בא לשכונה בחור חדש
אנחנו ממשיכים לעקוב אחר המירוץ המתחמם לבחירות בישראל והשבוע, הזרקור על הכוכב הבא של הפוליטיקה הישראלית, בני גנץ. כיצד הפך להבטחה הכי גדולה של הפוליטיקה בארץ עוד בטרם הציג אג'נדה והאם באמת יש לו סיכוי מול נתניהו? קובי כהן עם הפרטים
לפני כל מערכת בחירות, ישנה מסגרת פוליטית חדשה שקמה בהנהגת דמות פופולרית וכיאה לדרישות של הישראלים, כריזמטית ברמה זו או אחרת. בבחירות לכנסת ה-19 היה זה יאיר לפיד שעמד, ועדיין עומד, בראשות מפלגת ''יש עתיד שהוקמה בדמותו ובצלמו וגרפה באותם ימים 19 מנדטים. בבחירות לכנסת ה-20 היה זה משה כחלון, כוכב עולה שזה עתה פרש מהליכוד והקים את מפלגת 'כולנו'. בשיאו, גרף אז עשרה מנדטים. ואפילו שכבר כולנו מכירים היטב כוכבים נופלים, גם בבחירות הקרובות, אנחנו ממשיכים לחפש את הכוכב הבא. מי הוא האס של הבחירות לכנסת ה-21? התשובה פשוטה, כעת מסתמן הכוכב כבני גנץ, הרמטכ"ל ה-20 של מדינת ישראל.
האם הוא באמת יכול לאיים על נתניהו? האם הוא האביר על הסוס הלבן של מחנה השמאל מרכז? ומה האפשרויות העומדות בפניו?
ובכן, על הנייר בני גנץ איננו באמת מאיים על ראש הממשלה בנימין נתניהו. את כוחו שואב גנץ ממצביעים פוטנציאליים של משה כחלון ומפלגת 'כולנו', יאיר לפיד ומפלגתו 'יש עתיד', ובעיקר מאבי גבאי ומפלגת 'העבודה', אשר לראשונה מאז קום המדינה עשוייה להפוך למפלגה שתזכה למספר חד-ספרתי של מנדטים. הסקרים הנוכחיים מעניקים לרשימת 'חוסן לישראל', מפלגתו של גנץ, 12-15 מנדטים, מספר מנדטים אשר מציב את מפלגתו כשלישית בגודלה בכנסת ה-21, אחרי מפלגות הליכוד ויש עתיד. הרבה דברים יכולים להשתנות עד הבחירות, אך עם מספר כה מועט של מנדטים (הכל יחסי), גנץ לא יוכל להקים קואליציה.
ואולם, בימים האחרונים הפך בני גנץ למטרה למתקפות עזות מצד מפלגת השלטון, אשר דובריה מנסים למתג ולתייג אותו כ"שמאלן", במלה המפורשת זו, אשר בה מקפידים להשתמש כל חברי הכנסת של הליכוד. הסיבה שמפלגת ''הליכוד והעומד בראשה בחרו באסטרטגיה זו איננה קשה לפיצוח. סקרים שהתקיימו בנוגע למידת התאמת המועמדים וכשירותם לכהן כראש ממשלה מציגים תמונה מובהקת וברורה - ראש הממשלה המכהן בנימין נתניהו זוכה ל- 41% של מידת התאמה בעוד בני גנץ נושף בעורפו עם 38% התאמה, יותר מכל מועמד אחר.
חשוב להדגיש כי במדינת ישראל, על פי החוק, ממנה נשיא המדינה בתום הבחירות, חבר כנסת שינסה להרכיב ממשלה. באופן מסורתי, וגם די טבעי, יהיה זה לרוב חבר הכנסת העומד בראש המפלגה הגדולה ביותר. מלאכת הרכבת הממשלה מוטלת על חבר הכנסת, לאחר שהנשיא מקיים סדרת התייעצויות עם ראשי המפלגות ומגיע למסקנה כי אכן אותו מועמד יכול לעמוד במשימה ויש לו את התמיכה הרחבה ביותר מקרב סיעות הבית.
על-פי מצב הסקרים, מפלגת הליכוד בראשות בנימין נתניהו מובילה בבטחה עם 30 מנדטים, כאשר אי שם מאחור משתרכות מפלגת יש עתיד ולצידה מפלגתו של בני גנץ. יחד עם זאת, הרוב הפרלמנטרי הנחוץ להרכבת ממשלה, רוב מינימלי של 61 מנדטים, איננו מובטח לליכוד ועל-כן מנסים חברי הליכוד לפגוע במעמדו הציבורי של גנץ.
ככל הנראה, במצב הנוכחי, נתניהו הוא שוב המועמד המוביל להרכבת הממשלה הבאה. כל מי שרואה בעצמו חלופה, ואלו ללא ספק בני גנץ, יאיר לפיד ואבי גבאי, מוכרח לראות כיצד הוא מוביל את מפלגתו לניצחון על הליכוד. במצב הנוכחי הדבר לא נראה אפשרי.
ואולם השחקנים השונים בוחנים אפשרויות שונות. יאיר לפיד מנהל מגעים עם ציפי לבני ו"התנועה".
כזכור, אבי גבאי פירק את השותפות בין מפלגת העבודה ומפלגת התנועה בראשה עומדת לבני בשידור חי, בצורה שנויה במחלוקת. יאיר לפיד מנסה להרוויח מהמצב, אך נראה כי עסקה שכזו תועיל בעיקר לציפי לבני ולאנשיה, שכן הודות לאיחוד רשימות, זו תבטיח את מקומה בכנסת הבאה ואולי אף בממשלה הבאה. חיבור שכזה, לעומת זאת, איננו תורם דבר ללפיד.
הדמות המחוזרת ביותר בימים אלו, אשר יכולה להוות משנת המאזן האמיתי הנה רא"ל במילואים גבי אשכנזי. גבי אשכנזי מחוזר על-ידי שלוש מפלגות השמאל/מרכז – חוסן לישראל, יש עתיד והעבודה. קשה לראות את גבי אשכנזי מכניס ראש בריא למיטה חולה, או במלים אחרות מצטרף למפלגת העבודה. אני מהמר שאשכנזי אם יבחר לקפוץ למים יבחר לחבור ליאיר לפיד וזאת מהסיבה הפשוטה שבדיוק כמו בני גנץ, גם הוא שואף לכהן כשר הבטחון הבא של מדינת ישראל ואת זאת הוא אולי יוכל להשיג עם לפיד.
ובכל מקרה – גבי אשכנזי יהיה הגורם שיכול לשנות את תמונת המצב הן ברמת מספר המנדטים שתקבל הרשימה אליה יבחר להצטרף והן ברמת הגושים שכן רק גבי אשכני מצליח לקרוץ ולגרוף קולות גם מקרב מצביעי הימין המתון.
מרחב התמרון של בני גנץ כיום, הוא ככל הנראה, הגדול ביותר. כמועמד, הוא שומר על עמימות בכל הנוגע לעמדותיו ואף טרם פרסם רשימה לכנסת. מותר להמר כי גנץ ירכיב רשימה סולידית אשר תורכב ברובה מנציגים חברתיים ואנשי חינוך. עד כתיבת שורות אלו הוזכרו השמות של מיכאל ביטון, ראש מועצת ירוחם לשעבר וחילי טרופר, איש חינוך שעבד בין השאר עם השר לשעבר שי פירון והן עם השר נפתלי בנט בשבתם כשרי חינוך. אם סומכים על הסקרים והמומנטום, ניכר שיש לו מספיק מקום ברשימה ומספיק מנדטים באמתחתו בכדי לייצר רשימה שתהיה חזקה מספיק, אך כזו שלא תאפיל על מנהיגותו ודמותו. אם אתם שואלים אותי, ככל הנראה, בסופו של דבר יבחר בני גנץ לחבור לאורלי לוי-אבקסיס ומפלגת "גשר", שכן כך יחזק את תדמיתה החברתית של מפלגתו.
אך אם בני גנץ, האס של הבחירות הקרובות רוצה להוות חלופה לנתניהו ולא להבטיח את כהונתו הבאה של נתניהו כראש ממשלה, עליו להתחיל להתבטא וגם ללכלך את הידיים. העמימות עליה הוא שומר לא תחזיק מעמד לאורך זמן ואין דבר כזה פוליטיקה נקיה. יש סיבה טובה שנתניהו מצליח לשמר את כוחו כל השנים – הוא השחקן המוכשר ביותר על המגרש, יודע ללכלך את הידיים ולא מפחד לעשות מה שצריך כדי לבצר את שלטונו.
האביר על הסוס הלבן. גנץ
מומלצים