קריאות חרם בניו יורק.

המחאה החלה מספר ימים לפני הופעתם, תחילה ברשתות החברתיות בהובלת ארגון עדאלה, קבוצת "אמנים פעילי זכויות אדם" שמשתייכת לתנועת החרם.BDS הארגון קורא לחרם תרבותי על ישראל וטוען כי "המדע, התרבות והאקדמיה של ישראל מנסים לטשטש את הפשעים האיומים שלה נגד האנושות".

ביום ראשון, מחוץ לאולם הופעתם של התזמורת הפילהרמונית הישראלית, התקיימה הפגנה עם עשרות משתתפים כנגד הופעת התזמורת וכנגד התרבות הישראלית. ההפגנה דימתה תזמורת גם היא לצד שלטי BDS וקריאות כמו: " צריך להחרים מוסדות תרבות ישראלים כמו התזמורת הפילהרמונית השותפה לשלטון האפרטהייד הישראלי", "מדינת ישראל פוגעת בתרבות פלסטינית, סוגרת תיאטראות, לא מאפשרת לאירועי תרבות להתקיים ואוסרת על אמנים פלסטינים לטייל", "ישראל שוללת באופן שיטתי את זכויותיהם הבסיסיות של הפלסטינים בין אם הם חיים תחת כיבוש צבאי ישראלי, כאזרחים לא שוויוניים בישראל או כפליטים, את זכותם לשוב למולדתם".

ההפגנה וההמולה לא מנעו מהפילהרמונית לחתום את הערב בהופעה מוצלחת ומוערכת שזכתה לתשואות רבות. "אני גאה על הגעתה של התזמורת הפילהרמונית לארה"ב", אמר הקונסול הכללי דני דיין. "התרבות הישראלית מבוקשת בכל העולם ומהווה גאווה ישראלית. זו לא הפעם הראשונה שגורמים קיצוניים אנטי ישראלים מארגנים מחאה כנגד תרבות ישראלית. שום מחאה לא תעצור את התרבות הישראלית מלפרוח בישראל ומחוצה לה. הכלבים נובחים והמנגינה שלנו נמשכת.

אמריקה בולמת את החרם

על רקע מחאות מקומיות כמו זו של תנועת החרם בארה"ב, נראה שהמלחמה נגד תנועת ה- BDS דווקא מניבה פירות. דו"ח חדש שמפרסמת קרן משפחת רודרמן, הפועלת לחיזוק יחסי ישראל-יהדות ארצות הברית, ממפה, לראשונה, את מפת המאבקים בתנועה האנטי-ישראלית בצפון אמריקה. מהדו"ח עולה כי נכון להיום מעל מחצית מהמדינות בארצות הברית (26 מתוך 50 מדינות) כבר אימצו חקיקה נגד ה-BDS. ב-12 מדינות נוספות החלו תהליכי חקיקה. בשתי מדינות התקבלה החלטה לא מחייבת המגנה את פעילות התנועה.

הדוח מפרט את שמות המדינות שבהן אושרו תהליכי חקיקה נגד ישראל, וביניהן דרום קרוליינה, אילינוי, אלבמה, פלורידה, קולורדו, אריזונה, ג'ורג'יה, אייוה, אינדיאנה, ניו יורק, רוד איילנד, ניו ג'רזי, קליפורניה, פנסילבניה, אוהיו, מישיגן, ארקנסו, טקסס, מיניסוטה, נבדה, קנזס, צפון קרוליינה, מרילנד וויסקונסין, לאוזיאינה ו-קנטקי. בכל אחת ממדינות אלה, החקיקה עברה בשני בתי הקונגרס של המדינה, ונחתמה על-ידי המושלים. בנוסף, שתי מדינות, וירג'יניה וטנסי, העבירו חקיקה לא מחייבת המגנה את פעילותה של תנועת החרם.

עוד חושף הדו"ח כי חלק גדול מתהליכי החקיקה נגד תנועת החרם במדינות השונות בארצות הברית התרחשו הודות להתגייסותה של הקהילה היהודית בארצות הברית שפעלה מאחורי הקלעים באמצעות גיבוש אסטרטגיה, כלים ומשאבים לקידום החקיקה. כדי לעודד חקיקה נגד ה-BDS, יהודי ארצות הברית הקימו קואליציה לאומית של ארגונים יהודיים מרכזיים יחד עם ארגונים פרו-ישראליים נוספים שפעלו יחדיו ברמה הלאומית ובמספר מדינות, בסיועם של ארגונים ומוסדות יהודיים מקומיים שעזרו בניסוחי החוק ובפעילות עם גורמי ממשל באותה מדינה.

בין הפעילויות השונות של הקהילה היהודית שמפרט הדו"ח: משלחות לישראל שמארגנים הארגונים היהודיים למקבלי החלטות אמריקאיים ביניהם: מחוקקים מקומיים, ראשי עיר, נציגי כוחות הביטחון ונשיאי אוניברסיטאות. מבדיקה שערך הדו"ח, לביקורים אלה השפעה מכרעת על המהלכים נגד ה-BDS בארצות-הברית. דוגמא נוספת שמביא הדוח התרחשה במאי 2017. אז הפיץ הוועד היהודי אמריקאי הצהרות כוונות נגד תנועת ה-BDS, לפיה: "מטרותיה של תנועת ה-BDS מנוגדות לערכים שלנו ולערכים שבהן דוגלות מדינותינו. אנו תומכים בישראל כבעלת ברית חשובה של ארצות הברית, כשותפה כלכלית חשובה וכאי של יציבות וחופש". ההצהרה זכתה לתמיכה מלאה של כל 50 המושלים של מדינות ארצות הברית וכן של ראש מחוז קולומביה (וושינגטון די.סי),שהצהירו בחתימתם על המסמך על תמיכתם בישראל ועל כך שהם רואים בה בעלת ברית חיונית לארצות הברית, שותפה כלכלית חשובה, ומי שמובילה ערכים של חופש ודמוקרטיה במזרח התיכון.

"מאז ראשית המדינה יהדות ארצות הברית נאבקת לטובת ישראל, גם כנגד ניסיונות לפגיעה בתדמית ובכלכלה של המדינה", אמרה שירה רודרמן, מנכ"לית קרן משפחת רודרמן. "בעשורים הראשונים היה זה במאבק נגד החרם הערבי, וכיום מדובר על מגוון פעולות כדי לפגוע בתנועת החרם, ה-BDS. כפי שהדו"ח מראה, שלל ארגונים יהודיים פעלו בצורה שקטה אך יעילה והביאו לכך שמעל ממחצית מדינות ארצות הברית אימצו חקיקה כנגד ה–BDS. מדובר על הישג חשוב לישראל, ודוגמא הממחישה היטב עד כמה הקהילה היהודית בארצות הברית מהווה נכס אסטרטגי לביטחון הלאומי ולחוסן החברתי של ישראל."

עוד הדו"ח מראה כי קיים קשר בין גודלה ועוצמתה של הקהילה היהודית במדינות השונות לבין החקיקה: כך למשל, בכל אחת מחמש המדינות שבהן האוכלוסייה היהודית הגדולה ביותר בארצות הברית (ניו יורק, קליפורניה, פלורידה, ניו ג'רזי ואילינוי) נחקקו חוקים נגד תנועת ה-BDS. לעומת זאת, ברוב המדינות בעלות אוכלוסייה יהודית קטנה מאוד (לעתים מאות בודדות של יהודים, כמו למשל בצפון דקוטה, בדרום דקוטה, בוויומינג, במערב וירג'יניה ובמיסיסיפי) – לא אושרו הצעות חוק נגד תנועת החרם, ובחלקן אף לא עלתה הצעה שכזאת, ולו משום שלא הייתה במקום קהילה יהודית מאורגנת שפעלה לקידום החקיקה.