומדים באופן עקבי על שישה מנדטים, אך ככל שמספר החרדים גודל, כך גם המנדטים מהסיבה הפשוטה והמשמעותית כי אחוז ההצבעה אצלם עומד על קרוב ל-99%. המפלגה החרדית השניה היא ש"ס, שהיא מפלגה דתית ועדתית. הם לא קיצוניים כמו אגודה, אבל ניזונים על קהילות מסורתיות דתיות ומזרחיות.

 

”בבחירות האחרונות", מזכיר כהן, "היו לש"ס 5 מנדטים בלבד, ובשיאם 16. בבחירות הקרובות יש להם סיכוי טוב שגם לא יעברו את אחוז החסימה. זאת בעיקר אחרי פטירתו של מנהיגה הרוחני הרב עובדיה יוסף כשהמפלגה התפצלה. הם נכשלים לייצב את המפלגה. משפחת יוסף מפוצלת לשני פלגים בעצמה וגם אריה דרעי, הראש המיתולוגי, לא מספק את הסחורה. לא רק שהוא נושא קופת שרצים, אחרי שהיה בכלא והורשע בפלילים, הציבור לא הולך אחריו. יש גם לציין שלהבדיל מהציבור של אגודה, לציבור של ש"ס יש אופציות נוספות. חלקם הולעים עם המנהיג הקודם של המפלגה אלי ישי עם המפלגה שהקים, וחלק ניכר מתוכם אינם דתיים, אלא מצביעים על בסיס קיפוח עדתי וברוב המקרים מצביעים גם לליכוד.

 

”נכון להיום, בימין יש מפלגה אחת גדולה, הליכוד כמובן בראשות נתניהו ועוד שתיים בכנסת. יש 5 או 6 מפלגות שרוצות לרוץ תחת הימין, הליכוד עם מה שנראה 30 מנדטים, ''הבית היהודי', שהיה מיזוג של מה שהייתה המפד"ל עם 'תקומה' של אורי אריאל ובצלאל סמוטריץ וביחד הביאו 8 מנדטים. נפתלי בנט ואיילת שקד שהובילו אותה עד כה התפצלו בשבוע שעבר מהבית היהודי, מה שהוגדר על ידי אורי אריאל המופתע כ'אקזיט', והקימו את הימין החדש בתקווה לקרוץ לאנשי ימין חילונים.

 

”זה צעד ציני וחשוב שנועד לסייע להם, לא לבוחרים שלהם", טוען כהן. "הם השאירו את החובות של הבית היהודי מאחוריהם והם מתחילים מ-0. ברגע שהם פונים לקהל חילוני, אני מאמין שיתמזגו עם הליכוד באיזשהו שלב. לשניהם יש שאיפה גדולה יותר מלהיות מפלגת נישה.

”בכל הקשור לסיעת 'ישראל ביתנו' בראשות ליברמן, שבפעם האחרונה בקושי עבר את אחוז החסימה, אני לא רואה עתיד מזהיר. בימים אלו גם מצבו לא בטוח אחרי שנכשל למנף עצמו כשר הביטחון. אורלי לוי שעזבה באמצע הקדנציה את המפלגה שלו הקימה גם היא מפלגה, יותר נכון המשיכה את זו של אביה דוד לוי משנת 1999, מפלגת 'גשר'.

 

”מפלגת 'כולנו' של כחלון, שמוגדרת מרכז אך נראה שהיא תחת אוריינטציה ימנית מובהקת זכתה בבחירות הקודמות ב-10 מנדטים. כעת בחודשים הקרובים המהלכים שתציד והאנשים שיעמדו בראשה מלבד שר האוצר, יקבעו את עתידה. בימים אלו אנחנו מחכים גם לשמוע על מפלגה נוספת שעל הכרזתה אנחנו מצפים כבר לשמוע זמן רב וזו מפלגתו של בוגי יעלון."

 

על השמאל בישראל, כהן כך נראה, לא ממש בטוח וטוען שיש משבר מנהיגות גדול. "שמאל מרכז בישראל עומד כיום על 45 מנדטים, כך היה בבחירות האחרונות. המחנה ציוני עם 24 מנדטים, יאיר לפיד עם 16 מנדטים, מרצ עם 5 מנדטים. המחנה הציוני מפורק לחלוטין אחרי התרגיל של השבוע, בו אבי גבאי קיפד את ראשה של ציפי לבני ונפרד מהשותפות עימה בשידור חי. הוא, לדעתי, הציג מנהיגות. הוא הראה שהוא לא מפחד לעשות מעשים קשים ובעיקר פינה שריונים פוטנציאלים לפריימריז.

 

”הבעיה העיקרית של מפלגת העבודה זה שהם לא היו אופוזיציה. הם לא עבדו לחזק את כוחם בשנים האחרונות כדי להפוך לאופציה קרדבילית. יאיר לפיד מתיימר להיות כמועמד לראשות ממשלה, אבל יש לו תקרת זכוכית ולא מצליח להגדיל את מספר הבוחרים שלו. במידה רבה מאחר ומנגד קהל המצביעים שלו ביקורתי יותר. ומה עם מרצ? במצב הנוכחי, יש סיכוי ניכר שלא יעברו את אחוז החסימה אחרי שתמר פיינברג לא מוכיחה מנהיגות“.

 

רגע לפני שאתם מתחילים להתלבט האם להזמין כרטיס טיסה לאפריל כדי לשים את הפתק שלכם בקלפי ובעיקר, למי תשימו את אותו פתק, כהן מזכיר כי ישנן שתי מפלגות נוספות: "רק השבוע הצטרפו שתי מפלגות לפול הזה של שמאל-מרכז, האחת של הרמטכ"ל לשעבר בני גנץ 'חוסן לאומי', השניה של אלדד יניב עם מפלגת המחאה החברתית. גם אם אלדד יניב יקח 100 אלף קולות, הוא לקח לשמאל שלושה מנדטים ולא עבר את אחוז החסימה. זו בעיה גדולה עבורם“.

 

ובסופו של דבר המציאות מוכיחה שכולם רבים ואחד תמיד לוקח. "מוקדם לנתח, אבל מי שבאמת רוצה לנצח את נתניהו צריך להציג אופק ולנצח את האדישות. כל אלו שנשארים בבית הם אלו שיובילו את הבחירות".

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים